הנס בשווקים המתעוררים הגיע אל סופו, ותודה לברננקי

1. העיירה ג'קסון הול שוכנת בעמק מרהיב במערב ארצות הברית, בצל הרי הטטון. בסוף השבוע התכנסו שם בכירי הכלכלנים, למפגש הפסגה שמארגן הפדרל ריזרב בהשתתפות נגידי בנקים מרכזיים. רק הבכיר מכולם לא הגיע: יו"ר הפד, בן ברננקי, שיעזוב את תפקידו בינואר. אך למרות היעדרותו, כולם עסקו בעתיד מדיניות הדגל שלו – ההקלה הכמותית.

מאז 2008 מזרים הפד מדי חודש כמויות אדירות של כסף לשווקים על ידי רכישת מסיבית של אג"ח. הרעיון היה לייצב את הכלכלה, או לפחות את השווקים. אבל חמש שנים אחרי, העניינים מתייצבים, וההקלה הכמותית נמצאת כנראה לקראת סיום. אם בתחילת השנה הספקולציות בנושא התבססו על רמזים מעורפלים של ברננקי, הרי שבג'קסון הול עתיד ההקלה הכמותית היה נושא להתכתשויות גלויות. את הדי הוויכוח הזה מרגישים הרחק מעבר לים, בברזיל, בהודו ובאינדונזיה. זה אפקט הפרפר הגלובלי: כשבג'קסון הול מתלבטים, בשווקים המתפתחים רועדים.

2. הקשר בין מדיניות הפד לרופי הוא "כסף חם". אחת התוצאות של ההקלה הכמותית היתה ירידת הריביות במערב לשפל היסטורי, שאמור היה לעודד השקעה בכלכלה בארה”ב. אבל היו גם השפעות לוואי. כי כשהריביות נמוכות, המשקיעים מחפשים תשואה במקום אחר. כך נוצר 'כסף חם', הון אדיר שנע בעולם בחיפוש תשואה, זורמות לשווקים מתפתחים, מלבות בועות אשראי ודוחפות למעלה את שער המטבע המקומי. אלא שהרמיזות על סיום ההקלה הכמותית הספיקו להביא לעליית התשואות על אג"ח אמריקאיות, והפכו את ההשקעה בשווקים המתפתחים למשתלמת פחות.

צילום: בלומברג

3. דרום אמריקה אינה אסיה. וכל שוק מתעורר אומלל לפי דרכו. יצואניות סחורות, כמו ברזיל למשל, נפגעות לא רק מהמדיניות האמריקאית, אלא גם מההאטה בסין, שרכשה מהן סחורות. אבל אם כורכים יחד את השווקים האלה, המספרים מבעיתים. על פי חישובי בלומברג, שווי המניות בשווקים המתעוררים ירד ב־1.5 טריליון דולר מאז תחילת מאי. המניות באינדונזיה צנחו ב־20% והריאל הברזילאי ירד ב־17% לעומת הדולר מתחילת השנה.

4. "כשהכסף עוזב אתה בצרות", כך ניסח זאת באוזניי, בחודש מרץ, אנדרו שנג, מבכירי קובעי המדיניות בסין. למדינות שנשענות על יבוא מזון או נפט, משמעות הירידות במטבע המקומי היא זינוק באינפלציה וסכנה ליציבות הפוליטית. עסקים ומדינות שגייסו הון בדולרים נמצאים בצרות עמוקות אפילו יותר. תמצית הבעיה, בניסוחו של שנג: "אם אין לי את מטבע החוץ לשלם לך, אני חייב לעשות פיחות מסיבי, או להתרסק פיננסית, או לאפשר לריבית לעלות". אלה החומרים שמהם עשוי מיתון.

5. "הכלכלות המתפתחות בדרך להתנגש בקיר לבנים", כך קבע ביולי "ד"ר דום" נוריאל רוביני. עד לא מכבר היו השווקים האלה נס כלכלי. בתחילה, הכוכבות הגדולות היו כלכלות ה־BRIC: ברזיל, רוסיה, הודו וסין. אחר כך הגיע תור ה־MIST: מקסיקו, אינדונזיה, דרא"פ וטורקיה. ועכשיו הן מככבות ברשימות פחות מחמיאות. בבנק מורגן סטנלי הכתירו בשבוע שעבר את "חמש הפגיעות” – טורקיה, אינדונזיה, ברזיל, דרא"פ והודו – שהמטבעות שלהן בסיכון גבוה במיוחד. כפי שהכלכלן חתן הנובל פול קרוגמן ניסח זאת, “זרימת הכסף אל השווקים המתפתחים נראית עכשיו בדיעבד פשוט כמו עוד בועה”.

בן ברננקי | צילום: בלומברג

6. בתיאוריה, ירידת ערך המטבע במדינות המתפתחות יכולה דווקא לעזור ליצואנים, וכך לרכך את פקיעת הבועה. אלא שהביקושים במערב עדיין חלשים. ולכן, חלק מהמדינות המתפתחות עברו לצעדים אקטיביים: ברזיל הכריזה באחרונה על תוכנית של 60 מיליארד דולר לתמיכה בערך הריאל, ונראה שהצליחה לבלום במשהו את מגמת הירידה.

7. איך ינהגו בהמשך הכלכלות המתפתחות: זו השאלה הגדולה. יש האומרים שהרע מכל כבר מאחוריהן, ושהסכנה העיקרית היא תגובת יתר של קברניטיהן, למשל באמצעות העלאת ריבית מוגזמת שתביא למיתון. כרמן ריינהארט, פרופ' מהרווארד וממחברות הספר "הפעם זה שונה", שסוקר מאות משברים פיננסיים, סיפקה בג'קסון הול הערכה פחות אופטימית: “השווקים המתפתחים נהנו מבוננזה של זרימת הון שנמשכה כמה שנים. אלה היו שנות הזהב, ואחריהן עולה הסיכוי למשבר בנקאות, להתרסקות המטבע, לחדלות פירעון. זה יכול להיות מאוד מכוער".