אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
היכונו לסתיו מלא סיכונים צילום: בלומברג

היכונו לסתיו מלא סיכונים

הסיכונים שאורבים כרגע לכלכלה הגלובלית קשורים בעיקר להחלטות שיקבלו קובעי המדיניות. הם אמנם ידועים, אך ישנו חוסר ודאות רב לגבי התממשותם. גם אם רק חלקם יתגשם, ההתאוששות המקרטעת ממילא תיפגע

02.09.2013, 08:18 | נוריאל רוביני

בעיצומה של המלחמה בעיראק, שר ההגנה האמריקאי דאז דונלד ראמספלד דיבר על "הנעלמים הידועים" - סיכונים שניתן לצפות מראש ואין ודאות לגבי התממשותם. היום ישנם הרבה נעלמים בכלכלה הגלובלית, שרובם נובעים מחוסר ודאות לגבי החלטות שיקבלו קובעי המדיניות.

בארה"ב, שלושה מקורות מרכזיים לחוסר ודאות יגיעו בסתיו הקרוב לשלב קריטי. קודם כל, עדיין לא ברור אם הפדרל ריזרב יתחיל לצמצם את תוכנית ההקלה הכמותית (QE) כבר החודש או רק לאחר מכן. לא ברור גם באיזו מהירות הוא יצמצם את רכישות האג"ח ויעלה את הריביות מהרמה האפסית הנוכחית.

שאלה מרכזית נוספת היא מי יחליף את בן ברננקי בראשות הפד. הסוגיה האחרונה היא המאבק על תקרת החוב, שעשוי להשבית את תפקוד הממשל אם לא תושב הסכמה על התקציב בין בית הנבחרים שנמצא בשליטת הרפובליקנים לבין הנשיא ברק אובמה ואנשיו.

דלק בקיצוב אחרי סופת סנדי ב-2012 בארה"ב, צילום: בלומברג דלק בקיצוב אחרי סופת סנדי ב-2012 בארה"ב | צילום: בלומברג דלק בקיצוב אחרי סופת סנדי ב-2012 בארה"ב, צילום: בלומברג

שני המקורות הראשונים לחוסר הוודאות כבר השפיעו על השווקים. העלייה בריביות לטווח הארוך בארה"ב - מ־1.6% במאי לשיא של יותר מ־2.9% באחרונה - נבעה מהחששות בשווקים מכך שהפד יצמצם את ה־QE מוקדם מדי ומהר מדי, ובגלל חוסר הוודאות לגבי ממשיך דרכו של ברננקי.

באשר לסיכונים הכרוכים במאבק על התקציב, המשקיעים דווקא היו שאננים עד כה. הם סבורים כי בדומה לעבר, גם המערכה הזאת תסתיים בפשרה שתושג באישון לילה, ותימנע חדלות פירעון והשבתה של הממשל. אולם ההתנהלות הפוליטית של ארה"ב יצאה מתפקוד סביר. מאחר שרוב הפוליטיקאים הרפובליקנים חדורי התלהבות ג'יהאדיסטית לקיצוץ הוצאות, בהחלט יש סיכוי שנראה קרבות פיסקאליים עזים בסתיו הקרוב.

גם בכלכלות מפותחות אחרות יש הרבה חוסר ודאות. קרוב לוודאי שאחרי הבחירות הקרובות בגרמניה ממשלת הקואליציה בראשות אנגלה מרקל תישאר בהנהגה. אם אכן כך יקרה, גרמניה לא תשנה את המדיניות הנוכחית להתמודדות עם משבר החובות בגוש היורו, למרות השחיקה שיצר משטר הצנע שגרמניה כפתה על מדינות הפריפריה.

הנגאובר מה־BRICS

הסיכונים הפוליטיים במדינות הפריפריה של אירופה כוללים קריסה של ממשלת איטליה והליכה לבחירות חדשות בעקבות הרשעתו בפלילים של ראש הממשלה לשעבר סיליביו ברלוסקוני. גם ממשלת הקואליציה היוונית עשויה לקרוס, והמתיחות הפוליטית בספרד ובפורטוגל עשויה להחריף.

בכל הנוגע למדיניות מוניטרית, הקווים המנחים שעל פיהם פועל הבנק האירופי המרכזי (ECB) - המחויבות לשמור על ריבית נמוכה לאורך זמן - הם בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי. הם לא מנעו את עליית המחיר שממשלות משלמות על האג"ח שהן מגייסות בטווח הקצר והארוך, שעשויה לשבש את ההתאוששות המקרטעת ממילא של גוש היורו.

מחוץ לגוש היורו, ביפן, חוסר הוודאות קשור לחששות סביב השאלה אם אכן יהיה סבב שלישי של אבנומיקס - רפורמות מבניות וליברליזציה של הסחר שנועדו לתמרץ את הצמיחה - ואם העלייה הצפויה במס על צריכה ב־2014 תחנוק את ההתאוששות הכלכלית.

בסין, האסיפה השלישית של הוועדה המרכזת של המפלגה הקומוניסטית שתתקיים בנובמבר תראה אם בייג'ינג באמת רצינית בנוגע לרפורמות שיביאו לכך שהצמיחה תתבסס על צריכה ולא על השקעות. בינתיים, ההאטה בסין תרמה את חלקה לסיומו של עידן הביקושים האדירים לסחורות, ויחד עם העלייה החדה בריביות לטווח ארוך (בגלל החשש מנסיגה מוקדמת מדי של הפד מההרחבה הכמותית), יצרו מתיחות כלכלית ופיננסית אדירה בכלכלות המתעוררות.

ההייפ סביב הכלכלות האלה, שמכונות ה־BRICS (ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה), היה מוגזם. התנאים החיצוניים פעלו לטובתן - הצמיחה החזקה של סין העלתה את מחירי הסחורות, ומשקיעים תאבי תשואות הזרימו אליהן כסף קל - כל אלה יצרו גאות כלכלית מלאכותית. עכשיו, אחרי שהמסיבה נגמרה, מתחילים להרגיש את ההנגאובר.

זה נכון בעיקר לגבי הודו, ברזיל, טורקיה, דרום אפריקה ואינדונזיה, שכולן סובלות מחולשה בתחומי המדיניות והמאקרו־כלכלה - גירעונות גדולים במאזן התשלומים, גירעונות תקציביים גדולים, ירידה בצמיחה ואינפלציה שחורגת מהיעד - לצד מחאה חברתית גוברת.

אסור שמחיר הנפט יעלה

אין להן דרך קלה לצאת מהמצב: אם הן יגנו על המטבעות המקומיים באמצעות העלאת הריבית, הצמיחה תיפגע והבנקים והתאגידים ייפגעו; אם הן ירככו את המדיניות המוניטארית כדי לדרבן את הצמיחה, המטבעות שלהן יכולים לצנוח אף יותר. מצב כזה רק יעלה את האינפלציה ויסכן את היכולת שלהן לגייס את ההון הדרוש למימון החובות החיצוניים שלהן.

ישנה גם חוסר ודאות בתחום הגיאו־פוליטי: הראשונה היא לגבי האפשרות של מתקפה על סוריה מצד ארה"ב ובעלות בריתה. הדבר האחרון שכלכלה גלובלית שברירית זקוקה לו הוא סיבוב נוסף של עלייה במחירי הנפט. הנקודה השנייה היא הנשק הגרעיני באיראן. גם אם לא יהיה עימות צבאי, התחדשות המהלומות המילוליות בין ישראל לאיראן עלולה להביא לעלייה חדה במחירי האנרגיה.

יש הרבה נעלמים ידועים. חלק מהתוצאות אולי יהיו בסוף יותר חיוביות, או לפחות פחות מזיקות מהצפוי. אולם אפילו אם רק חלק מהסיכונים שתוארו פה יתממשו בסתיו הקרוב, ההתאוששות החלשה ממילא של הכלכלה הגלובלית תיפגע. הסיכונים הכרוכים בכך שקובעי המדיניות יבצעו טעויות עדיין גבוהים מאוד.

הכותב הוא יו"ר רוביני גלובל אקונומיקס ומרצה בביה"ס סטרן למינהל עסקים באוניברסיטת ניו יורק. פרוג'קט סינדיקט 2013,‬ מיוחד ל"כלכליסט"

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות