הכלכלות המתעוררות נחלשות לא רק בגלל הפד
הביצועים המדהימים של השווקים המתעוררים היו פחות בזכות הדברים האמיתיים שהם ייצרו ויותר בשל זרימת ההשקעות הזרות, התחזקות המטבע המקומי ושיפור תנאי הסחר. המגמות האלה לא נמשכות לנצח, בסופו של דבר הן נעצרות או משנות כיוון
ההתלהבות מהשווקים המתעוררים הולכת ודועכת השנה, ולא רק מפני שהבנק הפדרלי המרכזי בארה"ב מתכנן לצמצם את תוכנית רכישת האג"ח המסיבית שלו. המניות והאג"ח של הכלכלות המתעוררות ירדו השנה והצמיחה שלהן מאטה. כדי להבין מדוע, חשוב לבחון איך הגענו למצב הזה.
קראו עוד בכלכליסט
רבים נוטים לחשוב שהביצועים המדהימים של השווקים המתעוררים נבעו מהעלייה בהיקף הדברים האמיתיים שהכלכלות האלה מייצרות. אבל לרוב זו פרשנות שגויה. בברזיל, למשל, רק 11% מהעלייה האדירה בתמ"ג הנומינלי שלה בשנים 2011–2003 היתה בזכות הצמיחה בתוצר הריאלי (בניכוי אינפלציה). 89% הנותרים הם בזכות עלייה של 222% במחירים הדולריים, מאחר שהמחירים במטבע המקומי עלו בקצב מהיר יותר מאשר המחירים בארה"ב ולכן שער המטבע המקומי התחזק.
כיף כשהדולרים זולים
חלק מעליית המחירים היה של סחורות שברזיל מייצאת. המגמה הזו התבטאה בעלייה של 40% בתנאי הסחר (היחס בין המחירים הממוצעים של הייבוא והייצוא). המשמעות היא שאותו נפח של יצוא היה שווה יותר דולרים. רוסיה עברה תהליך די דומה. הגידול בתוצר הריאלי מסביר רק 12.5% מהעלייה בערך הדולר בתמ"ג הנומינלי בשנים 2003–2011. שאר הגידול נובע מהעלייה במחירי הנפט, ששיפרו את תנאי הסחר של רוסיה ב־125% ולייסוף של 56% בשער הרובל לעומת הדולר.בסין, לעומת זאת, הצמיחה הריאלית היתה גדולה פי שלושה מזו של ברזיל ורוסיה, אבל תנאי הסחר שלה דווקא ירדו ב־26% מפני שהסחורות שהיא מייצרת ליצוא נעשו זולות יותר בעוד הסחורות שהיא מייבאת התייקרו.
שלוש התופעות שדוחפות את התמ"ג הנומינלי כלפי מעלה - עלייה בתוצר הריאלי, עלייה במחירי הסחורות ליצוא וייסוף של המטבע המקומי - לא פועלות במנותק זו מזו. במדינות שצומחות מהר לרוב יש גם עלייה בשער החליפין של המטבע המקומי, תופעה שידועה בשם "אפקט בלאסה סמואלסון". גם מדינות שחוות שיפור בתנאי הסחר שלהן נוטות לצמוח מהר יותר והמטבע המקומי שלהן מתחזק, מפני שהאזרחים צורכים יותר בזכות ההכנסות שמגיעות מהיצוא. הצריכה הזו מרחיבה את הכלכלה ואת המצאי של הדולרים (שנעשים זולים יותר). שערי החליפין הריאליים עולים גם בגלל הצמיחה בהון שמזרימים למדינות האלה משקיעים זרים אשר מתלהבים מהפוטנציאל הכלכלי שלהן. כך למשל, בשנים 2011–2003 זרימת ההון לטורקיה עלתה בכמעט 8% מהתמ"ג. באופן כללי, שיפור בתנאי הסחר ובתנועות ההון לא נמשך לנצח - בסופו של דבר הוא נעצר או משנה כיוון.
2 תגובות לכתיבת תגובה