משה פרל: "לתחושה לפיה 'לגדולים מוחקים חובות, ולקטנים לוקחים את הבית' אין בסיס"

"לתחושה הציבורית לפיה 'לגדולים מוחקים חובות, ולקטנים לוקחים את הבית', אין שום בסיס" - כך אמר הבוקר (ד') מנכ"ל איגוד הבנקים משה פרל בוועידה הכלכלית הלאומית 2013.

פרל דיבר על השפעות הרגולציה על שוק האשראי בישראל. "כשמביטים בשוק האשראי, אפשר להבחין כבר ממבט ראשון בשתי תופעות שאנו לא כל כך מורגלים לפגוש. הראשונה, היא סוג של אקטיביזם, ממש על גבול ההיפראקטיביות והשניה, התמונה שעולה מהתבוננות במהלכים או ברפורמות האלה", אמר פרל.

"כשמתבוננים בהם ברמת העץ, כלומר ברמת הרגולציה הספציפית, כל מהלך עושה שכל. אפשר להתווכח, אפשר לחלוק, אבל תמיד יהיה שם איזה היגיון פנימי, ענייני, שיצדיק לעשות רפורמה, לטפל בעץ, לגזום אותו כדי שיתחדש. אבל כעושים זום אאוט ומתבוננים על היער כולו, התמונה משתנה לחלוטין. פתאום מגלים שמרוב להיטות לגזום ולחדש, יכול להיות שנשארנו עם יער שלא תהיה בו בסוף פינה אחת של צל.

"בעוד כל רגולטור עובד בלהט על חלקת האלוהים הקטנה שלו, אין אף אחד שטורח להתבונן על היער כולו. זה מטריד כי אם לא נעשה את זה, אנחנו עלולים לקום עוד שנתיים - בכנס הזה - ובדיוק כמו שקורה לנו היום בשוק ההון כשפתאום גילינו שהצלחנו לייבש אותו - נגלה אז, שייבשנו גם את שוק האשראי.

פרל סקר בדבריו מהלכים שונים שביצעו הרגולטורים ובהם מהלך שהוביל משרד האוצר, לפני כשנתיים במטרה לבזר את השקעות המוסדיים בפירמות במשק. "האוצר פרסם כללים לפיהם גוף מוסדי לא יורשה להשקיע יותר מ-5% מנכסיו בפירמה אחת", אמר פרל. "כמו שאמרתי מקודם - אפשר להתווכח על המספרים, אבל אי אפשר לטעון שזהו מהלך לא סביר. אך המהלך הזה מגביל את ההשקעות של המוסדיים גם בניירות ערך של הבנקים ובעידן הנוכחי של צרכי הגיוס של הבנקים, היה די ברור שהרף שנקבע יהווה מגבלה אפקטיבית על יכולת הגיוס של חלק מהבנקים או כולם. צריך להבהיר: אם הבנקים מוגבלים ביכולת הגיוס שלהם, זה אומר שיש להם פחות יכולת לתת אשראי", ציין פרל.

גם הוועדה לבחינת הסדרי חוב, שהוקמה באוצר בראשות יעל אנדורן זכתה לביקורת מצד פרל. "לכאורה, אין דבר טבעי ומתבקש יותר מבדיקת הפרקטיקה של הסדרי חוב במערכת הפיננסית כולה - מוסדיים ובנקים - לאור מה שחווינו כאן בשנתיים האחרונות", אמר פרל, "אבל כשלוקחים טיפה אוויר וסופרים עד עשר לפני שחרור היצרים שתמיד מתפרצים בנושא הטעון הזה, מגלים שבעצם ברמה המערכתית - ואני אתייחס כאן רק למערכת הבנקאית - לא רק שאין בעיה, אלא שאנחנו מהמדינות המובילות בעולם ביכולת ניהול החוב".

"כן, הבנקאות הישראלית יודעת לתת הלוואות ולגבות אותן בחזרה עם יכולת ניהול סיכונים טובה מאוד. תבדקו את שיעורי החובות הבעייתיים, תבדקו את שיעור ההפרשות להפסדי אשראי, תבדקו אפילו את שיעור המחיקות - אתם צפויים לגלות לא רק שהתחושה הציבורית לפיה 'לגדולים מוחקים חובות, ולקטנים לוקחים את הבית', אין שום בסיס, אלא שהבנקאות הישראלית ניהלה את האשראי שלה יותר טוב מרוב מדינות העולם בשנים האחרונות", הוסיף פרל.

"אין לי שום כוונה לקטר"

"אבל עכשיו תהיה וועדה ומה שהיא לא תחליט, זה בוודאי יפעל כווקטור בכיוון הנגטיבי מבחינת שוק האשראי. תאבון הסיכון של כל הצדדים - לווים ומלווים, יקטן, ומנקודת מבט של אשראי - זה אומר הצטמקות. שלא תבינו אותי לא נכון - אין לי שום כוונה לקטר כאן על פגיעה בהכנסות הבנקים, וכבר אמרתי שכשמתבוננים על כל בעיה בנפרד, גם בדוגמאות שהעליתי עכשיו, אין שום סיבה להימנע מלטפל בה ולהשתמש בתרופה הנכונה, גם אם יש לה תופעות לוואי. אבל כשעושים את זה ביחד, כמעט בו-זמנית, אנחנו עלולים לגלות שהצירוף של תופעות הלוואי עלול לפגוע יתר על המידה במערכת החיסונית, או במקרה שלנו - לפגוע קשות בשוק האשראי, הוא הוסיף.

"במצב כזה אנחנו חייבים לדאוג שיהיה איזה מבוגר אחראי בסביבה שיסתכל על התמונה הכוללת ויידע לעצור אותנו כשהאפקט המצטבר עלול לאיים על שוק האשראי. אני לא חושב שיש היום מבוגר אחראי כזה. בטח לא כזה שלצד ההתבוננות בשחקנים הפיננסים שנותנים אשראי, מסתכל גם על המשק כולו ועל אלה שצריכים לקבל אשראי. להיפך - אני רואה תחרות של רגולטורים ומחוקקים שגם אם לכולם, כפי שהדגמתי, כוונות טובות, הרי שבכל האמור לשוק אשראי הן עלולות להוביל למקום שאליו, כפי שראינו במקרה של הבורסה, כבר הובילו כוונות טובות בעבר", סיכם פרל.