צילום: צפריר אביוב
ביהמ"ש הקפיא את זכייתן של שפיר וקרן נוי במכרז להארכת כביש 6 צפונה
הסיבה להקפאה: עתירה שהגישו לבית המשפט החברות המפסידות - שיכון ובינוי ואפריקה ישראל שניגשו למכרז יחד, בטענה לכשלים לכאורה בהליך המכרז
בפסק דין שניתן על ידי השופט ארנון דראל, שהגיע לידי "כלכליסט", נקבע שאגף החשב הכללי שבמשרד האוצר, כמו גם ועדת המכרזים של המדינה לפרויקט זה, "לא יתקשרו עם הזוכה במכרז", זאת עד למועד לא מוגדר. הסיבה להקפאה: עתירה שהגישו לבית המשפט החברות המפסידות - חברות שיכון ובינוי ואפריקה ישראל שניגשו למכרז יחד.
החברות המפסידות טענו בעתירה כי יש לבטל את הכרזת הזכייה בטענה להימצאות כשלים לכאורה שהתגלו בהליך המכרזי. השופט דראל הסכים להקפיא את החתימה הרשמית על החוזה בין המדינה לשפיר וקרן נוי בתמורה לכך שהעותרים ימשכו את עתירתם והמדינה תענה על כל הטענות שעלו במקור בעתירה.
עיון בכתב התביעה מעלה ארבע טענות שונות. הטענה הראשונה היא היא שועדת המכרזים של המדינה (שם יושבים נציגי האוצר, התחבורה וחברת דרך ארץ) שינתה לכאורה את תנאי המכרז וביצעה בו שינויים שלא דווחו לעותרות. השינויים בוצעו לכאורה לבקשת שפיר הנדסה ואפשרו לה "להוזיל משמעותית את הצעתה" ועזרו לה לזכות בפרויקט. כפי שנחשף בכלכליסט, מענק ההקמה שדרשו שפיר וקרן נוי הגיע לכ-555 מיליון שקל, פער מהותי לעומת דרישת מענק הקמה של 738 מיליון שקל שהוגשה על ידי שיכון ובינוי ואפריקה ישראל.
הטענה השנייה היא שאחד המהנדסים שליוו את שפיר וקרן נוי בהגשה למכרז הועסקו "באופן אישי על ידי ועדת המכרזים", פעולה שמעניקה לזוכים לכאורה יתרון בהכרת תנאי המכרז והיא אסורה בתקנות ההשתתפות במכרז. הפגם השלישי לכאורה הוא מתן אפשרות לזוכים לבצע "מקצה שיפורים" בהצעתן. הפגם הרביעי לכאורה הוא חשש שועדת המכרזים קיבלה את הצעת הזוכים "מבלי שערכה בדיקה כלשהי לעלויות הנמוכות באופן בלתי-סביר ששפיר הציגה ביחס לרכיב התפעול של הפרויקט", שלטענת העותרים עמד על כ-50% ביחס לאמדנים שוועדת המכרזים קיבלה בעצמה. לפיכך, השופט דראל מבקש ממשרד האוצר בכלל ומוועדת המכרזים בפרט להגיב על הטענות ועד אז כאמור הוא מקפיא כל התקדמות במכרז. עורכי הדין גיורא ארדינסט, תומר ויסמן, נעמה ארליך ונמרוד אברמוב ממשרד ארדינסט בן נתן ושות' יצגו את שיכון ובינוי ואפריקה ישראל
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה