היעד הבא של כחלון: מהפכה צרכנית במערכת הבנקאית

משה כחלון רוצה להעתיק את רפורמת הסלולר לבנקים. ל"כלכליסט" נודע כי שר התקשורת והרווחה לשעבר, העומד היום בראש המרכז לרפורמות ומנהיגות במכללה האקדמית נתניה, מקדם הצעת חוק שתעודד לראשונה מאז קום המדינה הקמת בנקים חדשים ותביא לרפורמה במערכת הבנקאות בישראל. המטרה שאליה מכוון הצוות שכחלון עומד בראשו היא עידוד כניסת בנקים אינטרנטיים וקואופרטיביים. 

לצורך תכנון הרפורמה נועץ המרכז לרפורמות ומנהיגות עם יזמים, פעילים חברתיים, מומחים ואנשי אקדמיה, ובהם נגיד בנק ישראל לשעבר פרופ' משה מנדלבאום, יועץ בכיר לשעבר לנגיד בנק ישראל בארי טאף, הממונה על הגבלים עסקיים לשעבר עו"ד דרור שטרום ומנכ"ל משרד התקשורת לשעבר עדן בר טל.

לדברי צוות ההיגוי של הרפורמה, הניסיון המצטבר מרפורמות של תחרות בכלל ומפריצת הדרך של התחרות בתחום הסלולר בפרט, מראה שללא הכנסת מתחרים לתחום ריכוזי לא נוצרת ולא יכולה להיווצר פריצת דרך בתחרות. בדברי ההסבר הנלווים להצעת החוק נכתב כי "הבנקים בישראל גובים מהציבור בכל שנה כ־40 מיליארד שקל בעמלות ובפערי ריביות (הפער בין הריבית שהבנקים משלמים למפקידי הפיקדונות לבין הריבית שהבנקים גובים על הלוואות שהעניקו לציבור - ש"ה), אך למרות היקף הפעילות המשמעותי לא נפתח שום בנק חדש בישראל מאז קום המדינה. נתון זה אומר דרשני, בפרט משום שמעולם לא היתה בישראל חקיקה שמנעה הקמת בנקים חדשים".

מעבר בנק בלחיצת כפתור

בנקים אינטרנטיים וקואופרטיביים לא נזקקים ליתרון הגודל כדי להגיע לרווחיות, היות שהם מבוססים על טכנולוגיות חדשניות ומבנה עלויות זול ויעיל, ללא סניפים וכוח אדם רב. יוזמי הרפורמה מקווים כי כניסתם של בנקים חדשים מסוג זה תפחית את העלויות של משקי הבית והעסקים הקטנים ולא תפגע משמעותית ביציבות המערכת הבנקאית. מסמך ההצעה לרפורמה שהגיע לידי "כלכליסט" מתאר תיקוני חקיקה הנדרשים לקידום במהלך מושב החורף הקרוב של הכנסת כדי להקל על בנקים אינטרנטיים וקואופרטיביים בכניסתם לשוק עד סוף 2014.

נכון להיום תהליך החלפת בנק כרוך בבירוקרטיה רבה. אם רפורמה זו תאושר בכנסת בסופו של דבר במועד המתוכנן, מ־2015 יוכלו כל לקוחות הבנקים בישראל לעבור מבנק לבנק בתהליך שכולו נעשה באינטרנט בטווח זמנים קצר וללא חסמי מעבר, בדומה לנדרש כיום במעבר בין רשתות סלולר. מהלך שכזה עשוי ליצור לחץ על הבנקים, שכן אם עד עתה הם העריכו כי איומי הלקוח לעבור לבנק אחר בניסיון לשפר את תנאיו הם איומי סרק, הפשטות והקלות במעבר בין הבנקים יהפכו את האיום לממשי יותר.

על פי הרפורמה המוצעת, המדינה תסייע בהקמת שני בנקים אינטרנטיים שיספקו שירותי בנקאות קמעונאית מקוונים ללקוחותיהם באמצעות תמיכה של עד 33% ולכל היותר 35 מיליון שקל מעלות ההקמה של הבנקים, המוערכת ב־25–30 מיליון דולר. סיוע המדינה יינתן רק על הוצאות ההקמה בפועל ולא יהיה חלק מן ההון העצמי של הבנקים שיוקמו.

שני הבנקים האינטרנטיים שיוקמו ויזכו לסיוע הממשלה ייקבעו במכרז שתפרסם המדינה במהלך השנה הבאה. המועמדים להקמת הבנקים יידרשו להוכיח יכולת פיננסית לעמוד בהוצאה של לפחות 75% מהעלות הכרוכה בהקמת בנק אינטרנטי.

עוד מוצע במסגרת הצעת החוק להפחית את חסם ההון העצמי הנדרש להקמת בנק חדש מ־100 מיליון דולר ל־100 מיליון שקל. כדי להגדיל את יציבות הבנקים החדשים תיקבע הלימות הון הליבה שלהם על 15% לשלוש שנים, ובסיומן יידרשו בנקים אלה להלימות הון של 9% - כמקובל בבנקים הקיימים. כדי להגן על השחקנים החדשים ולעודד את הציבור להפקיד בהם את כספו, יוזמי הרפורמה מבקשים להנהיג בישראל גם ביטוח פיקדונות כמקובל בארה"ב עד 100 אלף דולר. הצעה נוספת היא שבעלי השליטה בבנקים אלו לא יחזיקו בשליטה במוסדות פיננסיים אחרים.

הדואר יזרז את התחרות

יוזמי הרפורמה סימנו את בנק הדואר ככלי מרכזי להגברת התחרות בשוק הבנקאות, והם מציעים להעמיד את תשתיות הדואר - 700 הסניפים הפרושים ברחבי הארץ ומערכת הסליקה שלו - לעידוד יזמים שירצו להקים בנק חדש. הסיבה: תשתית זאת תקטין משמעותית את חסמי הכניסה הכספיים והלוגיסטיים ותאפשר להשתמש בסניפים של בנק הדואר לטובת קבלת שירותי דלפק עבור שחקנים חדשים שלא מחזיקים בממשק עם הציבור.

להערכת יוזמי הרפורמה, השימוש בפלטפורמה של בנק הדואר עשוי לשפר גם את יעילותם של הבנקים הקיימים ובכך יסייע להגברת התחרותיות בבנקים, שכן הדואר יוכל לספק תשתית אוניברסלית עבור כלל השחקנים – החדשים והקיימים.

על פי הצעת החוק, שר האוצר יוכל להסמיך גם רשתות קמעונאיות בעלות פריסה כלל ארצית לפעול בתחום זה כמו רשתות המרכולים, תחנות הדלק וחנויות הנוחות, כשאלה ירכשו בשלב ראשון שירותי סליקה מבנק הדואר.

לטענת צוות ההיגוי של הרפורמה, בשנים האחרונות התערבה המדינה לא פעם במטרה לטפל בכשלי שוק ולקדם תחומים שהיא החליטה שדורשים ליווי ודחיפה שלה. כך למשל, המדינה פועלת באמצעות החוק לעידוד השקעות הון לקידום היצוא ולחיזוק הפריפריה. לאחרונה פעלה המדינה לעידוד מיזם הסיבים האופטיים, במטרה להעלות מהירות הגלישה ברשת. אולם לדידם של יוזמי הצעת החוק, תחום הבנקאות הקמעונאית והעסקים הקטנים נותר כ"שמורת טבע" מוגנת מתחרות.

אין ספק שהקטנת הדרישות מהון ליבה מינימלי של 100 מיליון דולר ל־100 מיליון שקל יאפשר לכמות גדולה יותר של גופים או אנשים פרטיים לעמוד בתנאי המכרז. אולם לאור הדרישה להלימות הון בו נדרשים הבנקים החדשים לעמוד, הם יוכלו להעמיד אשראי של מאות מיליוני שקלים בלבד ויתקשו להוות תחרות אמיתית לבנקים המסורתיים. יתרה מכך, הדרישה להון עצמי של יותר מ־100 מיליון דולר מעולם לא היתה גורם מרתיע עבור בנקים זרים שבחנו אפשרות להקים בנק קמעונאי בישראל, אולם אלה החליטו לבסוף כי לאור התחרות במדינה, הקמת אופרציה שכזאת לא תשיא להם רווחיות מספקת.