רנו קליאו 0.9: מלאה בגימיקים עם מנוע פצפון

הדרך הטובה ביותר לבדוק אם מכונית מסוימת מסובבת ראשים היא לבחון את תגובתו של קהל המטרה הממוקד ביותר והמקצועי ביותר בנושא עיצוב רכב: ילדים בני חמש. כשיצרני הרכב מעצבים מכוניות, הם מתייעצים במשך שעות ארוכות עם עקרות בית מפרברי בירות אירופה, עם בני נוער שהוריהם בעלי אמצעים ובעלי מקצועות חופשיים בקבוצות מיקוד.

אלא שבפועל כל אלה יתביישו להדביק את אפם לחלונה של מכונית ויחשבו שלוש פעמים לפני שיעזו להצביע על מכונית ברחוב. לעומתם, ילדים בני חמש הם נטולי אינטרסים.

קליאו 2013 | צילום: תומר הדר

עיצוב נועז וחריג

בני חמש אוהבים את רנו קליאו החדשה, בייחוד בצהוב בוהק עם פסים שחורים לאורך גג הרכב. די קשה שלא לחבב את רנו קליאו. הקליאו הראשונה שהוצגה עוד בתחילת שנות התשעים היתה מכונית עירונית קטנה יחסית עם עיצוב שובב. אחרי שהדורות הבאים שלה הלכו וצמחו בממדיהם, וגם הלכו והתכערו, אגב, הדור החדש מיישר קו עם העיצוב הנוכחי של רנו ומציג עיצוב נועז מאוד וחריג בקטגוריה.

החרטום, לדוגמה, הוא אחד הנאים ביותר בקרב מכוניות הסופר־מיני. אף שצמד הפנסים הקדמיים של הקליאו הוגדל לממדי קריקטורה, עדיין מדובר בחרטום נאה שתוחם במרכזו סמל ענק של רנו. הדלתות שבצדי הרכב תחומות בחלקן התחתון בפס שחור מובלט שנועד ליצור אשליה אופטית של דלתות קטנות יותר.

צמד הדלתות הקדמיות, לעומת זאת, גדול וארוך באופן ניכר בהשוואה לצמד הדלתות האחוריות, שידיותיהן נחבאות בתוך משקוף הרכב, כדי ליצור אשליה שמדובר כאן במכונית קופה בעלת צמד דלתות בלבד. החלק האחורי תוכנן תוך שימת דגש על קו ישבן גבוה ופגוש מסיבי, שנותנים רושם שמדובר כאן במכונית ספורטיבית. על ילדים בני חמש זה עובד היטב. גם עליי.

למרות כל הגימיקים והניסיונות ליצור רושם שמדובר כאן במכונית קטנה, ספורטיבית וזריזה, הקליאו החדשה היא הגדולה ביותר שהוצגה עד כה.

לשם המחשה, אורכה של הקליאו הראשונה היה 3,709 מ"מ. הקליאו החדשה נמתחת על פני 4,062 מ"מ.

מנוע 0.9 טורבו של רנו קליאו | צילום: תומר הדר

מגמת הצמיחה שעברה על מכוניות הסופר־מיני בשנים האחרונות, זו שגרמה לקליאו לצמוח בכמעט 30 ס"מ מאז הצגתו של הדור הראשון, הביאה עמה תופעת לוואי בעייתית: כדי לסחוב את המכוניות שהלכו וגדלו נוצר צורך במנועים גדולים יותר ויותר. אלא שהקליאו החדשה הולכת בכיוון שונה: תחת מכסה המנוע המוארך שוכן המנוע הזעיר ביותר שהוצג עד כה ברנו קליאו, בנפח של 898 סמ"ק בלבד.

כמה זה קטן? פחות מנפחו של בקבוק שתייה משפחתי. גם פחות מזה של שלוש פחיות משקה קל. פצפון. אז איך הקליאו סוחבת? התשובה היא טורבו. אותו התקן שדוחס אוויר אל קרבי המנוע, שפעם היה נחלתן של מכוניות ספורט בלבד, הפך בשנים האחרונות להתקן שמאפשר למנועים זעירים הספקים גבוהים וחסכוניים בדלק.

תא המנוע של הקליאו נראה ענק ביחס למנוע הזעיר, אך מדובר במנוע שמפיק 90 כוחות סוס, הספק דומה לזה של מנועי 1.4 ליטרים וגם 13.7 קג"מ של מומנט - משמע שהקליאו מצוידת במנוע גמיש למדי. כיצד החבילה עובדת בשטח? למרות הספקות, מדובר בחבילה מצוינת. המנוע הזעיר משודך לתיבה ידנית בעלת חמש מהירויות ויחסי העברה קצרים, מה שמאפשר למנוע לנצל בכל רגע נתון את כוחו במרץ מפתיע.

המנוע אינו רועש, אך בסל"ד גבוה הוא מפיק גרגור ספורטיבי וצורך ליטר דלק לכל 13.4 ק"מ, הישג נאה בהתחשב בתנאים של נסיעת המבחן. התנהגות הכביש של הקליאו תואמת את המראה המוחצן: המכונית מציגה אחיזת כביש גבוהה מאוד, אך גם מאפשרת לנהג הרפתקן להפגין ביצועים בסיבובים של כבישי בית שמש.

על רוב סוגי הכבישים הקליאו מצליחה לשכך מהמורות באופן משביע רצון. רק כבישים עירוניים במצב ירוד מצליחים באמת לגרום לה לאבד את יכולת השיכוך. ההיגוי עצמו מדויק מאוד, אך ההגה מעט חסר תחושה. לרוב הנהגים זה לא יפריע. תנוחת הישיבה עצמה טובה וניתן להטות את המושב לשפע של כיוונים, כולל כיוון רוחק של גלגל ההגה, מאפיין שלעתים אינו נפוץ בקטגוריית הסופר־מיני.

תא נוסעים מינימליסטי

לגבי תא הנוסעים עצמו, רנו בהחלט השתדלה להעניק לקליאו מראה ספורטיבי גם מבפנים, אך התוצאה הסופית עלולה להיראות מינימליסטית למי שהורגל בתאי נוסעים מפוארים ועמוסי כפתורים כמו של המתחרות הצרפתיות. ברנו החליטו לוותר על שעון מהירות בלוח המחוונים ולהציג את המהירות באמצעות צד דיגיטלי גדול שתחום בצדדיו בשעוני סל"ד ודלק. הקונסולה המרכזית מאכלסת בחלקה העליון מערכת שמע גדולה ובתחתיתה מערכת בקרת אקלים פשוטה המוותרת על מתגים לברירת הטמפרטורה לטובת שני כפתורים גדולים ועגולים. איכות הגימור גבוהה בחלקו העליון של לוח המחוונים, אך בחלקו התחתון של הלוח אותרה אכזבה: בחלקים שפחות גלויים לעיני הנהג והנוסעים הפלסטיקים זולים ואפילו מתפרקים בחלקם. המרווח הפנימי מכובד ומאפשר לשני מבוגרים לשהות במושב האחורי בלי לסבול יותר מדי.

בסך הכל, תא הנוסעים נאה ומאובזר, אך במבט שטחי נוצר רושם מעט דל. בסופו של המבחן אנו נותרים עם התלבטות: רנו קליאו רגילה, שמצוידת במנוע רגיל בנפח 1.2 ליטרים שמפיק 75 כוחות סוס ועולה לצרכן 75 אלף שקל, או קליאו בעלת מנוע הטורבו הזעיר שעולה לצרכן 84 אלף שקל. שתי המכוניות מצוידות בתאי נוסעים דומים והתנהגות הכביש שלהן דומה, אך גרסת הטורבו חסכונית וחזקה יותר.

ועדיין, אי אפשר לזלזל בפער מחיר של 9,000 שקל. לפיכך לא נותר אלא לציין שהקליאו בעלת מנוע הטורבו היא מכונית מרשימה, אך נראה שהדגם הנמכר יותר יהיה דווקא בעל המנוע הפשוט.

רנו קליאו 0.9

מנוע: בנזין, 898 סמ"ק, הספק מרבי 90 כ"ס, מומנט מרבי 13.7 קג"מ

ביצועים: מהירות מרבית 182 קמ"ש, זינוק ל־100 קמ"ש ב־12.2 שניות

צריכת דלק: נתוני יצרן 22.2 ק"מ לליטר. במבחן: 13.43 ק"מ לליטר

בטיחות: 4 כריות אוויר, 5 כוכבים במבחן ריסוק פומבי

קבוצת זיהום: 3

מחיר: 84 אלף שקל