אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עליית גובה פני הים תעלה לעולם טריליון דולר ב־2050 צילום: בלומברג

עליית גובה פני הים תעלה לעולם טריליון דולר ב־2050

מחקר מקיף של הבנק העולמי וארגון ה־OECD צופה כי המחיר שישלמו ערי חוף בכל העולם על הצפות יגדל פי תשעה בתוך ארבעה עשורים. המסר: לצמצם נזקים עתידיים ומהר. כרגיל העולם השלישי נמצא במוקד הסכנה, אבל גם ת"א

02.09.2013, 08:32 | רן אברמסון

בדצמבר 2012 היכתה סופת ההוריקן סנדי בחוף המזרחי של ארה"ב וזרעה הרס בכל הנקרה בדרכה. בניו יורק הציפו מי האוקיינוס האטלנטי רחובות שלמים במנהטן והשביתו את המסחר בבורסה. תסריטים שהיו שמורים עד אז למסכי הקולנוע הפכו למציאות.

אולם מסתמן כי התזכורות הכואבות לעוצמתו של הטבע שנראו בשנים האחרונות במרכזים עירוניים מפותחים, סמלי העידן המודרני והקפיטליזם הגלובלי, הן רק סצנת הפתיחה של סרט מפחיד ויקר במיוחד.

תרחישים להצפות של ערי חוף יהפכו להיות תדירים ככל ששינויי האקלים העוברים על כדור הארץ ייעשו מורגשים יותר. ההתחממות הגלובלית היא עובדה שעם השלכותיה יש להתמודד. אחת ההשלכות האלה היא עליית גובה פני הים עקב התפשטות של המים כתגובה לעלייה בטמפרטורה והמסה מואצת של הקרחונים בקטבים.

מחקר חוצה יבשות שערכו הבנק העולמי וארגון ה־OECD ושהתפרסם החודש בכתב העת "Nature Climate Change" העריך את הנזקים הכספיים הצפויים לערי חוף בעולם בעשרות השנים הקרובות כתוצאה מהמגמה המדאיגה. כדי לבצע את ההערכה בנו החוקרים שלושה תרחישים של שינויים חברתיים־כלכליים שיעברו על 136 ערי חוף, ושישה תרחישים של שינויי אקלים שיעברו על העולם.

 

  , צילום: רויטרס צילום: רויטרס   , צילום: רויטרס

 

בכל מקרה יהיה נזק

 

מכל כיוון שלא מסתכלים על ממצאי המחקר המצב נראה רע, וכל שנותר לעשות הוא לצמצם נזקים עתידיים. גם אם ההתחממות הגלובלית לא תחריף משמעותית, הנזק הכספי הממוצע שייגרם לערי העולם מדי שנה כתוצאה מעליית גובה פני הים ב־2050 צפוי להגיע ל־52 מיליארד דולר.

מדובר בנזק הגדול פי תשעה מזה שנגרם לערי חוף כתוצאה מהתופעה ב־2005, אז הוא עמד על 6 מיליארד דולר. כשמכניסים למשוואה את שינויי האקלים הצפויים, קרי את העלייה בטמפרטורה הממוצעת בכדור הארץ, מגיעים הנזקים לטריליון דולר. גם אם הערים ינקטו אמצעי הגנה מפני הצפות עתידיות, הנזק השנתי המצטבר שייגרם להן ב־2050 צפוי לנוע בין 60 ל־63 מיליארד דולר.

כמו ביותר מדי מקרים אחרים, גם כאן ישלם העולם השלישי את המחיר הכבד ביותר. אף שרוב הערים מבין 20 הערים החשופות ביותר להצפות עתידיות נמצאות במדינות מפותחות, הרשימה של הערים שצפויות לספוג את הנזק הכבד ביותר מלאה בעיקר בערי חוף במדינות מתפתחות.

אחת הסיבות לכך היא הקצב הגבוה של עיור במדינות הללו, ולכן גם השיעור הגבוה של צמיחת האוכלוסייה בהן בערים. סיבה נוספת היא רמת ההתגוננות הנמוכה יחסית מפני הצפות בהן, שגם אם תואץ, לא צפויה להדביק את הקצב המהיר של ההתפתחות הכלכלית שלהן.

הדברים נראים ברורים יותר כשמביטים על רשימת הערים שספגו את הנזק הכספי הכבד ביותר בשנת 2005, ומשווים אותה לרשימת הערים שספגו את הנזקים הכבדים יותר באופן יחסי, כלומר כאחוז מהתמ"ג העירוני השנתי.

ברשימה הראשונה מככבים מטרופולינים מערביים דוגמת ניו יורק, ונקובר ובוסטון, שאמנם ספגו נזקים שנאמדים במיליוני דולרים, אך אלו כמעט לא הורגשו בהן שכן הם היו שקולים לנתח זניח בהיקף התמ"ג שלהן. ברשימה השנייה, זו שמציגה את הערים שספגו את הנזק היחסי הכבד ביותר, מככבות ערים במזרח הרחוק, באמריקה הלטינית ובאפריקה, דוגמת ערי הנמל גוואנגז'ו שבסין, אבידג'אן שבחוף השנהב וגואיאקיל שבאקוודור. הערים הללו ספגו נזקים שנאמדים גם הם במיליוני דולרים, אלא שהם גרמו גם נזק ממשי שנאמד לעתים קרובות ביותר מ־1% מהתמ"ג העירוני השנתי.

יוצאת דופן מהבחינה הזו היא העיר ניו אורלינס בארה"ב, שזכורה כעיר שהפכה לאזור אסון בעקבות פגיעתו של ההוריקן קתרינה ב־2005. ניו אורלינס מופיעה גם ברשימת הערים המועדות לפורענות ב־2050.

במבט לעתיד, מצבן של ערי החוף בעולם המתפתח אינו מעודד במיוחד, לפחות בכל הנוגע להתגוננותן מפני השינויים הצפויים בגובה פני הים. הנזקים הצפויים לרבות מהן בשנת 2050 מוערכים במיליארדי דולרים בכל שנה, זאת אפילו בהינתן מיגון מפני הצפות, אבל כזה שאינו מתאים לשינויים הצפויים בגובה פני הים.

בלומברג הרים את הכפפה

מנגד, בניו יורק, עיר שספגה נזק של יותר מ־19 מיליארד דולר מסופת ההוריקן סנדי בשנה שעברה, החליט ראש העיר מייקל בלומברג להרים את הכפפה מתוך הכרה בעובדה שחמורה ככל שהיא היתה, סנדי עלולה להתברר בעתיד כמקרה מתון יחסית של פגיעות שינויי האקלים בעיר.

ביוני האחרון הציג בלומברג תוכנית מפורטת להתגוננות מפני עליית גובה פני האוקיינוס האטלנטי שלחופו שוכנת ניו יורק. תוכנית ההתגוננות של ניו יורק העריכה שעד שנת 2050 יעלה מפלס האוקיינוס ב־70 ס"מ לפחות, והערכה זו היא שהתוותה את הצעדים שננקטים כבר כעת, ובהם בניית חומות הגנה מתכווננות בקו החוף וערימה של דיונות חול גבוהות בחופי הרחצה. כמו כן הכינה העיר תוכנית פעולה לשעת חירום, שמעניקה מענה לתושבים שעלולים להיפגע מהצפות עתידיות.

הצפות באוסטרליה (ארכיון), צילום: בלומברג הצפות באוסטרליה (ארכיון) | צילום: בלומברג הצפות באוסטרליה (ארכיון), צילום: בלומברג

עורכי המחקר מציינים שגם אם ניתן לחלוק על ההערכות שלהם באשר לנזקים הכספיים הצפויים לערי חוף כתוצאה מעליית פני הים, הרי שאין מחלוקת לגבי הצורך הדחוף להתכונן לשינוי.

על סמך ההנחה הזו הם מציגים המלצות שלפיהן יש להכתיב את המדיניות העתידית בהתמודדות עמו.

ראשית, החוקרים מדגישים שאי־התאמה של ההגנות מפני עליית גובה פני הים משמעותה היא אחת - אסון בלתי נמנע. לפיכך, הם טוענים, על כל עיר חוף להיערך בהתאם לתחזיות הרלבנטיות לגביה. העלות המוערכת של ההתאמות הללו, על פי ראיות שנאספו מכמה ערים, צפויות להסתכם בכמה מיליארדי דולרים לכל עיר, כאשר עלות התחזוקה של כל מערך מיגונים כזה נאמדת ב־2% מעלות ההשקעה הראשונית של בנייתו.

