אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הקזינו הגדול של טדי צילום: עמית שעל

הקזינו הגדול של טדי

מכנים אותן "הקראק של ההימורים": מכונות מזל בסכומים גבוהים שממלאות את רחובות לונדון, מגלגלות מיליארדים ומואשמות בגרימת התמכרות והעלאת מספר העניים בבריטניה. הטכנולוגיה של רובן מפותחת במשרדי פלייטק של טדי שגיא

29.08.2013, 08:25 | יואב בורנשטיין, לונדון

עשרים השניות שבהן הכדור מסתובב על הרולטה בדרך למספר הזוכה הן הרגע שבו משתרר שקט. המהמר, צעיר בסוף שנות ה־20 לחייו, יושב על כיסא גבוה ומתבונן בכדור. בידו חבילת שטרות. הכדור נעצר. הצעיר הפסיד. הוא מהמר שוב, קם מהכיסא ומסתובב בעצבנות, מתפלל שיזכה. 20 שניות אחר כך, והוא שוב מפסיד. בתוך שתי דקות בדיוק, 20 שניות אחרי 20 שניות, שטר אחרי שטר, הוא נפרד מ־60 ליש"ט, קצת פחות מ־350 שקל, וצועד החוצה מהקזינו הגדול ביותר באנגליה.

הקזינו הזה גדול אבל רחוק מלהיות מפואר. הוא מחולק בין 9,000 סניפים קטנים, מעין "קיוסקים של הימורים", שמפוזרים בבריטניה. "קיוסק" מצוי כזה הוא לרוב חדר צר שאפשר להיכנס אליו מהרחוב. החדר מכיל דלפק לפריטת כסף וארבעה מסכי מגע, המקסימום הקבוע בחוק לרולטות וירטואליות מהסוג הזה. את הסניף הזה מפעילה רשת ההימורים לאדברוקס. הוא שוכן מול בניין העירייה המקומית בבריקסטון, שכונה מוכת עוני ואבטלה בדרום לונדון. אמנם השעה רק ארבע אחר הצהריים, אבל כל המסכים מאוישים. את המסך שפינה הצעיר שיצא כרגע לרחוב אייש במהרה מישהו שלפי קסדת העבודה שהוא אוחז הוא כנראה פועל בניין.

רולטה דיגיטלית ב"פיצוציית הימורים" בדרום לונדון. "הפסדתי בזה 60 אלף ליש"ט בשלוש שנים", אמר לי אחד מתושבי השכונה, צילום: יואב בורנשטיין רולטה דיגיטלית ב"פיצוציית הימורים" בדרום לונדון. "הפסדתי בזה 60 אלף ליש"ט בשלוש שנים", אמר לי אחד מתושבי השכונה | צילום: יואב בורנשטיין רולטה דיגיטלית ב"פיצוציית הימורים" בדרום לונדון. "הפסדתי בזה 60 אלף ליש"ט בשלוש שנים", אמר לי אחד מתושבי השכונה, צילום: יואב בורנשטיין

המשחק עצמו פשוט להפליא. מכניסים שטר, על המסך מופיעים ז'יטונים וירטואליים בהתאם לסכום שעל השטר, ונגיעות במסך מפזרות אותם על שולחן הרולטה. הרולטה מסתובבת ל־20 שניות, על רקע רעש השקשוק של הכדור הקטן וצלצולים של מכונות מזל, ואתה מפסיד את הכסף. את כותב שורות אלה החוויה לא הלהיבה, אבל את קהל היעד הנכון זה ממכר. לפי סטטיסטיקות שפורסמו באחרונה, עד סוף הלילה תושבי הרחובות הסמוכים ישלשלו במכונות הקיוסק הזה כ־2,000 ליש"ט. אחד מיושביו, בחור שחור כבן 30, מספר לי שחזר להמר אחרי הפסקה של שנתיים. "60 אלף ליש"ט הפסדתי במכונות האלה בשלוש שנים, הפסקתי בחג המולד לפני שנתיים", הוא אומר.

