איך להתאושש מצ'יקים חוזרים?

בעלי עסקים רבים חוששים, ובצדק, מקבלת תשלומים באמצעות צ'קים, הן מלקוחות עסקיים והן מלקוחות פרטיים. החשש מצ'קים חוזרים והטרחה הכרוכה בגביית הכסף מרתיעים רבים, המעדיפים לא לכבד אופן תשלום זה. יש דרך להימנע מהתופעה?

במשך שנים ארוכות סר חינם של הצ'קים בבתי העסק הקמעונאיים ובחנויות השונות. במקומות רבים נתלו שלטים "לא מכבדים צ'קים" והדרך היחידה לשלם עבור הטובין, מלבד מזומן, היתה בכרטיס אשראי. למרות הקמפיין הבנקאי לטובת הצ'קים ולמרות שנראה שהם חוזרים לאופנה בתקופה האחרונה, החשש מצ'קים חוזרים עדיין לא עבר מהעולם.

בבסיסו של חשש זה עומדת האפשרות שהצ'ק יחולל על ידי הבנק, מה שיוביל לאי היכולת להיפרע מבעל הצ'ק או, לחילופין, מבעל החוב. יש מספר סיבות לחילול צ'ק על ידי הבנק (פעולה המכונה בפי העם "צ'ק חוזר"): היעדרו של כיסוי מספיק בחשבון הבנק של בעל הצ'ק, היות חשבונו של בעל הצ'ק מוגבל או האפשרות שהצ'ק בוטל על ידי מי שכתב אותו – אלו הן רק חלק מהסיבות לאי כיבוד צ'קים ע"י הבנק.

בעלי ניסיון בהליכי גביית צ'קים חוזרים בלשכת ההוצאה לפועל (רשות האכיפה והגבייה) יודעים, כי הליך זה אינו פשוט כלל וכי לרוב קיימות הגנות לחייבים השונים. גם במקרה בו ניתן יהיה, בסופו של דבר, להיפרע מבעל הצ'ק, הרי שההליך לוקה בסרבול, כרוך בעלויות משפטיות כאגרות מנהלתיות ושכר טרחה לעורך-דין ולעיתים אינו כדאי מלכתחילה, בייחוד כאשר גובה הסכום הנקוב בצ'ק נמוך יחסית. חייבים "מתוחכמים" גם יודעים כיצד לתמרן את המערכת לטובתם ובכך לסכל כמעט כל הליך אפשרי של גבייה כנגדם או, לחילופין, להביא לכך שהגבייה תתבצע באיטיות רבה. במקרה כזה, מחזיק הצ'ק יקבל כמה עשרות צ'קלים בכל חודש בלבד.

צילום: עמית מגל

אז מה בכל זאת אפשר לעשות נגד צ'קים חוזרים? ריכזנו כמה פעולות, שבאמצעותן ניתן למזער את החשיפה לסיכונים הכרוכים בצ'קים חוזרים.

הימנעות או ערבות?

הדבר הראשון שאפשר לעשות הוא להימנע מלקבל צ'קים. ייתכן ואפשרות זו אינה ריאלית עבור חלק מבתי העסק, אולם היא הצעד המניעתי הטוב ביותר.

אם צ'קים הם חלק בלתי נפרד מהדרך בה בית העסק עושה עסקים, טוב יעשו בעליו או מנהליו אם יקבלו אך ורק צ'קים אישיים של הלקוחות, בצירוף תעודת הזהות שלהם. לעולם אין לקבל צ'ק של צד שלישי כלשהו (לקוחות של הלקוח, הוריו, צ'ק מוסב וכו'). כך יודע בעל העסק בדיוק מי מסר לו את הצ'ק ולמי לפנות במקרה והצ'ק מחולל.

כן מומלץ מאוד להחתים את מוסר הצ'ק על כתב ערבות לפירעונו המלא של השטר על גב הצ'ק. נוסח כזה יכול להיות: "אני, ישראל ישראלי, ת.ז. 123456789 הח"מ, ערב באופן אישי לפירעונו המלא במועדו של כל הסכום כמפורט בשטר זה שמספרו..." .

הדבר נכון שבעתיים אם בכל זאת הסכים בית העסק לקבל צ'קים של צדדים שלישיים, כך שחתימת מוסר הצ'ק על כתב הערבות עשויה בהחלט לחסוך זמן רב ויקר.

לקוחות שהם חברה בע"מ

במקרה ומדובר בבית עסק המתפרנס מלקוחות קבועים המבצעים רכישות גדולות, ניתן להחתים את הלקוח על שטר חוב, בו ייקבעו כל תנאי התשלום המקובלים על הצדדים וכן הסכום המקסימלי בו רשאי הלקוח לבצע רכישות בבית העסק. פעולה זו נקראת "אובליגו" או "מתן אשראי".

אם הלקוח הוא חברה בע"מ, הרי שהעניינים עלולים להיות סבוכים יותר. הדין בישראל קובע, כי חברה שהתאגדה כחברה בע"מ הינה אישיות משפטית נפרדת מבעליה וממנהליה. במקרה בו צ'ק שחולל הוא של חברה בע"מ, יוכל מחזיק הצ'ק להיפרע אך ורק מהחברה ולא מבעליה או מנהליה, אלא אם יצליח להוכיח מעשי מרמה לצורך 'הרמת מסך'. הפעולה הזאת כרוכה בעלות לא מבוטלת ובהליך משפטי מורכב, ומומלץ להצטייד בעורך-דין לשם ניהולה.

עולה מכך, שכאשר בית העסק הוא בעל קשרים עסקיים עם חברות בע"מ, עליו להחתים את בעלי החברה על מסמך ערבות אישית עוד בטרם התקיימה העסקה הראשונה בין הצדדים. מסמך מעין זה עשוי בהחלט לעזור לבית העסק לקבל את כספו במקרה בו החברה נכנסת לחדלות פירעון. במקרה של חדלות פירעון וללא מסמך של ערבות אישית – לא ניתן יהיה להיפרע מהחברה כלל.

כדאי לזכור, שהבעלים של חברה בע"מ מורגלים בדרישה לחתימה על מסמך ערבות אישית וכל מי שאין לו דבר להסתיר ומאמין בחברתו ובחוסנה הכלכלי – אין מניעה שיחתום על מסמך שכזה. מי שמסרב לחתום, הוא ככל הנראה מי שעלינו לחשוש מיכולת הפירעון שלו בעתיד ואולי כבר בהווה.

על אף ובמאמר זה בצ'קים עסקינן, ייתכנו גם מקרים של חדלות פירעון גם בתשלום בכרטיס אשראי. נציין, שכצעד מניעתי להגנה על בית העסק מפני בעיות בפירעון האשראי, כדאי לעשות ביטוח אשראי. חברות רבות מציעות היום בדיקת אשראי ללקוח מסוים, שלאחריו תאושר לו מסגרת אשראי בגובה קבוע. במקרה כזה, חברת ביטוח האשראי תבטח את חובו של הלקוח כלפי בית העסק עד לגובה המסגרת המאושרת, כך שלא יישא בהפסדים הנגזרים מחדלות פירעונו.

המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

הכותב הוא עורך דין העוסק בדיני הוצאה לפועל

** המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור