כלכלית ירושלים חוזרת להרוויח ולחלק דיבידנד

הדירקטוריון של כלכלית ירושלים, שבשליטת אליעזר פישמן, החליט על חלוקת דיבידנד של 50 מיליון שקל. מדובר בחלוקה שנייה בשנת 2013 אחרי תקופת יובש בת שנתיים בשנים 2011-2012.

הרווח הראוי לחלוקה במאזניה של כלכלית עמד בסוף הרבעון השני על 858 מיליון שקל, כך שהחברה מקיימת את "מבחן הרווח". בדיווח אודות ההחלטה על חלוקת הדיבידנד מנמק הדירקטוריוןאת המהלך גם בכך ש"חלוקת הדיבידנד תשתף את בעלי המניות של החברה ברווחיה ותניב עבורם פירות בגין השקעתם בחברה".

אולם עצם החלוקה עומדת בסתירה לאסטרטגיה שאימץ הדירקטוריון של כלכלית שבבסיסה שימת דגש על חיזוק וגידול תזרים המזומנים ושיפור ביחסי כיסוי החוב של החברה. מובן שאין בהחלטה על חלוקת הדיבידנד כדי לתרום במשהו למימוש האסטרטגיה והיא אף עומדת בניגוד למטרות שהציב הדירקטוריון בעצמו.

בשיחה עם "כלכליסט" הסביר מנכ"ל כלכלית ירושלים, דודו זבידה את הרציונל של ההחלטה: "האסטרטגיה שקבענו מחייבת אותנו, אבל צריך למצוא את האיזון. לא לפעול באופן קיצוני. בשנים 2011 ו-2012 לא חילקנו בכלל דיבידנד כי הבנו שהכסף צריך לשמש כדי לפרוע הלוואות. החלוקה היא של סכום סביר. היא לא פוגעת בהון אבל מייצרת ערך למשקיעים".

לפי דבריו של זבידה, לא מדובר באירוע חד פעמי "אנחנו רוצים להגיע למצב שאנחנו יכולים לחלק דיבידנד מדי שנה, באופן שוטף, כדי לתת תשואה לבעלי המניות".

יכול להיות שהמעבר של כלכלית לרווח נקי של 30.8 מיליון שקל ברבעון השני של 2013 לעומת הפסד של 53.8 מיליון שקל ברבעון המקביל גם השפיע על הלך הרוח וסייע בהחלטה לחלק דיבידנד. זבידה שומר על פרופורציות ולא מתרשם מהרווח הנקי "נכון שהרווח הוא דבר חשוב, אבל המטרה שלנו היא להגיע למצב של מאזן יציב עם נכסים חזקים. צריך להכין מאזנים חזקים ליום סגריר, ברמת מינוף סבירה".

נתון מעניין נוסף שעולה מהדו"ח שפרסמה כלכלית לרבעון השני מלמד על כך שישנם סימנים מעודדים, גם אם ראשוניים, לכך שהכלכלה האירופית עולה על מסלול חיובי. אחרי ששה רבעונים רצופים של צמיחה שלילית בגוש האירו, נרשמה לראשונה ברבעון השני של 2013 צמיחה חיובית בתוצר המקומי הגולמי. לכך יש משמעות חיובית לחברה של פישמן היות ששתי הכלכלות הגדולות ביותר בגוש, צרפת וגרמניה, מהוות 28% מההכנסות של כלכלית מדמי שכירות.

כדי להתמודד עם עומס הפירעונות ולהבטיח את יכולת שירות החוב כלכלית פועלת למימוש נכסים כדי להוריד את החוב הפיננסי של החברה. מתחילת שנת 2012 השלימה כלכלית עסקאות למכירת נכסים בישראל ובחו"ל שיצרו לקבוצה תזרים פנוי של כ-1.5 מיליארד שקל. יחד עם זאת, הדרך עדיין ארוכה ונכון להיום טרם הושלמו עסקאות למכירת נכסים העומדות על הפרק הצפויות להביא לירידה של כ-3.3 מיליארד שקל בחוב הפיננסי נטו.

לדברי זבידה, "החיסכון בהוצאות הריבית כתוצאה מהקטנת המינוף ומימוש הנכסים צפוי לעמוד על 50-100 מיליון שקל מדי שנה".

נכון לתום הרבעון השני, החוב הפיננסי, נטו של כלכלית (סולו מורחב) עמד על 5.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-7% לעומת המצב אשתקד. למרות זאת, יחס חוב פיננסי, נטו ל-EBITDA נותר גבוה ועמד על 16.1, לעומת 16.4 לעומת אשתקד.

כמו כן, כלכלית מציגה הרעה בגירעון בהון החוזר ("סולו"). עודף ההתחייבויות השוטפות על הנכסים השוטפים עלה בסוף הרבעון השני ל-1.1 מיליארד שקל לעומת כ-0.9 מיליארד שקל בסוף שנת 2012.

בחברה לא מתרגשים יתר על המידה מהגרעון בהון החוזר, על אף שהוא מהווה אחד מ"סימני האזהרה" שקבעה רשות ניירות ערך. לטענת החברה, חלק ניכר מהגירעון, כ-863 מיליון שקל, נובע מאשראי לזמן קצר מתאגידים בנקאיים שניתן לחברה כנגד שיעבוד נכסים לא שוטפים. כך שלמעשה, האי-סימטריה בין האשראי המופיע בהתחייבויות שוטפות לנכסים המופיעים בנכסים הלא שוטפים, הוא שיוצר את הפער.