הקיוסק הזה אינו היחיד בשכונה. בטווח של כחמש דקות הליכה מפוזרים עוד שישה קיוסקי הימורים זהים שמופעלים בידי שלוש חברות ההימורים המובילות בבריטניה, לאדברוקס, וויליאם היל וקוראל.

ולחברות האלה יש שותף עסקי, ישראלי מוכר, שהחברה שבשליטתו היא המעצבת והמשווקת של המשחק החדש והממכר. שמו טדי שגיא, הוא עשה מיליארדים מאתרי הימורים באינטרנט, והרולטות הדיגיטליות הן הבייבי החדש שלו.

טדי שגיא, צילום: אוראל כהן טדי שגיא | צילום: אוראל כהן טדי שגיא, צילום: אוראל כהן

עקיצה ב־20 שניות

משחקי הימורים הם חלק בלתי נפרד מהתרבות הבריטית, ומאז תחילת מירוצי הסוסים במאה ה־17, גם מהכלכלה הבריטית. תעשיית ההימורים בבריטניה אחראית כיום לכ־0.5% מכלכלת המדינה, עם הכנסות שנתיות של כ־6 מיליארד ליש"ט - זה הסכום שנשאר לחברות ההימורים אחרי תשלומי הזכיות - וגם תשלומי מסים בהיקף מרחיב האישונים 700 מיליון ליש"ט, כמעט 4 מיליארד שקל בשנה.

אבל באחרונה חל מהפך בדעת הקהל בנוגע לתעשייה הזאת, ולראשונה זה מאות שנים הבריטים מתייחסים אליה כאל מחלה. לשינוי הזה אחראי סוג חדש של מכונת מזל. היחידות הראשונות של המכונה הזאת חוברו לחשמל לראשונה לפני קצת יותר מעשור, ובתוך שנים אחדות המקומונים הבריטיים כינו אותן "הקראק של ההימורים". שמן הרשמי של המכונות האלה הוא FOBT, ראשי תיבות של Fixed Odds Betting Terminal, "מסוף הימורים בסיכוי קבוע", ובקיצור, מכונות שמכילות משחקי קזינו מקצועיים, שהפופולרי שבהם הוא הרולטה הדיגיטלית. עד הרולטה הדיגיטלית מכונות המזל באנגליה אפשרו להמר בכל פעם על מטבעות קטנים ולזכות בכמה ליש"ט. המכונות החדשות אפשרו לזכות בסכום של עד 3,500 ליש"ט, ובהמשך סכום הזכייה הוגבל ל־500 ליש"ט למשחק. גובה ההימור היה ונותר עד 100 ליש"ט, יותר מ־550 שקל למשחק שנמשך 20 שניות. בישראל, לשם השוואה, אפשר להמר ב־150 מכונות הימורים של "חישגד דיגיטלי" שמפעל הפיס פיזר בישראל. גם רוב המכונות הללו מוצבות בשכונות קשות יום, אולם בהן, הסכום המקסימלי שאפשר להמר עליו במשחק אחד הוא 15 שקל.

מכונות הימורים של מפעל הפיס. גם אצלנו רוב המכונות ממוקמות בשכונות עניות, צילום: מיכאל קרמר מכונות הימורים של מפעל הפיס. גם אצלנו רוב המכונות ממוקמות בשכונות עניות | צילום: מיכאל קרמר מכונות הימורים של מפעל הפיס. גם אצלנו רוב המכונות ממוקמות בשכונות עניות, צילום: מיכאל קרמר

כבר לפני עשור, כשבאנגליה פעלו רק כאלף מכונות רולטה דיגיטלית, פורסמו בעיתונות הבריטית סיפורים על משפחות שאיבדו הכל אחרי שבן משפחה אחד שלשל למכונה אלפי שטרות בתוך ימים. כיום פועלות באנגליה 33 אלף רולטות דיגיטליות שמפוזרות, לפי "הגרדיאן", באופן שתואם להפליא את שיעור דורשי העבודה במחוזות השונים באנגליה: מ־157 רולטות במחוז ברמינגהאם מוכה האבטלה עד 0 רולטות במחוז הנלי העשיר שליד אוקספורד.

המכונות הללו מוציאות מ־8 מיליון בריטים עשרות מיליארדי ליש"ט בשנה. לפי נתוני עמותת "הקמפיין להימורים הוגנים יותר", שמוקדשת בלעדית למלחמה ברולטות הדיגיטליות, גרעין קשה של כ־450 אלף מכורים כבדים מוציאים עליהן בממוצע סכום ששווה לכ־120 אלף שקל לאדם בשנה. 97% מהכספים שנכנסים למכונות הללו משולמים בחזרה כזכיות, שמתחלקות בין כשבריר אחוז מהמהמרים. לעצמן החברות השאירו בשנה שעברה כ־1.5 מיליארד ליש"ט, סכום שהשתווה לרבע מהכנסות תעשיית ההימורים במדינה.

"הסיכון במסופי ה־FOBT לא הופנם", אומר ל"מוסף כלכליסט" אדריאן פרקינסון, לשעבר בכיר בתעשיית ההימורים וכיום חבר בעמותת הקמפיין להימורים הוגנים יותר. לדבריו, מלבד הפגיעה הכלכלית בקהל הקבוע של המכונות, מובטלים ואנשים קשי יום, קיוסקי ההימורים גם גורמים נזק סביבתי. "אפשר לראות את זה בניוהאם, מנצ'סטר וגלזגו", הוא אומר, "עסקים נסגרים ונעלמים, ובמקומם נכנסות חנויות הימורים וחנויות להלוואות לטווח קצר בריבית גבוהה. נוצר מעגל של נתמכי קצבאות שהולכים ברחוב הראשי, לוקחים בו הלוואות בריבית גבוהה, מפסידים אותן בדלת ליד במכונות FOBT שמקבלות 100 ליש"ט ב־20 שניות ומסתבכים בחובות. אנחנו קוראים לזה 'יצירת כלכלה רעילה ברחובות הראשיים'.

טכנולוגיית וידיאו־בט של פלייטק בתערוכה בסינגפור. המנכ"ל וייזר: "אנחנו ממשיכים להתפרש", צילום: איי אף פי טכנולוגיית וידיאו־בט של פלייטק בתערוכה בסינגפור. המנכ"ל וייזר: "אנחנו ממשיכים להתפרש" | צילום: איי אף פי טכנולוגיית וידיאו־בט של פלייטק בתערוכה בסינגפור. המנכ"ל וייזר: "אנחנו ממשיכים להתפרש", צילום: איי אף פי

"אני אישית הייתי בתעשיית ההימורים מאז גיל 18", ממשיך פרקינסון. "ב־1999 הייתי מהאחראים על הבדיקה והקידום של מכונות ה־FOBT. בשנים הראשונות הן לא היו רווחיות, אבל אחרי שינוי המס על ההימורים ב־2001 השוק השתנה לחלוטין. חנויות שהכנסנו אליהן את המכונות עברו מרווחים של 400 ליש"ט בשבוע לרווחים של 15 אלף ליש"ט בשבוע. התעשייה התחילה לעבור אליהן, ואז גם התחילו לקרות הדברים שהדאיגו אותי. בחברות ההימורים התחלנו לשווק אותן באופן יותר ויותר אגרסיבי, וזה לווה בחוסר הבנה מוחלט של הסכנות וההשפעה של המכונות האלה. ב־2009 ביקשו ממני לחשוב על צעד משנה שוק שיזניק את מספר הלקוחות של המכונות. בנקודה הזאת החלטתי לעזוב את הענף, ולא הייתי היחיד".

למה הממשלה לא עושה כלום? בגלל ההכנסות ממסים?

"כל ממשלה אוהבת הכנסות ממסים", אומר פרקינסון וצוחק. "באוסטרליה וקנדה הממשלה חוקרת ומודדת את ההשלכות הכלכליות השליליות של תופעת ההתמכרות להימורים. אצלנו לא. לפי מחקר אמריקאי שמצטט אחד ממרכזי הטיפול למכורים להימורים, הנזק מהימורים בבריטניה מתקרב לכ־3 מיליארד ליש"ט בשנה. ההכנסות ממס שה־FOBT מספקות בשנה הן רק כ־280 מיליון ליש"ט".

ויש גם התייחסות של מחוקקים. סגנית יו"ר האופוזיציה בבריטניה הרייט הרמן, לשעבר סגנית התובע הכללי באנגליה והשרה לענייני שוויון לנשים בממשלתו של גורדון בראון, התראיינה באחרונה לערוץ 4 הבריטי, ושם הביעה חרטה על החלק של מפלגתה, מפלגת הלייבור, בשגשוג המכונות האלה. ב־2005 ממשלת הלייבור נדרשה לראשונה לעסוק בתופעה הצומחת של מכונות ה־FOBT. עד אז הן הוגדרו כסוג ייחודי של משחק ולא כהימורים. הממשלה, לאחר משא ומתן עם לובי חברות ההימורים, פרסמה תיקון לחוק ההימורים, שהטיל רגולציה על המכונות. הרגולציה הזאת היתה, במידת מה, חוק טל של הרולטות הדיגיטליות. היא הטילה עליהן מגבלה שאפשרה להן להציב עד ארבע מכונות לסניף הימורים. החוק אושר, וחברות ההימורים זכו סוף סוף להיתר חוקי. את המגבלה הן עקפו בקלות, ופשוט מילאו את אנגליה בסניפים קטנים, לפעמים כאלה שעמדו זה לצד זה. "אם היינו יודעים אז מה שאנחנו יודעים עכשיו לא היינו מאפשרים את זה", אמרה הרמן. "זה לא רק הורס את הרחובות הראשיים, זה הורס חיים של אנשים. קיבלתי את המכתבים, האימיילים ושיחות הטלפון הכי קורעות לב שקיבלתי במשך כל 30 שנותיי כחברת פרלמנט, וכל מה שהם אמרו זה: בבקשה, תעשו משהו לגבי זה, זה הרס לי את החיים, זה הרס לי את המשפחה".

הרמן. "אם הייתי יודעת, לא הייתי מאפשרת את זה", צילום: בלומברג הרמן. "אם הייתי יודעת, לא הייתי מאפשרת את זה" | צילום: בלומברג הרמן. "אם הייתי יודעת, לא הייתי מאפשרת את זה", צילום: בלומברג

התיאבון של טדי

אחת החוליות החשובות במעגל הכסף של הרולטות הווירטואליות היא חברת פלייטק של המיליארדר הישראלי טדי שגיא.

סיפור התעשרותו של שגיא זכו לליווי תקשורתי צמוד. בגיל 22 הוא נעצר על הרצת מניות בקנוניה עם עובדים בדיסקונט ונידון לתשעה חודשי מאסר. כעבור שלוש שנים שמו שוב עלה בהקשר מפוקפק, כשחברת הבועה הקורסת קווי אשראי, שהתגלגלה אז לבעלות אביו עמי שגיא, רכשה מטדי קרקעות, ומיד עברה לכינוס נכסים. אחר כך הקים וסגר חברות לשירותי סליקה באתרי סקס והימורים, ונחשב עוד שחקן בשוק ההון שמנסה לרכוב על בועת ההייטק.

ואז הוא הקים את פלייטק. זה החל באתר קזינו שהצליח לגייס אליו השקעה אף על פי שהשנה היתה 2002, שיא המיתון שאחרי התפוצצות הבועה, והמשיך ברשת הולכת וגדלה של אתרי הימורים. ב־2006 הוא הנפיק את פלייטק בבורסה של לונדון ועשה את הרבע מיליארד דולר הראשון שלו. החברה פרחה, וכך גם שגיא. בשנים הבאות הוא קיבל עוד חצי מיליארד דולר מכמה עסקאות שבהן פלייטק שבשליטתו רכשה ממנו חברות פרטיות שהיו בבעלותו. ב־2008 שגיא כבר היה אחד מעשרת האנשים העשירים בישראל. כיום פלייטק נסחרת בלונדון בשווי של כ־3 מיליארד דולר.

מכונות ה־FOBT הבריטיות נולדו במקביל לפלייטק, וצמחו לאטן. פלייטק, שהתמחתה באתרי הימורים באינטרנט, הקימה ב־2004 זרוע בשם Videobet, לפיתוח משחקי הימורים למכונות הללו. והאנשים בווידיאו־בט עשו עבודה טובה. ב־2010 החברה של שגיא חתמה על חוזה עם גלובל־דרו, חברה־בת של ענקית מכונות ההימורים האמריקאית סיינטיפיק גיימז. במסגרת ההסכם וידיאו־בט הפכה לספקית המשחקים של 13,500 המכונות, ובהמשך 20 אלף מכונות ה־FOBT של גלובל דרו באנגליה.

ההכנסות מהרולטות הווירטואליות של לונדון הן שורה קצרה בפעילות של פלייטק - 10.8 מיליון יורו ב־2012, שהיו 3.4% מהכנסות החברה באותה שנה. מה שמרשים הוא קצב הצמיחה של ההכנסות: בין 2011 ל־2012 הן עלו בכמעט 40%, ובינתיים מכונות FOBT עם הרולטה של פלייטק החלו להיכנס לרומניה, צ'כיה ומקסיקו.

פרקינסון. "הנזק הוא פי עשרה מההכנסות ממסים" פרקינסון. "הנזק הוא פי עשרה מההכנסות ממסים" פרקינסון. "הנזק הוא פי עשרה מההכנסות ממסים"

בשיחת ועידה טלפונית שקיים עם אנליסטים בבריטניה בסוף השנה שעברה אמר מנכ"ל פלייטק מורן וייזר: "אנחנו ממשיכים לפרוס את הטכנולוגיה מחוץ לבריטניה. הצעד הבא יהיה לקדם את וידיאו־בט שלב. יש לנו רקורד הצלחות מוכח איתה, ולא בשווקים מתפתחים או מדינות קטנות, אלא בשוק המוביל במכונות הלוטו וה־FOBT, בריטניה. אנחנו בהחלט מתכננים למנף את זה". לשאלה אחרת של אנליסט וייזר השיב: "הרעיון הוא תמיד למקסם את התשואה מכל מכונה בחדר".

"לפלייטק יש חלק בכל סניף של מכונות הימורים בבריטניה", אומר פרקינסון. "פלייטק היא חלק מהבעיה, כיוון שמה שהיא מפתחת מוביל לעלייה בהתמכרות להימורים במדינה. יש שתי חברות שמספקות את המכונות ל־9,000 סניפי ההימורים בבריטניה, ופלייטק קשורה לשתיהן".

באחרונה פרסם המגזין המקצועי של ענף הימורי האונליין "eGaming Review" שפלייטק תשיק, בשיתוף חברת ההימורים הבריטית קוראל, מוצר שיחבר את מכונות המשחק בקיוסקי ההימורים של קוראל לחשבונות הימורים אינטרנטיים, וכך תאפשר לאנשים להמר במכונות עם כסף שצברו באתר קזינו ולהפך. כרגע החוק בבריטניה אינו מתיר זאת. "החיבור הזה מסוכן", אומר פרקינסון, "רוב מהמרי המכונות הם מחוסרי עבודה ונתמכי קצבאות, שלרבים מהם אין כרטיס אשראי שמאפשר פתיחת חשבון אינטרנטי. הם מהמרים רק במזומנים שיש להם ביד. אם מכונות יאפשרו לפתוח חשבון אונליין ולקבל אשראי, ייתכן מצב שבו אנשים כאלה ייקלעו לחובות מול חברות ההימורים".

מפלייטק של טדי שגיא העדיפו לא להגיב לכתבה, אבל התייחסות מעניינת נמצאה אולי בדברים שהשותף של פלייטק, מנכ"ל גלובל דרו סטיב פרייטר, אמר לביטאון ענף ההימורים הבריטי "Racing Post" זמן קצר אחרי חתימת ההסכם: "הגישה השלילית לענף מעייפת, בעיקר אחרי עשרות שנים של תשלומי מס, יצירת מקומות עבודה, ואספקת בילוי לציבור ורווחים לסוכנים. הייתי שמח אם תעשיית המשחקים וההימורים היתה זוכה לקצת יותר הערכה. אנחנו עובדים קשה ולוקחים ברצינות את האחריות החברתית שלנו".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות