אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
סין מתייבשת: המשבר הסודי של הכלכלה השנייה בתבל צילום: בלומברג

סין מתייבשת: המשבר הסודי של הכלכלה השנייה בתבל

לא הר החובות וגם לא זיהום האוויר החמור בערים הגדולות - הבעיה שעלולה לגרום למשבר כלכלי וחברתי חסר תקדים בסין היא המחסור במים, שרק מחמיר מדי שנה. הגורם העיקרי להידלדלות משאבי המים: המגזר התעשייתי המתפתח בקצב רצחני

20.08.2013, 09:59 | רחל בית אריה

הכותרות העולמיות עוסקות בהרחבה בבעיות החוב של סין, בהתכווצות ביצוא ובבריחת מפעלים למדינות אחרות, כמו גם בסיכון למיליוני מובטלים במדינה ובזיהום האוויר החמור בערים.

קראו עוד בכלכליסט

אך המעצמה המזרחית, כך נראה, נגועה בבעיה שעלולה להאפיל על כל אלה ולגרום למשבר כלכלי ואנושי גרוע בהרבה מזה שמבשרת בעיית החובות הסינית. מדובר במשבר במשק המים שמחמיר משנה לשנה, כאשר הלכה למעשה - סין מתייבשת.

לפי נתוני מינהל המים הסיני, ב־400 ערים סיניות לא היו בשנה שעברה מספיק מים לצורכי התושבים, וב־100 ערים המחסור מוגדר "חמור". המשבר רק הולך ומחריף: לפי סקר של השירות הגיאולוגי הסיני שפורסם בראשית השנה, לא פחות מ־90% ממי השתייה של סין מזוהמים. 25% ממאות הנהרות שחוצים את המדינה הענקית מזוהמים בדרגה כזו, עד כי מימיהם אינם ראויים אפילו לשימוש בתעשייה, בעוד שנהרות אחרים הולכים ומתייבשים בגלל שאיבת יתר.

אחד הסכרים בסין, צילום: איי אף פי אחד הסכרים בסין | צילום: איי אף פי אחד הסכרים בסין, צילום: איי אף פי

פגרי חזירים בנהר

ל־300 מיליון בני אדם בסין, בעיקר באזורים כפריים, אין גישה למים נקיים לשתייה. בעשור שבין 2000 ל־2010, מאגרי המים של סין, המצומצמים ממילא ביחס לגודל האוכלוסייה, התכווצו בשיעור של 13%. בצפון, האזור היבש יותר במדינה, 24 אלף כפרים כבר ננטשו בגלל חוסר במקורות מים ותופעות של מדבור. זהו רק קומץ מהנתונים שמסתירים מאחוריהם תמונה מבהילה של חוסר ביטחון במשאב הבסיסי ביותר, זה שבלעדיו אין חיים.

במרץ השנה, תושבי שנגחאי נדהמו לגלות אלפי פגרי חזירים צפים במימי נהר החואנגפו שחוצה את העיר. החזירים כנראה הגיעו מחוות במעלה הזרם שהרגו אותם כדי להיפטר מעודפים בגלל ירידת מחירי הבשר, ובדרך גרמו לזיהום חמור לכל אורך הנהר. השלטונות נרתמו לניקוי ולהרגעת האוכלוסייה, אבל המחזות הקשים בעיר המתקדמת בסין הזניקו את בעיית המים לראש סדר היום.

באותו החודש, מיליון תושבים בעיר חאנדאן שבחוביי נותקו למשך יומיים מאספקת מי השתייה בגלל נזילה ממפעל כימיקלים מאגרי המים שלהם. זיהומים שונים מוצאים את דרכם גם לאספקת המזון דרך השקיה חקלאית, ובשווקים מתגלים מדי פעם מפגעים כמו אורז מזוהם בקדמיום. האוכלוסייה בסין, המרושתת יותר מאי פעם, מקדישה לבעיה תשומת לב רבה ומביעה חוסר שביעות רצון קולני. ביוני, נשיא סין שי ג'ינפינג, נאלץ להתייחס לעניין בעצמו אחרי שתושבים במחוז ג'ה־ג'יאנג הבטיחו, בלעגנות בוטה, פרס של 300 אלף יואן לפקיד ממשלתי שיעז לשחות במים המזוהמים של אגם טאי. שי הודה בצדקת התושבים והאיץ בשלטונות המקומיים להשקיע משאבים בניקוי מקורות המים.

לפי אליזבת אקונומי, דירקטורית לענייני אסיה במועצה האמריקאית ליחסי חוץ ומחברת הספר "The River Runs Black" על בעיות הסביבה של סין, הגורם העיקרי לזיהומים ולהידלדלות המשאבים הוא המגזר התעשייתי במדינה.

דרום שופע וצפון צחיח

קצב הפיתוח הרצחני של המדינה, היא מסבירה בספרה, התמקד יותר בהתרחבות ובהגדלת יכולת הייצור הכללית ופחות בהתייעלות. התעשייה הסינית משתמשת בשיעורים של פי 4 עד 10 יותר מים לכל יחידת תמ"ג לעומת כלכלות במצב דומה כמו הודו, אמרה אקונומי בעדות בפני הקונגרס האמריקאי בחודש שעבר. לסין מראש יש רק 6% ממקורות המים שעל פני כדור הארץ, והיא צריכה להאכיל כמעט 20% מאוכלוסיית העולם - כך שבזבוז מובנה זה הוא מתכון לאסון אפשרי.

