אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הרכש מארגנטינה, האקדמאי והכלכלן שעתידו מאחוריו צילום: בלומברג אביגיל עוזי אוראל כהן

ניתוח כלכליסט

הרכש מארגנטינה, האקדמאי והכלכלן שעתידו מאחוריו

מריו בלכר, צבי אקשטיין וויקטור מדינה. אם לא יקרה גם הפעם משהו בלתי צפוי, אחד משלושתם יהיה הנגיד החדש של בנק ישראל. יותר מחצי שנה אחרי שסטנלי פישר הודיע על פרישה מוקדמת, ועדת טירקל תפתח היום בסבב פגישות שלישי במטרה למצוא את המחליף

21.08.2013, 06:50 | אמנון אטד

204 יום חלפו מאז הודעת הפרישה המפתיעה של פרופ' סטנלי פישר, והסיפור הפשוט לכאורה של מציאת מחליף לתפקיד נגיד בנק ישראל שפרש רק הולך ומסתבך. חודשים רבים נרמז כי העיכוב במציאת נגיד חדש נובע מרצונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו למצוא נגיד עתיר מוניטין מחו"ל. מין תואם פישר, שיפעל להאדרת שמה של כלכלת ישראל בעולם. בפועל קיבלנו בדיוק ההפך. פישר הלך, מועמד אחד לנגידות (פרופ' יעקב פרנקל) הסתבך בפרשה תמוהה בדיוטי פרי בהונג קונג, המועמד שנבחר במקומו (פרופ' ליאו ליידרמן) נסוג רגע לאחר הכרזת שמו, ובינתיים בנק ישראל פועל כבר 52 יום ללא נגיד קבוע. ולא צריך להיות מומחה לעניין כדי להבין שרצף אירועים כזה לא ממש מוסיף ליוקרתו של הבנק המרכזי של מדינת ישראל.

קראו עוד בכלכליסט

למוד סבל משני הכישלונות הקודמים, מנהל כעת ראש הממשלה נתניהו, לצד שר האוצר יאיר לפיד, את הסיבוב הנוכחי במירוץ לנגידות בחשאיות רבה. אבל דבר אחד ידוע לכל: בסמוך לקו הסיום במקצה השיפורים שרקחו נתניהו ולפיד ניצבים כעת שלושה מועמדים, שאחד מהם יהיה הנגיד הבא. השלושה, פרופ' מריו בלכר, פרופ' צבי אקשטיין וויקטור מדינה, הגישו במהלך הימים האחרונים את הטפסים הנדרשים לוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה, בראשותו של שופט בית המשפט העליון בדימוס יעקב טירקל, ויחלו מהיום בסבב הפגישות עם הוועדה לקראת הבחירה במועמד המתאים ביותר.

איך לבחור את הנגיד הבא יתרון הביתיות מול אבק הכוכבים אם מריו בלכר וצבי אקשטיין יעברו את משוכת טירקל, לנתניהו וללפיד מצפה בחירה לא פשוטה יואל אסתרון, 2 תגובותלכתבה המלאה

מי שבטוח לא תמונה לתפקיד הנגיד הבא היא החשבת הכללית באוצר מיכל עבאדי־בויאנג'ו (47), ששמה הוזכר עם שלושת המועמדים שנותרו בסבב השני במירוץ לנגידות, אחרי פרישת ליידרמן. עבאדי־בויאנג'ו, שמונתה לפני שנתיים על ידי שר האוצר הקודם יובל שטייניץ, הודיעה על החלטתה לפרוש מהמירוץ לנתניהו וללפיד, ואמרה כי היא רוצה להמשיך בתפקידה הנוכחי.

מלבד גילה הצעיר ביחס למועמדים האחרים, נקודת התורפה העיקרית של עבאדי־בויאנג'ו היתה העובדה שאין לה הניסיון הנדרש מנגיד בנק מרכזי בתחום המדיניות המוניטרית, והיא כאמור החליטה שלא להתמודד על התפקיד ולא שלחה את המסמכים לוועדת טירקל.

מועמד אחר, שאותו רצה נתניהו, לא נענה לפניות לנסות ולהתמודד על התפקיד. זהו פרופ' מרטין אייכנבאום, כלכלן בעל שם עולמי מאוניברסיטת נורת'ווסטרן, שהוזכר כמועמד עוד לפני ההכרזה על מינוי ליידרמן, וגם אחרי פרישתו.

