מחסור בעובדי הייטק? אין דבר כזה

המחסור המדומה 

אחת הטענות הקבועות, או שמא הקינות הקבועות, היא על כך שאף אחד כבר לא לומד מדעים, הנדסה או מתמטיקה, ושעל כן סקטור ההייטק והמדע אמור לדשדש לאחור ולגרום למדינה שלך לאבד את מעמדה בתחום. הקינה הזו קיימת בכל מדינה, בכל זמן, ב-60 השנים האחרונות. אבל האם יש לה בסיס? החוקר רוברט שארט טוען שלא.

החשש הזה הפך לפני כ-50 שנה לפאניקה של ממש בארה"ב, אחרי שהסובייטים הצליחו לשגר קודם כל את הספוטניק, אחר כך את הכלבה המסכנה לייקה, ובסופו של דבר את יורי גגארין לחלל. האמריקאים, מצידם, היו עסוקים בעיקר בצפיה ברקטות שלהן מתלקחות ונכשלות בהמראה. הסובייטים הסתירו היטב את הכשלונות הרבים והמפוארים שלהם: האיש השני בחלל, ולדימיר קומארוב, המריא שוב ב-1967, כשהוא יודע שהגרוטאה שלו תתרסק. הוא הוקלט כשהוא מקלל מהחלל בזעם את האנשים שכפו עליו לעלות לכלי טיס בלתי כשיר בעודו רואה, חסר אונים, את מותו מתקרב. כל זה, כמובן, הוסתר מהציבור במשך עשורים ארוכים.

אז האמריקאים הגיעו למסקנה שמה שהם חייבים לעשות הוא להשקיע טונות של כסף במדע ולשכור מדען טילים נאצי, וורנר פון בראון. זה הצליח: אחרי עשור, היה איש ראשון על הירח, והוא היה אמריקאי. אבל הדיבורים על "פער טכנולוגי" ודעיכה טכנולוגית נמשכו גם ארבעים שנים אחר כך, גם כשהיה ברור לכל מי שעיניו בראשו מי ניצח.

מדי שנה, מתפרסמות עוד תחזיות מזעזעות על כך שתוך כמה זמן, לא יהיו די עובדים כשירים בתחום ההייטק, אבל הנתונים של שארט אומרים שהמצב הפוך. יש המון בעלי תארים והשכלה בתחום שהוא מכנה STEM או מטה"מ – ראשי תיבות של מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה – אבל חלק גדול מהם עובדים מחוץ לתחום. יתר על כן, רבים מעובדי המטה"מ הם אנשים שאין להם תארים בתחום.

המסקנה של שארט פשוטה ומדכאת: הנסיונות לדחוף כמה שיותר אנשים ללימודי מטה"מ יוצרים שוק רווי. כתוצאה מכך, כשאנשים מסיימים את הלימודים שלהם, הם מגיעים עם ציפיות למצוא עבודה מכניסה מאד, אבל בשל השוק הרווי מציעים להם משרות שהשכר שלהן נמוך משמעותית מזה שציפו לו. הם עוזבים את התחום. בארה"ב, הוא אומר, אין מתאם בין תואר בתחום המטה"מ ובין עבודה בו. במקום לנסות להכווין את בוגרי בתי הספר לתחום מסוים, הוא מציע, יש לוודא שיש להם אוריינות בסיסית בתחומי המחשבים. בשוק העבודה הם כבר יסתדרו, כל זמן שהשוק לא יהיה רווי באופן מלאכותי.

אנונימיות בטור? אולי לא

טור (TOR) ידוע בתור כלי שמאפשר אנונימיזציה מלאה של המשתמש, באמצעות הצפנה משני הצדדים של הגלישה שמסתירה את האתרים אליו הוא גולש. חוקרים אומרים עכשיו שזה לא המצב ושניתן לעקוב אחרי גולשים בטור, ואפילו לזהות אותם.

לא, לא כל אחד יוכל לעשות את זה – יש צורך במידע שקיים בעיקר אצל ספקיות רשת – אבל ממשלות יכולות, וכל מי שעוקב אחרי משתמש טור מסוים במשך שלושה חודשים אוסף, על פי המחקר, מספיק מידע כדי לזהות אותו בוודאות של 50%, והוודאות הזו עולה ל-80% במעקב שנמשך שישה חודשים.

כנראה שלאף אחד לא יהיה את הכוח לעקוב כך אחרי איזה גנב תוכן שמעביר קבצים, אבל אם אתה מתנגד משטר של ממשלה מתוחכמת טכנולוגית עם היסטוריה של אובססיה בתחום – אני מסתכל עליכן, רוסיה הפוטיניסטית וסין הקומוניסטית – אז טור עשוי להיות הכלי שיסגיר אותך. זהירות.

לברר את האמת

הבעיה העיקרית של המדיה החדשה היא הדרישה למהירות: אתה חייב לפרסם ועכשיו, אחרת לא תהיה אקטואלי. זה חושף אותך להתקפות הונאה. אתה עשוי ליפול בפח משום שהגיעה אליך ידיעה "חמה" ואין לך זמן, או יכולת, לברר האם היא אמיתית. אתרי טכנולוגיה נפלו בפח הזה פעם אחר פעם, בדרך כלל בגלל איזו שמועת אפל שנועדה בדיוק לשם כך.

אז כל זמן שזו איזו שמועה על גרוטאה חדשה, הנזק לא גדול. כשזה מגיע לחדשות של ממש, הסכנה שכלי תקשורת יפלו קורבן לקמפיין דיסאינפורמציה רצינית הרבה יותר. מחקרים כבר מצאו שברגע שסיפרת סיפור שחדר לתקשורת, גם אם הוא שקרי, קשה מאד להוציא אותו מהמוח של אנשים. שליש מהאמריקאים עדיין חשבו לפני שנתיים שסדאם חוסיין היה אחראי לפיגועי ה-11 בספטמבר; חלק גדול מהישראלים עדיין משוכנע שהחמאס מעביר קסאמים באמבולנסים, הוא לא יודע שדובר צה"ל נאלץ להודות בשקר ההוא. ארגון חדש שמכונה Storyful מנסה לבצע בדיקת אימות לסיפורים שמגיעים דרך המדיה החברתית והמדיה החדשה.

העקרון פשוט: כ-200 מתנדבים, שפועלים דרך חשבון טוויטר וחשבון גוגל+, עוברים על הידיעות שמגיעות מכל רחבי העולם באמצעות כלים חברתיים – יוטיוב, פייסבוק, טוויטר, פליקר, מה שאתם לא רוצים – ומנסים לוודא את הידיעה על ידי יצירת קשר עם אנשים שאמורים להיות באזור ולנסות להוציא מהם כמה שיותר מידע. זו עיתונות רשת שמנסה לשמור על סטנדרטים עיתונאיים, וזה חשוב במיוחד בעיתונות שעוסקת באזורי עימות. כמו בסוריה או מצרים. Storyful כבר הצליח לאשש כמה סרטונים שיצאו ממצרים, דברים שלעתים מתקבלים בתקשורת בלי חקירה ודרישה – כמו גם, יש לציין, בלי לתת קרדיט.

קצרצרים

1. מעקב המוות של בלקברי נמשך: אחד הדיונונים הערפדיים הגדולים בעולם, מורגן סטנלי, הודיע שהוא מקפיא את השדרוג של עובדיו לגרסה החדשה של מכשירי בלקברי. הסיבה: בכלל לא בטוח עדיין תהיה בסביבה עוד כמה שנים כדי לספק תמיכה טכנית נדרשת. הדבר המבהיל הוא שהם כנראה צודקים. זו חתיכת מכה לבלקברי, שעומדת לאבד שוק של 55,000 איש. בנקים קנדיים גילו פטריוטיות – בלקברי היא הדבר הטוב ביותר שיצא מקנדה מאז סירופ המייפל – וכבר הצטיידו במכשירים של החברה. ספק אם די בכך.

2. "משקיע הון סיכון וכספו נפרדים במהירות" הוא פתגם שכנראה הצליח פחות, אבל על כל סטארט-אפ שאתם שומעים עליו יש מאות שהרעיון שלהם היה כל כך מופרך או שהביצוע היה כל כך גרוע, שהם צללו במים אדירים מבלי שהשאירו כל סימן לקיומם. אחד מאלה, מגזרת הרעיונות המופרכים, היה Flowtab. הרעיון שלו היה שכל באר ישקיע במערכת מחשוב מתוחכמת וכל לקוח יגיע לבאר כשהוא מצויד באפליקציה, כך שהתשלום על משקאות יהיה מהיר ויעיל יותר. אני מניח שאתם כבר רואים את הבעיה כאן. הוסיפו לזה ביצוע גרוע – בליל הדגמה קריטי האפליקציה קרסה, השרת חתך לעצמו את הוורידים, הבארמנים לא הגיעו והתוצאה היתה 160 לקוחות עצבניים מאד שהבטיחו להם שירות מהיר שתקועים מול בארמן אחד – ותבינו למה הסטאראפ קרס אל תוך עצמו. לשם שינוי, האנשים שמאחורי האפליקציה כתבו פוסט מורטם, כנראה לקראת הרעיון המופרך הבא שלהם שעבורו הם מתכוונים לבקש כסף.

3. דרום קוריאה לא מפיצה על עצמה סיפורי "סיליקון ואדי" ולא מתהדרת ביחידות צבאיות שבוגריהן מאכלסים אחר כך חברות סטארט-אפ בתחום המעקב, אבל היא בונה עיר עתידנית, סונגדו. זו אמורה להיות עיר חכמה – או, ליתר דיוק, חכמה יותר משאר הערים בדרום קוריאה. פינוי הזבל והמחזור יהיו חכמים, והעיר תהיה בנויה סביב פארק שבו אמורים האזרחים ללכת מהבית לעבודה. עכשיו נשאר רק להביא תושבים למקום.

4. עסוקים במשחק זומבים עם שותפים? הקפידו לא לצרוח יותר מדי בקול, במיוחד לא דברים כמו "אל תירה" ו"אני לא רוצה למות." זה עלול לגרום לשכנים שלכם לקחת ברצינות יתר את המצב ולהזעיק את המשטרה. כמובן, אם אנחנו מדברים על משטרת ישראל היא כנראה תגיע באיחור כזה לזירה שאתם כבר תעברו לגרסה משודרגת של המשחק. בכל זאת, חבל על העצבים של השכנים, ואתם לא רוצים למצוא את עצמכם כאייטם באיזה טור לגלגני.

"דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)

https://www.calcalist.co.il/home/0,7340,L-3857,00.html

לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" -dailytech.calcalist.co.il.

ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"