משרדי הממשלה לא משחררים מידע ואנחנו משלמים את החשבון

1. לא הספקתם לחסן את הילדים שלכם נגד פוליו? אם אתם לא יודעים איפה נמצאת תחנת טיפת החלב הקרובה, מה מספר הטלפון לבירורים ומהן שעות הפעילות, היכנסו לאתר tipa.li. אם תעשו זאת מהסלולרי, האתר יזהה את המיקום שלכם ויציג אוטומטית את סניפי טיפת חלב הקרובים. נחמד, יעיל ופשוט, לא?

לא היתה סיבה להקדיש הרבה תשומת לב לעניין הזה, אילולא מאחוריו היה מסתתר סיפור על הכוונות הטובות של משרדי הממשלה, שמנסים להתחבר למאה ה־21, אבל עושים זאת בצורה עקומה כל כך, עד שיוצא שהם הולכים אחורה ובדרך מוציאים מכספי משלם המסים הרבה יותר ממה שבאמת צריך.

לפני שבועיים הרחיבו במשרד הבריאות את מבצע חיסוני הפוליו לפריסה כלל־ארצית, והבינו, בצדק, שצריך לאפשר להורים לאתר במהירות ובנוחות את סניפי טיפת חלב המפוזרים בישראל.

עד כאן הכל בסדר. במשרד החליטו, באישור המנכ"ל רוני גמזו, לפנות לחברת התוכנה הישראלית מטריקס במסגרת פטור ממכרז כדי שתיצור במהירות אפליקציה שתאתר את תחנות טיפת החלב. על העבודה הזאת הסכימה המדינה לשלם למטריקס 118 אלף שקל.

הבעיה היא לא הפטור ממכרז. משרד הבריאות ביקש לעשות דברים במהירות ובלי בירוקרטיה מיותרת, שבגללה האפליקציה היתה עולה לאוויר חודשים אחרי שמבצע החיסונים היה נגמר.

הבעיה היא שמשרד הבריאות הסכים לשלם למטריקס הרבה מאוד כסף מכספי משלם המסים על עבודה שאפשר לעשות בחינם ובתוך שעה. זה לפחות מה שטוענים מתנדבי הסדנא לידע ציבורי, עמותה ששמה לה למטרה להנגיש לציבור מידע ציבורי, שהקימו את אתר טיפה.לי. הם עשו זאת בחינם מתוך רצון להעמיד כלי שימושי לרשות הציבור.

הכל התחיל במקרה ביום ראשון שעבר, כשמישהו סיפר לניר יריב, המתכנת שיזם את הפרויקט, שמשרד הבריאות הטיל על מטריקס ליצור אפליקציה כזו ומוכן לשלם לה עד 118 אלף שקל. ליריב העניין הזה נראה מוזר. למה ליצור אפליקציה מסובכת לסמארטפון שכל מטרתה היא שימוש חד־פעמי? אפשר ליצור אתר פשוט, שנותן מידע מהיר ויעיל ומתבסס על המיקום של המשתמש.

יריב יצא לדרך, כמה מתנדבים הצטרפו, בתוך 24 שעות כבר היתה גרסה ראשונית של האתר ובתוך יממה נוספת היתה זמינה גרסה מעוצבת שלו. יריב אומר כי "כמעט כל העבודה היתה לגרד את נתוני תחנות טיפת החלב מהרשת ולמצוא את המיקום שלהן. אם המידע היה זמין לציבור, אפילו בגיליון אקסל, אני מאמין שהיו כמה יישומים כאלה באוויר עוד לפני שמשרד הבריאות היה מרים טלפון למטריקס. מדובר אולי בשעת עבודה".

במקביל השלימה חברת מטריקס בתוך כשבוע עבודה את פיתוח האפליקציה, שזמינה להורדה לסמארטפונים (חפשו "2 טיפות" בחנויות האפליקציות). אתם מוזמנים להשוות ולבדוק איזו אפליקציה טובה יותר.

2. "כלכליסט" פנה למשרד הבריאות בשאלה מי תמחר את היקף ההתקשרות עם מטריקס, למה דווקא חברה זו נבחרה ואם נשקלה האפשרות להעביר את העבודה למישהו אחר. במשרד הסבירו ש"לא שולם ולא ישולם" סכום של 118 אלף שקל. לטענת המשרד, מדובר בתקרה תקציבית מקסימלית שהוקצתה לצורך הפרויקט, אך לא תשולם בפועל. הסכום שכן ישולם לבסוף ייגזר משעות העבודה שהוקדשו לפרויקט, בתנאי שיבוצע לשביעות רצונו של המשרד בהתאם לתעריף מידתי שמקובל בפרויקטים כאלה.

מנכ"ל משרד הבריאות רוני גמזו. במשרד טוענים שהסכום שאושר הוא תקציב מקסימלי | צילום: אוראל כהן

אפליקציית טיפת חלב היא רק סיפור אחד, קטן, שמוסר ההשכל שלו נרחב בהרבה. ראשית, הוא מלמד אותנו שבממשלה יודעים להוציא את כספו של משלם המסים מבלי להתייחס אליו ביראת קודש. אם זה מה שקורה במשרד הבריאות, אפשר רק לדמיין מה קורה ליותר מ־60 מיליארד שקל שחוסים תחת העלטה של תקציב משרד הביטחון.

ואולם, יש כאן עוד עניין עקרוני. צריך להגיד הרבה דברים טובים לזכות משרד הבריאות בעניין מבצע חיסון הפוליו. עובדי המשרד מגויסים למטרה באופן טוטאלי, כך גם מערך האחיות, מתוך תחושת שליחות ציבורית אמיתית. אלא שבכל מה שנוגע להפיכת המידע לזמין לציבור נכשל המשרד כישלון מטופש להפליא. האפליקציה של מטריקס עובדת, אבל האנשים בשטח הוכיחו שאפשר היה לייצר אותה טוב, מהר וזול יותר.

גם משרדי ממשלה אחרים טרם הבינו איך שחרור מידע ציבורי היה יכול לשרת אותם — ואת הציבור — מבלי שזה היה עולה כסף למשלם המסים. רשות המסים, למשל, ממש נלחמה בשיניים כדי לא לשחרר את נתוני הרכישות של נדל"ן בישראל, עד שבית המשפט חייב אותה לעשות כן בעקבות עתירה. זמן קצר לאחר מכן הקימו כמה יזמים את אתר מדלן, ששואב את נתוני רשות המסים ומתרגם אותם למערכת ויזואלית מרהיבה, שמאפשרת למי שמעוניין לרכוש דירה לבדוק באיזה מחיר נמכרה דירה דומה באותו המיקום, ומספק פרטים רבים נוספים. ומאז שמשרד החינוך נאלץ לפרסם את נתוני בחינות המיצ"ב, גם כאן בגלל כפייה מצד מערכת המשפט, יכול הציבור הישראלי לדעת היכן בתי הספר הטובים ביותר בישראל.

השורה התחתונה ברורה: כשמידע ציבורי משוחרר לחלל, אנשים בעלי יכולת או חזון עסקי יכולים להפוך אותו לכלי איכותי בידי הציבור, במקום שהמידע יירקב במגרות פקידי השלטון. או כפי שיריב מציין, "אנחנו צריכים להגיע למצב שבו מידע ממשלתי זמין ברשת כברירת מחדל. היום המצב הפוך אף שזה היה משתלם לכולנו".

3. משרדי הממשלה הם גופים אטיים, מסורבלים וכבדים. מידע הוא דבר דינמי שאוהב לנוע במהירות ממקום למקום, לעבור עיבוד ולהפוך למשהו חדש. השילוב של שני אלה הוא מתכון לכישלון ידוע מראש, אם לא משנים את הנוסחה הבסיסית הזאת.

במשרדי הממשלה יודעים את זה, אלא שנדרש מהם לעשות עוד צעד אחד קדימה. הצעד הזה הוא להבין שהדרך הטובה ביותר, ככל הנראה, להנגשת מידע ציבורי היא פשוט לשחרר אותו. אפשר גם לפרסם תחרות שבה מפתחים שיעמדו בדרישות בפרק זמן קצר יזכו בפרס כספי.

משרד הבריאות כבר עמל הרבה חודשים על פרויקט מבורך אחר — מעין מנוע להשוואת ביטוחים משלימים שיאפשר לדעת בקלות אילו טיפולים רפואיים נמצאים בסל הבריאות הממלכתי, כלומר לא אמורים לעלות דבר, ואילו נמצאים בביטוחים המשלימים. הרעיון הוא להראות לציבור שיש המון שירותים בסל הבריאות, כך שאין סיבה למהר ולרכוש ביטוחים.

האתר הזה כבר זמין לציבור, אם כי משרד הבריאות טרם השיק אותו רשמית. אם תיכנסו אליו כעת בכתובת call.health.gov.il תבינו למה: היוזמה מבורכת וחשובה, אבל הביצוע לוקה בחסר, קשה להבין מי נגד מי ולמצוא מידע במהירות.

אז הנה אתגר לציבור: כל המידע הדרוש כבר באתר הזה. בואו נראה אם הציבור מסוגל להנגיש את המידע הזה בצורה טובה ויעילה יותר. אם כן, תהיה זו הדגמה למשרד הבריאות וליתר משרדי הממשלה שאולי בפרויקט הבא לא יהיה צריך למהר להתקשר עם חברה מסחרית.