אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

הוועידה הכלכלית

יעל גרמן: "כשזה נוגע לביטוחי בריאות - אנחנו לא יודעים מה מגיע לנו ומה חסר לנו"

שרת הבריאות בוועידה הלאומית הכלכלית: מי באמת יודע שבמסגרת הביטוח הממלכתי מגיעה לנו השתלת כבד, לב, כלייה ומח עצם? מידע גלוי ופתוח המאפשר השוואה פשוטה - מעין זאפ לביטוח בריאות - יוכל לתת לנו לקבל החלטות מושכלות ולחסוך אולי כסף"

28.08.2013, 13:52 | חן פונדק
"מערכת הבריאות של ישראל משקפת את החברה שלנו. יש בה מן המצוינות שבעולם. היא נחשבת כדוגמה ומופת למדינות רבות. מצטיינת במחקר ובהון האנושי. אך בה בעת מתמודדת המערכת עם גירעונות אדירים המאיימים על קופות החולים וחלק מבתי החולים, עם מחסור בכסף, סובלת מזמני המתנה ממושכים, מחסור באנשי מקצוע אך בעיקר המערכת משקפת את הפערים הקיימים בחברה. כך אנחנו מוצאים פערים בין מרכז לפריפריה, בין יהודים לערבים, בעלי השכלה ומחוסרי השכלה, לבעלי יכולת ולמחסורי היכולת", כך אמרה שרת הבריאות יעל גרמן בוועידה הכלכלית הלאומית של "כלכליסט".

 
"אחת הבעיות שאיננה נמצאת בראש סדר היום הציבורי היא חוסר המידע. מה יודע המטופל על הטיפול שהוא הולך לעבור? מה הוא יודע על האלטרנטיבות ומה ידוע לנו כשאנחנו באים לקבל החלטה על גופנו, בריאותנו וכספנו?", הסבירה גרמן והמשיכה: "אנחנו נוטים לחשוב שהמידע נגיש לאוכלוסיות חזקות. האומנם? אני מניחה שבממוצע כל אחת מהמשפחות היושבות באולם הזה מוציאה בנוסף על מס ביטוח בריאות בין 500-1,500 שקל בחודש על ביטוחים מסחריים. לאלו שיש תיק השקעות, יודעים בכמה עלה תיק ההשקעות כל יום או לפחות כל שבוע. מרביתכם יודעים מה אתם אמורים לקבל בתמורה לביטוח הדירה והרכב. אבל אם אשאל אותכם מה כולל ביטוח הבריאות הממלכתי לעומת המשלים ולעומת המסחרי, האם אתם משוכנעים שאין כפילות בשירותים בין ביטוח בריאות משלים, מסחרי, ספק אם מישהו באולם באמת יודע את התשובה. ספק אם רבים יודעים את התשובה לסיכון הקיים להשלת כבד, כלייה או מח עצם", אמרה גרמן.

גרמן נתנה דוגמה כי 200 איש היו צריכים ב-2012 השתלת כבד, 0.0025% מהאוכלוסייה. "מי באמת יודע שבסופו של דבר במסגרת הביטוח הממלכתי מגיע לנו השתלת כבד, לב, כלייה ומח עצם. אנחנו לא יודעים מה מגיע לנו ומה חסר לנו כשזה נוגע לביטוחי בריאות. מידע גלוי ופתוח המאפשר השוואה פשוטה מעין זאפ לביטוח בריאות יוכל לתת לנו לקבל החלטות מושכלות ולחסוך אולי כסף. מידע מפורט יאפשר תחרות אמיתית בין נותני השירותים. מידע על אורך התורים, על מספר מקרי המוות, על הזיהומים, יתמרץ את בתי החולים לשפר שירות. יש צורך על כן במדידה, הערכה ופרסום מידע לציבור ובמשרד הבריאות אנחנו פועלים להקים מאגר כזה".
 
יעל גרמן, צילום: עמית שעל יעל גרמן | צילום: עמית שעל יעל גרמן, צילום: עמית שעל

לבסוף התייחסה גרמן לחיסון הפוליו: "כל בני אדם תמיד היו זכאים למערכת הבריאות שלנו ללא קשר למעמד הכלכלי. מבצע החיסונים נגד נגיף הפוליו מבטא את עקרון הערבות ההדדית. עקרון זה פועל לטובת הכלל אך גם לטובת הפרט. אומנם 98% מהאוכלוסייה מחוסנים, אך אף אחד מאיתנו אינו יודע עד כמה החיסון שקיבל נחלש והאם הוא נופל ב-2% הלא מחסונים. הדאגה לחלש ולנזקק נכונה כעיקרון צודק אך גם כדאית לחברה. אם לא נטפל בחלשים, חלקנו עלולים להיפגע והפוליו הוא דוגמה מובהקת לכך".

גרמן פירטה כי ההוצאה הלאומית על בריאות עומדת מדי שנה על כ-74 מיליארד שקל. 17.7 מיליארד שקל מס בריאות, 25.8 מיליארד שקל תקציב המדינה, 28.8 מיליארד שקל מימון פרטי, 1.5 מיליארד שקל תרומות מחו"ל. מתוך המימון הפרטי ההוצאה על ביטוחי הבריאות עמדה ב-2011 על 8.8 מיליארד שקל. 3.1 מיליארד שקל על שירותי בריאות נוספים במסגרת קופות החולים. 3.2 מיליארד שקל על ביטוחים מסחריים. 2.4 מיליארד שקל על ביטוחים סיעודיים. בעוד ההוצאה על הביטוחיים המסחריים עלתה משנת 2005 ועד היום ב-113%, הרי שההוצאה על ביטוחי הבריאות עלתה בלמעלה מ-190%.  

תגיות