אינטרקונטיננטליה

בין המועמדים שכן נותרו במירוץ סומן בהתחלה בתקשורת פרופ' מריו בלכר כמועמד המועדף על ראש הממשלה, אף שכלל לא בטוח שגם נתניהו עצמו חושב כך. בלכר (65), פרופסור לכלכלה מאוניברסיטת שיקגו, עונה בהחלט על תו התקן של יבוא נוצץ מחו"ל. אבל הוא ללא ספק הרבה פחות נוצץ ממה שראה נתניהו לנגד עיניו בתחילת הדרך, והרבה יותר ברירת מחדל. קשה גם להתעלם מהעובדה שבשלושת העשורים האחרונים בחר בלכר לחיות ולפעול מחוץ לגבולות ישראל.

פרופ פרופ' מריו בלכר (65). השכלה: דוקטור לכלכלה מאוניברסיטת שיקגו. תפקיד נוכחי: יועץ לגופים כלכליים בינלאומיים. תפקידים קודמים: יועץ לקרן המטבע הבינ"ל ולבנק המרכזי של אנגליה, נגיד הבנק המרכזי בארגנטינה. חוזקות: ניסיונו הבינלאומי העשיר מהווה מבחינת נתניהו "רכש נוצץ", כפי שכל הזמן רצה. חולשות: לא התגורר בישראל ב־30 השנים האחרונות, והיכרותו עם המשק הישראלי שטחית | צילום: בלומברג פרופ

במהלך השנים בחו"ל רשם בלכר לזכותו שורת הישגים מקצועיים בקרן המטבע הבינלאומית ובבנק המרכזי של אנגליה, ונחשב למומחה בתחומי שער החליפין ושוקי המט"ח. בתחילת שנות ה־2000 הוא אף כיהן בתפקיד נגיד הבנק המרכזי של ארגנטינה, משרה שנטש אחרי חצי שנה בלבד בעקבות חילוקי דעות עם שר האוצר. בסוף שנות התשעים לימד בלכר באוניברסיטה העברית במשך כמה שנים, ולאורך כל השנים הקפיד לבקר בארץ מדי פעם ולקיים התייעצויות עם אנשי בנק ישראל.

ניסיונו הבינלאומי העשיר, במיוחד בתחום הבנקאות המרכזית, מכשיר אותו ללא ספק לתפקיד נגיד בנק ישראל. השאלה הגדולה היא כיצד יוכל לתפקד כשיחבוש את כובעו השני של הנגיד, כיועצה הכלכלי של הממשלה. האם אדם שמתקשר עם המשק הישראלי במשך עשרות שנים בשלט רחוק, ולא ממש מעורה בו, יכול בוקר אחד לקום ולהסביר לשרי הממשלה כיצד עליהם לפעול, נניח בנושאים כמו שוק הדיור או מערכת הבנקאות המקומית?

אבל המכשול העיקרי בדרכו של בלכר לנגידות עלול לצוץ במקום אחר, ומי שתצטרך להחליט עד כמה הוא מהותי היא ועדת טירקל. בלכר נחשב מקורב לאיש העסקים הארגנטינאי אדוארדו אלשטיין שמנהל בימים אלה מו"מ לרכישת השליטה בקונצרן אי.די.בי, ומאז שנת 2005 מכהן כדירקטור בחברת IRSA שבבעלות אלשטיין.

יש לפיד

מועמד נוסף לתפקיד הוא פרופ' צבי אקשטיין, בעל תואר דוקטור לכלכלה מאוניברסיטת מינסוטה בארצות הברית, שכיהן עד לפני קצת יותר משנתיים בתפקיד המשנה לנגיד בנק ישראל והשלים בבנק תקופת כהונה בת חמש שנים.

אזכור ניסיונו הקודם של אקשטיין בבנק ישראל עלול קצת להטעות, כי משרת המשנה לנגיד היא במידה רבה תפקיד ריק מתוכן. מצד שני, צריך לזכור שבמהלך כהונתו בבנק היה אקשטיין חבר בפורום המוניטרי של בנק ישראל שייעץ לנגיד בנושאי מדיניות הריבית ושער החליפין. הוא היה גם האחראי על הקמת קבוצת העבודה של המודלים האקונומטריים למדיניות המוניטרית של הבנק, וריכז את הליך חקיקת חוק בנק ישראל החדש מול מנכ"ל האוצר. חסרונו הגדול של אקשטיין במירוץ לנגידות הוא היעדר ניסיון מעשי בתחומים הפיננסיים והעסקיים.

פרופ פרופ' צבי אקשטיין (64). השכלה: דוקטור לכלכלה מאוניברסיטת מינסוטה. תפקיד נוכחי: דקאן בית הספר לכלכלה במרכז הבינתחומי הרצליה. תפקידים קודמים: פרופסור לכלכלה באונ' תל אביב, משנה לנגיד בנק ישראל. חוזקות: מכיר היטב את העבודה בבנק ישראל ואת אתגרי המשק הישראלי. חולשות: היעדר ניסיון ממשי בתחומים כלכליים, היותו מקורב ללפיד עלולה להכשילו מול נתניהו | צילום: טל שחר פרופ

העובדה שאקשטיין כיהן בתפקיד בכיר בבנק ישראל עלולה גם לפעול לרעתו, כמו הצורך להתעמת עכשיו עם דעות שהשמיע בעבר. לפני שנתיים וחצי הסביר אקשטיין בראיון ל"כלכליסט" כי לדעתו יתרות המט"ח הגיעו כבר אל הגבול העליון, "ואולי אפילו מעבר לגבול העליון". יתרות המט"ח הסתכמו אז בכ־60 מיליארד דולר. היום הן כבר מתקרבות ל־80 מיליארד דולר, ובנק ישראל קבע לאחרונה כי הגבול העליון של רמת היתרות הרצויה למשק הוא 90 מיליארד דולר. בנושא חשוב זה יוכל כמובן הנגיד אקשטיין לטעון כי את מה שנראה בעבר מחלון לשכת המשנה לנגיד לא רואים כעת מלשכת הנגיד, אבל בכל מקרה הוא יידרש להתפתל בצורה כזו או אחרת בנקודה זו.

דבר נוסף שמטיל צל על מועמדות אקשטיין לתפקיד הוא סיפור שנכרך בשמו לפני כחצי שנה. אקשטיין, פורסם אז, גילה עניין באפשרות לכהן בתפקיד דירקטור בקבוצת אי.די.בי של נוחי דנקנר כחודש לפני פרישתו מבנק ישראל, ואף שלח לשם כך קורות חיים. בשיחה עם "כלכליסט" הכחיש אקשטיין את הטענה.

וישנה בעיה נוספת, שעל רקע הדמויות הפועלות בסיפור עלולה להתגלות גם היא כלא פשוטה. אקשטיין נמנה עם צוות היועצים הכלכליים החיצוניים שקיבץ סביבו בחודשים האחרונים שר האוצר יאיר לפיד. והשאלה כאן היא אם נתניהו, שחש בשנה האחרונה מאוים על ידי הנגיד היוצא פישר, יסכים לתת את ידו ליצירת ציר לפיד־אקשטיין, במיוחד על רקע המאבקים הפוליטיים שצפויים לו עם לפיד בהמשך הדרך.

בא מהפנסיה

המועמד האחרון שייפגש עם ועדת טירקל הוא ויקטור מדינה, כלכלן מנוסה שכיהן במשך שנים ארוכות בבנק ישראל. מדינה הקים למעשה וניהל תקופה ארוכה את המחלקה המוניטרית בבנק, ונחשב במשך זמן רב "מספר 2" בבנק ישראל. ב־2005 הוא אף נחשב מועמד רציני לתפקיד הנגיד עצמו, כשמי שזכה בו לבסוף היה פרופ' פישר.

לאחר פרישתו מבנק ישראל, כיהן מדינה כמנכ"ל משרד האוצר וכמנכ"ל בנק המזרחי, מה שהקנה לו גם ניסיון ניהולי וגם ידע וניסיון בתחום הפיננסי המעשי. אולם מה שעלול לעמוד בינו לבין תפקיד הנגיד, מעבר להיותו מבוגר בערך בעשור ממתחריו לתפקיד, הן השנים הרבות שהוא נמצא גם מחוץ לבנק ישראל וגם מחוץ לעשייה הכלכלית בכלל.

ויקטור מדינה (74). השכלה: תואר שני בכלכלה מהאונ ויקטור מדינה (74). השכלה: תואר שני בכלכלה מהאונ' העברית. תפקיד נוכחי: אינו מכהן בתפקיד רשמי. תפקידים קודמים: ניהול המחלקה המוניטרית של בנק ישראל, מנכ"ל משרד האוצר, מנכ"ל בנק מזרחי. חוזקות: ניסיון ניהולי וניסיון פיננסי מעשי, היכרות עם העבודה בבנק ישראל. חולשות: בילה שנים רבות מחוץ למרכז הבמה הכלכלית, מבוגר לעומת מתחריו | צילום: אוראל כהן ויקטור מדינה (74). השכלה: תואר שני בכלכלה מהאונ

גם בשמו של מדינה נקשרה פרשה מהעבר, שעלולה לפגוע בסיכוייו. בשנת 2004 פרש מדינה מבנק המזרחי כדי להתמודד על תפקיד נגיד בנק ישראל. הבנק דיווח אז על פרישתו בדו"חות הכספיים התקופתיים שלו, אולם עיכב את פרסום תנאי הפרישה המפליגים שהוענקו למדינה, ככל הנראה כדי לא לפגוע בסיכוייו להתמנות לתפקיד הנגיד. רק לאחר שפורסם בתקשורת כי מדינה קיבל אז מבנק המזרחי מענק פרישה של כ־13.5 מיליון שקל, חייבה רשות ניירות ערך את הבנק לדווח לבורסה על גודל המענק הכספי ולפרט בהרחבה את השתלשלות האירועים שהובילו לאישור המענק.

הפרשה עוררה חילופי האשמות קשים בין המנכ"ל הפורש מדינה לבין יו"ר הבנק דאז יעקב פרי. חילופי האשמות אלה אינם יוצאי דופן. מדינה כיהן בעבר כיו"ר חברת כיל ומאוחר יותר כיו"ר מגדל שוקי הון, תפקידים שאותם עזב גם כן על רקע מה שהוגדר כחילוקי דעות קשים.

 

מה רוצה המוניטרית?

 

יהיה מי שיהיה הנגיד הבא, הוא עתיד למצוא את עצמו בסביבת עבודה שלא היתה מוכרת בבנק ישראל מיום הקמת הבנק ב־1954 ועד לפני פחות משנתיים. ההבדל המשמעותי בין אז לעכשיו הוא הקמת הוועדה המוניטרית, שהחלה לפעול לצד הבנק במסגרת חוק בנק ישראל החדש בסוף אוקטובר 2011. הוועדה, שמונה שישה חברים, קיבלה למעשה לידיה את כל הסמכויות בתחום המוניטרי שנמצאו קודם בלעדית בידי הנגיד.

הוועדה המוניטרית היא זו שקובעת עכשיו מדי חודש את גובה הריבית במשק, והיא זו שמתווה את מדיניות בנק ישראל בתחום מטבע החוץ ושער החליפין. את החלטותיה מקבלת הוועדה ברוב קולות, ובמקרה של שוויון ניתן לנגיד, העומד בראשה, קול כפול. פישר הצליח להשרות על הוועדה המוניטרית את אווירת המפקד גם בזכות העובדה ששניים מחבריה, אחד מקרב עובדי בנק ישראל ואחד מקרב החברים החיצוניים, גילה כלפיו נאמנות כמעט עיוורת. הנגיד הבא ייאלץ להבין מהר שבתחומי הפעילות העיקריים של הבנק הוא באמת לא יותר מ"ראשון בין שווים".

אבל הצרות בתחום פעילותו של הנגיד החדש רחבות יותר. גם כלי המדיניות שעומדים כעת לרשות הוועדה, שהנגיד עומד כאמור בראשה, חזקים הרבה פחות. ריבית בנק ישראל מסתכמת כעת ב־1.25%, כשהרמה הנמוכה ביותר שאליה היא ירדה בשיא המשבר הכלכלי היתה 0.5%. במקרה הטוב עומד עכשיו לרשות הנגיד החדש והוועדה המוניטרית מלאי ריבית שאותו אפשר להפחית לא יותר מ־0.75%. שלוש מנות ריבית, שאותן יהיה על הוועדה המוניטרית לפרוס על פני תקופה כזאת או אחרת, וגם לשמור לפחות חלק מהן לימי סגריר אמיתיים.

בעיה נוספת שאיתה יהיה על הנגיד הבא להתמודד היא בעיית שער החליפין הגבוה מדי של השקל מול המטבעות החשובים בעולם, ובראשם הדולר והיורו. גם בתחום זה הוא יגלה מהר שידיו כבולות, בגלל גובה יתרות המט"ח שכבר מגיע לכ־80 מיליארד דולר, כאשר החזקת יתרות בסכומים כה גדולים מסבה לבנק ישראל הפסדים כספיים לא מבוטלים.

עוד בעיה, שאותה ניסה פישר לגלגל בלי הצלחה לממשלה, היא מחירי הדירות שממשיכים לעלות. בנק ישראל ניסה לפעול בתחום זה באמצעות הגבלת יכולתם של הבנקים לתת משכנתאות, ודרך הגבלות שונות שהטיל המפקח על הבנקים על נוטלי המשכנתאות. אבל גם בתחום זה הגיע כבר בנק ישראל אל הגבול העליון, והנגיד החדש יבין מהר מאוד שיכולתו לפעול בתחום רגיש זה מוגבלת ביותר.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות