רק את גברת כהן מחדרה שכחו

"לא הנאמן צריך להחליט למי למכור את החברה, אלא גברת כהן מחדרה או אדון לוי מגבעתיים", אמר בתחילת השבוע השופט איתן אורנשטיין בדיון לגבי עתידה של אי.די.בי, והתכוון לכך שבסופו של דבר יהיו אלה נושי החברה שיחליטו איזה מתווה הסדר יקבלו. אבל האם מחזיקי איגרות חוב של קבוצת אי.די.בי מייצגים את הציבור הרחב? לא באמת.

האמת העגומה היא שההשקעה של הציבור הרחב באג"ח של אי.די.בי פתוח ואי.די.בי אחזקות, וההשקעות במניות של שתי חברות אחזקה אלו, כבר איבדו מזמן את ערכן. גם אחרי שייקבע הסדר כזה או אחר, תספורת טובה יותר או טובה פחות - את עיקר ההשקעה הציבור כבר לא יראה בחזרה.

אבל גברת כהן, ההשקעות שלה וכספי הפנסיה שלה לא נעלמו לגמרי מהתמונה. הם מושקעים כיום בכל החברות מקבוצת אי.די.בי: סלקום, כלל ביטוח, שופרסל, נכסים ובנין, גב־ים, גיוון אימג'ינג. כל החברות האלה לא רק מעסיקות אלפי עובדים ומפרנסות אלפי משפחות, גם מאות מיליוני שקלים של הציבור מושקעים בהן. עושה רושם שבכל הדרמה רווית היצרים המתנהלת בחודשים האחרונים בבית המשפט סביב הסוגיה מי ישלוט בקונצרן אי.די.בי, מי שבאמת נשכחה היא אותה גברת מחדרה.

לא השופט אורנשטיין ולא אף אחד מהגופים המוסדיים הלוחמניים שאל את עצמו מה יעלה בגורל אותן חברות ביום שאחרי. האם המשקיע אדוארדו אלשטיין מביא עמו מארגנטינה כישורי ניהול טובים יותר לסלקום מאשר המשקיע האוקראיני אלכסנדר גרנובסקי? ואולי להפך?

רגע לפני שמעבירים את השליטה מידיו הכושלות של נוחי דנקנר, היה רצוי לשאול את האדונים הנכבדים כיצד הם מתכוונים להחזיר לעצמם את מאות מיליוני השקלים שהם הולכים להשקיע בקונצרן. האם יש להם כבר תוכנית עבודה ליום שאחרי? האם בכוונתם למכור נכסים? להשביח אותם? מה יעלה בגורל אותן חברות, חלקן חברות ענק, שעדיין עומדות בהתחייבויותיהן ומשיאות תשואה למשקיעים שלהן?

כשחברה כושלת מגיעה להליך של פירוק ומוצעת למכירה, בית המשפט נוהג לבחון את ההצעות של קונים פוטנציאליים בראייה רחבה, הכוללת גם את התוכניות של הבעלים החדשים בכל הקשור להבראת החברה והעסקת עובדיה. במקרה של אי.די.בי, מכיוון שמדובר בחברת אחזקות נטולת ערך אמיתי, למעט חובתה להחזיר חובות לנושיה, אין כל צורך בתוכניות הבראה. אלמלא היו לה נושים, היה אפשר לסגור אותה מבלי שהיה נגרם נזק לאיש, למעט דנקנר עצמו.

אבל מתחתיה יש חברות רווחיות, מהמובילות במשק, בנות אלפי עובדים והון עתק של הציבור מושקע בהן. אם למוסדיים ולבית המשפט באמת אכפת מאותה גברת מחדרה, מן הראוי לדרוש מבעוד מועד את טובתה ולהבטיח שחברות אלו לא יצללו בעוד זמן לא ארוך בעקבותיה של החברה־האם הכושלת. יכולת ניהול, חזון עסקי וכישורים מוכחים הם פרמטרים שראוי להביא גם אותם בחשבון, לא רק את מידת הנכונות והתנאים שבהם יסכימו הגבירים מהנכר לפתוח את הארנק.