בנוסף להיותם נדירים, מקורות המים של סין מחולקים באופן בלתי שווה בין הדרום השופע לצפון הצחיח, שבו קיימת בעיה קשה של התפשטות מדבר גובי. אף כי כבר מאו דזה־דונג העלה את הרעיון ליצור מעין מוביל ארצי ענקי שיעביר מים בין שני חלקי המדינה, הפרויקט הפך למציאות רק בשנים האחרונות. במרץ הושלם השלב הראשון של הפרויקט האדיר, שיעלה לאזרחי סין 65 מיליארד דולר ויעביר מים בשלושה ערוצים דרך מערכת משאבות ענק, מאזור אגן היאנגצה ומהמורדות המזרחיים של ההימלאיה, לצפון המיובש.

אבל גם פרויקט מושקע זה זוכה לביקורת לא מעטה. "הוא נעשה ללא בדיקה אמיתית של כלל ההשפעה על הסביבה"' אמר ל"כלכליסט" יאנג יונג, הידרולוג שעבד בעבר בשירות הממשלה בסצ'ואן ומתעד זה שנים את הצטמצמות מאגרי המים ונסיגת הקרחונים ברמה הטיבטית. "החישובים אינם מביאים בחשבון את העובדה שזיהומים ולחץ רב מדי על מקורות המים מביאים לכך שאזור דרום סין סובל בעצמו ממחסור במים נקיים". צ'נגדו למשל, עיר מגוריו של יאנג, נכנסה ב־2008 לרשימת הערים הסובלות ממחסור כרוני במים, אף שהיא יושבת במפגש של שלושה נהרות במרכז מחוז סצ'ואן הפורה. כמעט כל הערים הגדולות במדינה נכללות היום ברשימה.

"השימוש הביתי, השימוש לחקלאות והשימוש במים לתעשייה והפקת אנרגיה כולם גדלים בקצב מהיר בו־זמנית", הסביר סקוט מור, חוקר בתחום הפוליטיקה של הסביבה בסין באוניברסיטת אוקספורד, במאמר ל"ניו יורק טיימס" מוקדם יותר השנה. "במקום לקבל הכרעה פוליטית קשה בין אינטרסים שונים אלה ולקבוע סדרי עדיפויות, הממשל הסיני מעדיף להשקיע בעוד פרויקט מונומנטלי". לכשיושלם, הפרויקט אמור להעביר 45 מיליארד  מ"ק של מים בשנה מדרום לצפון. "פתרונות הנדסיים של העברת מים יכולים לעזור, אבל הם לא יפתרו את בעיית המחסור הבסיסית, וסין תצטרך להתמודד איתה בסופו של דבר", הסביר מור.

עימות עם מדינות שכנות

בין השאר, הבעיה היא פוליטית. אקונומי מסבירה שפתרון אפשרי אחד הוא הגברת יעילות השימוש במים ומניעת בזבוז. מטרות אלה אפשר להשיג דרך העלאת מחירי המים, מה שיעודד רשויות, חברות ואנשים פרטיים לצרוך פחות ולהשקיע באמצעים מונעי בזבוז, כמו צנרת חכמה.

העלאת מחירים נמצאת בדיונים לפחות מאז 2006, ולמרות הסכמה שזהו צעד הכרחי, הוא עדיין לא יצא לפועל. זאת בעיקר בשל החשש מפגיעה באיכרים שתגרום לתסיסה חברתית חמורה.

בינתיים, הכפרים בצפון הולכים ומתייבשים עד שחלקם אינם ראויים עוד למגורים, מה שגורם למחאה חמורה לא פחות. המחסור במים הוא גם פוטנציאל לעימות עם מדינות שכנות, בעיקר מדינות דרום־מזרח אסיה שקו החיים שלהן הוא הנהרות שיורדים מהרמה הטיבטית שבשליטת סין. וייטנאם, לאוס, קמבודיה ותאילנד, שתלויות כולן במים של המקונג, מתלוננות זה שנים על שימוש יתר של סין ועל עודף סכרים לאורך הנהר לפני שהוא חוצה את הגבול. אך סין מסרבת להכיר בזכויות משותפות על המים, כפי שעושות מדינות אחרות שחולקות נהר משותף.

"ישנם יותר ויותר מתחים אזוריים, משום שסין מתכננת פרויקטים גרנדיוזיים של סכרים ותחנות כוח ביובלים העליונים שתהיה להם השפעה דרמטית על המדינות במורד הזרם", אמרה אקונומי בעדותה בקונגרס.

בינתיים, המחסור במים רק הולך וגובר, והדגש ממשיך להיות עלייה בתמ"ג. השלטונות בבייג'ינג, כך נראה, מודעים היטב לבעיה המוסתרת שיש בה פוטנציאל הן לעימות אזורי והן למשבר פנימי חמור, אך נדמה שלאיש אין מושג אמיתי איך פותרים את העניין.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות