אלון מאסק ואיירון מן: מצאו את ההבדלים

פרנסי עמק הסילי-קון בטוחים שכדור הארץ פיתח אטמוספירה רק כדי שיום אחד הם יופיעו ויפתחו אפליקציות. וכמו לכל אליטה, גם להם יש את הכוכבים והגיבורים שלהם. אחד המפורסמים ביותר שבהם הוא אלון מאסק (Elon Musk).

מאסק ייצר מכונית חשמלית. המכירות שלה לא משהו והביקורות בינוניות (כשהן היו קוטלות במיוחד, הבחור התפוצץ ותקף את העיתונאים). בנוסף, הוא מפעיל את מיזם SpaceX לטיסות מסחריות לחלל, היה ממייסדי פייפאל ועוד. מסיבות ששמורות עמם, רבים בעמק הסילי-קון מאמינים שהוא גאון מדהים, איש חזון, נביא והתרופה לציפורן חודרנית. למעשה, משווים אותו לטוני סטארק, היזם שפיתח את חליפת הכוח המעופפת בעזרתה נלחם ברשע בתור איירון מן, מקורות אנרגיה מתחדשת שאפשר להטמיע בגוף ועוד. והרי תזכורת: סטארק הוא דמות קומיקס.

מימין, אלון מאסק. משמאל, טוני סטארק

למאסק היו מספר הצלחות מרשימות, אבל תחום המומחיות העיקרי שלו הן המצאות שלא ברור מי אמור ליישם. בתחילת החודש הוא הזה ממוחו הקודח פיתוח בשם הייפרלופ - מערכת רכבות שתסיע אנשים מלוס אנג'לס לסן פרנסיסקו במהירות של 1,223 קמ"ש. הוא הכניס את עמק הסיליקון לסחרור: כמה טמבלים מיהרו לומר שהם מעדיפים את ההייפרלופ על פני מערכת התחבורה הציבורית והשביתות שלה. ואז הסתבר שא. אין לו מושג מי יבנה אותה, ב. מי ישלם על זה וג. חשוב מכל - עד כמה זה בכלל מעשי.

הייפרלופ. מגניב? בטח! ישים? טוב, נדבר על זה

מאסק אמנם הפיץ מסמך ובו הסברים לחלק מהסוגיות הבעייתיות שעולות משיגור אנשים בצינורות במהירות שהיא כמעט על קולית, אבל יש עדיין לא מעט חורים בקונספט הזה.  

נקודה למחשבה: אם נוסעים במהירות כזו, אחת הבעיות היא להאיץ למהירות הסופית ואז לעצור. אם מדובר ברכבות שנעות על אותו נתיב ובכל אחת מספר קטן של אנשים, זה אומר שהנסיעה תתבסס על הרבה תאוצות פתאומיות ועצירות (בכל זאת, האנשים שעלו עשר דקות לפניכם צריכים לרדת). נחשו מה כל זה עושה לקיבה האנושית.

אין כל רע בכך שאדם מפריח רעיונות. אחד הגנרלים של צ'רצ'יל אמר על הבוס שלו שיש לו אלף רעיונות ביום, מתוכם כעשרה גאוניים ואחרים מועדים לאסון - ושהתפקיד שלו הוא לוודא שעשרת הרעיונות הנכונים הם אלה שישארו בסביבה. הבעיה ברעיונות של מאסק היא שנוצר סביבם הרבה עניין, מה שעלול לגרום ליזמים תמימים ומשקיעים תמימים להיפרד מהכסף שלהם.

את הדוגמה האחרונה ראינו השבוע: מאסק הודיע בטוויטר שלו ש"מצאנו שיטה לעצב חלקי רקטה רק בתנועות ידיים באוויר (ברצינות). עכשיו אנחנו צריכים יוצר הולוגרמות עם קצב פריימים מהיר". בציוץ הבא, הוא הבטיח להציג בשבוע הבא וידאו שבו ידגים איך מעצבים חלקי רקטות בתנועות ידיים ומיד לאחר מכן הם מודפסים מטיטניום.

האדם הסביר היה אומר "אוקיי, בואו נחכה לווידאו" אבל האוויר החם של אלון מאסק, משום שהוא אלון מאסק, כבר הכניס את עיתונות עמק הסילי-קון לאקסטזה. בהתחשב במספר הרעיונות ה"גאוניים" שהתרסקו בתחום הטכנולוגיה, הייתי מצפה מיזמים להיות קצת יותר סקפטיים וביקורתיים. 

איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא

הסיפור הגדול ביותר עבור כלי התקשורת הטכנולוגיים בימים האחרונים הוא פרישת סטיב באלמר מתפקיד מנכ"ל מיקרוסופט. אין ספק שלבאלמר היו חסרונות כמנכ"ל -המדור עדיין מקונן על מותו של פרויקט טאבלט Courier זצ"ל והיה כל הסיפור המשונה של השקת טלפון ה-Kin והריגתו בזמן שיא. זאת, בלי להזכיר את כשלונות החברה הטריים בתחום המובייל.

אבל לאיש היתה חיוניות יוצאת דופן, שאתה לא מוצא יותר בקרב המתוכנתים החיוורים שמאיישים את שורות הנהלת עמק הסילי-קון. באלמר אמר מה שהוא חושב, מתי שהוא חושב, והוא ידע גם לרדת על עצמו.

האיש הכי ססגוני בעסק. באלמר | צילום: אי פי איי

כולם מכירים את הריקודים המטורפים שלו ואת Developers, Developers, Developers המיתולוגי. הרג'יסטר אסף את עשרת הציטוטים הגדולים של באלמר, שכוללים את מה שהיה כנראה הנבואה הכושלת ביותר בתחום ההייטק: באלמר התנבא ב-2007 שהאייפון יהיה כשלון. 

הנבואה הזו היתה הגיונית בזמנו: היא התבססה על המחיר המופרך של האייפון ועל העובדה שאין לו מקלדת וכיוון שכך באלמר העריך שהוא לא יעניין את העולם העסקי (המלכה הבלתי מעורערת של הסמארטפונים היתה אז RIM, שמכשירי בלקברי שלה היו מוכוונים למגזר העסקי). באלמר לא העריך נכון את עוצמת שדה עיוות המציאות של ג'ובס, את היכולת של אפל להשקיע בפרסום (היא משקיעה בו הרבה יותר מאשר בפיתוח) ואת השילוב של שני אלה לכדי יצירת מותג קוסם, במובן המקורי של קסם: אשליה מתפוגגת. אבל זה סוג הדברים שאנשים זוכרים. 

ציטוטים אחרים מעידים על איבתו העזה, לעתים האלימה, של באלמר לגוגל. אין עוד אנשים כאלה בעמק הסילי-קון. אף אחד לא היה מעז לצחוק על עצמו ככה. ובהתחשב בכך שהתעשייה הזו מוכרת לנו בעיקר אשליות ובידור, אנחנו עניים יותר בלכתו של באלמר.   

הקץ להטרדות

אחת התופעות היותר מגונות בחיים המודרניים היא כל מיני גורמים שמתקשרים אליכם ומשמיעים הודעות מוקלטות שרוצות את הכסף לכם. למשל, קחו את ישיבת קבר שקרכלשהו, מי יתן ותעלה בסערה השמיימה בעגלא ובזמן קריב, שהפעילות שלה מניבה בעיקר אנשים מעוצבנים. 

כמובן שהתופעה נפוצה בכל רחבי העולם ושביגוד לישראל, יש מדינות שדווקא עושות משהו בעניין. ארצות הברית, למשל, נקטה קו נוקשה נגד תופעת ההודעות המוקלטות - אפילו כשמדובר בפניה מוקלטת מוצדקת לחלוטין. ראשית הסיפור בחברת Dell שאחת מלקוחותיה היתה חייבת לה כסף. החברה הפציצה אותה בשיחות אוטומטיות ובהן דרישה לתשלום החוב גם לאחר שנדרשה לחדול מכך. Dell סירבה וכדרכם של ויכוחים בארה"ב, כל הסיפור הגיע לבית המשפט.

הלו, זה רובוט. איפה הכסף? | צילום: shutterstock

חברת Dell טענה שמאחר והלקוחה סיפקה לה את מספר הטלפון שלה, זכותה להציק. הלקוחה, מצידה, טענה שברגע שהיא הודיעה ל-Dell שהשיחות שלה לא רצויות, החברה היתה צריכה להפסיק. בית המשפט התייצב לצידה של הלקוחה ואמר שלמרות שעליה לשלם ל-Dell את החוב, ההצקות הטלפוניות צריכות להיפסק. חבל שמדובר בהחלטה שנבעה מתביעה ולא מיוזמה ממשלתית. הלוואי שגם בישראל נראה טיפול אפקטיבי כלשהו בקללת הספאם הטלפוני.

קצרצרים

1. גוגל בעקבות אפל: החברה שינתה את מאפייני השימוש של ה-ChromeCast, הסטרימר הזעיר והפופולרי שלה. החברה הסירה את היכולת להזרים תוכן עצמאי לגרוטאה וכעת רק תוכן שנמצא - בערך - בפיקוח של גוגל יוזרם בו. שתי אפליקציות שנבנו במהירות סביב כרומקאסט, פלינג ואולקאסט, חוסלו במקום. המנהל של אולקאסט התלונן על כך שהסביבה הפכה ללא ידידיותית למפתחים. שלא לדבר על כך שגוגל אשכרה מוכרת את המכשיר הזה ואחר כך מסלקת חלק מהפונקציונליות שלו.

מכשיר הכרומקאסט

2. עוד יום, עוד שערוריה של ה-NSA: הדר שפיגל מדווח, בהסתמך על מסמכי סנודן, שה-NSA ריגל אחרי האו"ם והאזין לשיחות ועידה של בכירים שלו באמצעות כלי פרויקט PRISM. סוכנות המודיעין שמה דגש מיוחד על הוועדה הבינלאומית לאנרגיה אטומית והאיחוד האירופי. ניתן לראות בבירור שלא מדובר במערכת שנועדה להילחם בטרור אלא פשוט לבצע פעולות ריגול קלאסיות.  

3. אחד המקורות המעניינים למידע על המתרחש בעמק הסילי-קון הוא וואליוואג, בלוג גוקר שנכתב על ידי סם בידל. זה האחרון מקפיד מדי בוקר לנעוץ סיכות מחודדות בנפיחות הבלתי נתפסת של ענקי ההייטק. העבודה שלו, אמר בראיון לניו יורק טיימס, מתבססת על כך שהשילוב בין כסף וחוסר מודעות עצמית הוא נפיץ וככל שאתה מגביר את שניהם, העבודה שלו הופכת לקלה יותר. כן, הוא מודה בהנאה, הוא שורף את כל הגשרים עם עמק הסיליקון - אבל אלה גשרים שלטענתו שווה לשרוף.