המלצה נוספת של צוות החוקרים, מעבר להתאמות של מערכי ההגנה העירוניים להצפות קשות ותדירות יותר, היא לגבש תוכנית פעולה למקרה של הצפות בדומה לזו שהציג ראש עיריית ניו יורק, שתכלול מנגנונים להתראה מפני הצפות ופינוי מהיר של התושבים. המלצה נוספת היא לנסח פוליסות ביטוח מקיפות ופתרונות נוספים שייתנו מענה מהיר לצורך בשיקום קהילות שנפגעו מהאסון.

אלא שבהתבסס על הנזק שגרמה הוריקן סנדי בחוף המזרחי של ארה"ב, ממליצים החוקרים לבנות תוכנית כזו לא רק ברמה העירונית, אלא גם ברמה הלאומית והבינלאומית. זאת מאחר שהמים שיציפו את אזורי החוף לא יבדילו בין עיר לעיר או בין מדינה למדינה, ושיתוף פעולה ועזרה הדדית יהיו הכרחיים במקרים כאלו.

בינתיים בישראל, אף משרד לא לוקח אחריות

עורכי המחקר מציינים כי תל אביב נמצאת ברשימת הערים שרמת הסיכון שלהן תגדל משמעותית עד 2050, אך למרות זאת נראה כי בישראל לא מוכנים לעתיד לבוא.

בשיחה עם "כלכליסט" אמר דב רוזן, מנהל המחלקה לגיאולוגיה ימית ותהליכים חופיים, מהמכון לחקר ימים ואגמים בחיפה, כי ב־2012 הכין אומדן של עליית מפלס הים בחוף הישראלי בים התיכון, "של 50 ס"מ לשנת 2040 ולפחות מטר אחד לשנת 2100". רוזן ציין גם שסכנה נוספת לערי החוף בישראל היא פגיעה מגלי צונאמי, כאשר אירוע משמעותי יתרחש ב־50 השנים הקרובות.

"כלכליסט" פנה לכמה גורמים כדי לבדוק אם קיימת תוכנית להתגוננות מפני תרחישים שעלולים להתפתח כתוצאה מעליית מפלס הים התיכון, אולם נראה שאיש לא רואה עצמו כאחראי על כך.

ממשרד הפנים נמסר כי "המועצה הארצית לתכנון ולבנייה מתחשבת בעליית מפלס הים התיכון בכל תוכנית מתאר שהיא מגבשת". פניית "כלכליסט" למשרד להגנת הסביבה, משרד ראש הממשלה ועיריית תל אביב העלתה תשובה זהה: "העניין לא באחריותנו". תגובת המשרד להגנת העורף לא התקבלה עד לסגירת הגיליון.

תגיות

7 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

6.
1 - אתה נופל לשקרים של חברות הנפט. כדור הארץ מתחמם. זה בגלל בני האדם. תתמודד.
ל--98.5% מהמדענים אין ספק שכדו"א מתחמם בגלל בני האדם. אין ספק. זה מוכח שוב ושוב ושוב באלפי מחקרים. אבל חברות הנפט (בראשות הערבים) מצליחים לזרוע ספק בלב הציבור הלא משכיל. כתוצאה כל מיני "חכמי-אינטרנט" בשקל מתלהמים ועושים את העבודה עבורם. ברכות - גם אתה בסטטיסטיקה!
מדען  |  03.09.13
4.
Floods
הפיתרון פשוט יחסית להציף כמה אזורים שוממים ובעקר מדבריות ,בראש וראשונה סהרה וכן מדבריות ואגמים שיבשו כמו ימת אורל הים הכספי ועד כמה באפריקה. אם יבוצע עכשיו ישנה נתוני אקלים ויהפוך מדבריות לאזורי מחיה וירחיק את סכנת ההצפות להרבה מאוד שנים , העלויות לא גבוהות יחסית לתועלת המידית
Is , Miami  |  02.09.13
3.
יש לי פתרון פשוט - לחפור תעלה מהים התיכון ומים סוף לים המלח ולהציף את בקעת הירדן
מפלס מי הים ירד לדעתי בכמה סנטימטר ויהיה לנו תחליף לתעלת סואץ ובאותה הזדמנות יהיה גם חוף ים לירושלים המחיר הוא טבריה, בית שאן, יריחו וכו'. יש כאלה שלא יסווג את זה כ"מחיר" אבל בטוח שיהיו כאלה שכן
ארז , ארץ ישרואל  |  02.09.13
לכל התגובות