אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פירון עושה סדר במוסדות המפקחים על ההשכלה הגבוהה צילום: מיקי נועם אלון

בלעדי לכלכליסט

פירון עושה סדר במוסדות המפקחים על ההשכלה הגבוהה

שר החינוך, המכהן גם כיו"ר המל"ג, הודיע על הקמת ועדה לבחינת יחסי הכוחות בין המל"ג והות"ת, שבאקדמיה טוענים כי הן סובלות גם כך מהעדר חזון ומדומיננטיות של הות"ת

10.09.2013, 07:08 | חן פונדק

ל"כלכליסט" נודע כי שר החינוך ויו"ר המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), שי פירון, יקים ועדת משילות לבחינת מבנה המל"ג והוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) - מבנה שמאופיין באנומליה ובו הות"ת, שאמורה להיות כפופה למל"ג, היא זאת שמנהלת את העניינים. המל"ג תתכנס היום לישיבת בזק לאשר את מינויה של פרופ' חגית מסר־ירון לסגנית יו"ר המל"ג. מסר־ירון תעמוד ככל הנראה בראש הוועדה, וחברי המל"ג יצפו לשמוע ממנה על כך.

אלא ששליטת הות"ת במל"ג חורגת מיחסי הכוחות בין הגופים ונובעת גם מאלה העומדים בראשם. מאז שנכנס לתפקידו ב־2009, פרופ' מנואל טרכטנברג, יו"ר הות"ת, הוא שנותן את עיקר הטון במל"ג־ות"ת. אין עם כך בעיה מלבד העובדה שלפי המבנה של המל"ג־ות"ת, האחרונה - הות"ת, היא שכפופה למל"ג. מלבד בעיית הסמכויות של שני הגופים והדומיננטיות של יו"ר הות"ת הנוכחי, סובלים גם גופים אלה, האחראים על ההשכלה הגבוהה בישראל, מהיעדר חזון. "כלכליסט" ממפה את שלוש הבעיות העיקריות של המל"ג־ות"ת כיום, גוף המנהל 11–12 מיליארד שקל: כ־9 מיליארד שקל מתקציב המדינה, והשאר מתרומות.

1. בעיה ראשונה: המל"ג הפכה לחותמת גומי

לפי חוק המל"ג, למל"ג הסמכות להכיר או לבטל הכרה במוסד להשכלה גבוהה, להעניק היתר להקמת מוסד להשכלה גבוהה, ולהכיר בתואר כתואר מוכר.

הות"ת היא ועדת משנה של המל"ג ומהווה את הזרוע הביצועית שלה. בות"ת יושבים אנשי מקצוע והיא שמנהלת את תקציב ההשכלה הגבוהה.

באמצע יולי האחרון בירר "כלכליסט" אם שר החינוך ויו"ר המל"ג מגיע לישיבות המל"ג, לאחר שהתברר כי פירון לא הגיע לפני כן לארבע ישיבות שהתקיימו עד אז. שבוע לאחר מכן, ב־23 ביולי, הגיע פירון לישיבה לכמה דקות. פירון אמר שני דברים לפני שעזב: הראשון והחשוב הוא שיש להקים ועדת משילות לבחינת מבנה ויחסי הכוחות בין המל"ג לות"ת שתיתן מבט חדש על המערכת. עוד אמר פירון לחברי המל"ג כי כאשר נכנס לקדנציה כשר חינוך ונפגש עם יו"ר הות"ת פרופ' מנואל טרכטנברג, הוא הציע לו להעביר את המל"ג לאחריותו של שר המדע יעקב פרי. טרכטנברג סירב להצעה, ופירון אמר בישיבה כי בדיעבד הוא טעה וכי הוא דווקא מתחיל להתאהב בתפקידו כיו"ר המל"ג.

שי פירון, שר החינוך, צילום: אוראל כהן שי פירון, שר החינוך | צילום: אוראל כהן שי פירון, שר החינוך, צילום: אוראל כהן

העובדה שלקח לפירון - שר חרוץ שמקיים פגישות עם מורים מדי יום שישי - ארבעה חודשים להגיע לישיבת מל"ג, מלמדת על סדר העדיפויות של השר. אלא שהכרזתו על הקמת הוועדה מעידה ככל הנראה על שינוי בסדרי עדיפויותיו.

כל חברי המל"ג שדיברנו איתם היו תמימי דעים לגבי הצורך בוועדה ובקביעת מדיניות וכללים לגבי מבנה המל"ג־ות"ת. "כדאי לחשוב על יחסי הכוחות בין המל"ג לות"ת. לות"ת יש כסף, אולם למל"ג יש סמכויות לקבוע על המדיניות. אלא שלרוב זה פועל ההפך. מן הראוי שהחשיבה האקדמית לא תפעל רק לפי שאלות תקציב אלא לפי חזון אקדמי", אומר אחד מחברי המל"ג.

בעיה אינהרנטית במערכת היחסים בין הגופים היא שבעוד בות"ת בעלי התפקידים הם אנשי מקצוע, חברי המל"ג מתנדבים ללא שכר וכפועל יוצא נעדרים תדיר מישיבות המל"ג. רק כשליש קוראים את החומרים המקדימים לדיון ומעורבים בדיונים. חברי המל"ג כמעט אף פעם לא מעלים הצעות לסדר והחלטות מטעם עצמם. "מערכת ההשכלה הגבוהה והמל"ג היא טובה באופן כללי, אבל המל"ג הוא גוף חסר שיניים שמקבל כמוצר מוגמר את מה שפקידים מהות"ת נותנים לו. אין לו אוטונומיה לקבל החלטות אוטונומיות, הוא חותמת גומי", מסביר חבר המל"ג, יו"ר התאחדות הסטודנטים אורי רשטיק.

2. בעיה שנייה: יו"ר הות"ת טרכטנברג הוא החזק

מינויה של ירון־מסר לתפקיד סגנית יו"ר המל"ג אינו השינוי היחיד בגופים אלה: המנכ"לית היוצאת של המל"ג, ד"ר אביטל שטיין, התפטרה ביולי לאחר שמונה חודשים בתפקיד. שטיין ממשיכה למלא את תפקידה עד אוקטובר. פירון ביקש משטיין שתישאר, אולם שטיין הסבירה לו ולעמיתיה במל"ג כי יש לה הצעות מפתות רבות במגזר הפרטי. אולם זו לא הסיבה היחידה ששטיין עזבה: שטיין היא אשה דומיננטית וחזקה, ופשוט לא היה מקום גם לה וגם לטרכטנברג במבנה שלא ברור בו מי יותר חזק - יו"ר הות"ת או מנכ"לית המל"ג. בעבר חלוקת הכוחות בין סגן יו"ר המל"ג או שר החינוך לבין יו"ר הות"ת בישיבות המל"ג היתה ברורה. שר החינוך הקודם גדעון סער היה מרבה להגיע לישיבות המל"ג ולנהל אותן בעצמו בסיוע סגן יו"ר המל"ג. אלא שמאז פרישתו של סגן היו"ר האחרון ד"ר שמשון שושני - שסיים את תפקידו בעקבות חילוקי דעות עם טרכטנברג ופירון - טרכטנברג הוא האיש החזק הן בהתנהלותם השוטפת של גופים אלה והן בישיבות עצמן. 

רוב אנשי המל"ג מוקירים את טרכטנברג. האיש הביא את ההשכלה הגבוהה לצמיחה והטביע את המונח "העשור האבוד" לגבי ההידרדרות בהשכלה הגבוהה בישראל. בתקופתו נוספו תקציבים להשכלה הגבוהה, והוא הצליח להביא לשיתוף פעולה בין האוניברסיטאות לות"ת שהחליפו את המאבקים שאפיינו את היחסים ביניהם קודם לכן, וכך גם בין הות"ת לארגוני הסטודנטים. אלא שלצד מוקיריו, יש גם מי שפחות מרוצה ממנו. עיקר הביקורת על טרכטנברג היא שהוא מהווה נציג של חברי הסגל הבכיר באוניברסיטאות ובמכללות המתוקצבות, שמחפשים לשמר את המערכת ולמנוע שינויים בה.

פרופ פרופ' מנואל טרכטנברג | צילום: ישראל הדרי פרופ

מעמדו של טרכטנברג אמנם נפגע בשנה שעברה, כאשר שר החינוך הקודם גדעון סער הפעיל את מלוא משקלו במל"ג כיו"ר המועצה. דוגמה משמעותית לכך היא התנגדות הות"ת לאישור אריאל כאוניברסיטה. אלא שסער תמך בכך והעביר את ההחלטה במל"ג. בסופו של דבר הדרג הפוליטי ניצח.

השאלה עתה היא האם מסר־ירון, שצפויה לעמוד בראש ועדת המשילות, תביא רוח של שינוי. מסר־ירון, עד לאחרונה נשיאת האוניברסיטה הפתוחה, בקיאה במספרים ובבעיות של ההשכלה הגבוהה. את נציגי התאחדות הסטודנטים היא הצליחה להרשים כאשר פעלה לצירוף אגודת הסטודנטים של הפתוחה להתאחדות הסטודנטים. מנגד, אחרים לא בטוחים שהיא תשנה את הלך הרוח של טרכטנברג ותביא לחשיבה מחודשת: "העובדה ששני האנשים החזקים במל"ג־ות"ת צמחו באוניברסיטת תל־אביב, יש בה אלמנטים בעייתים", אמר אחד מחברי המל"ג.

3. בעיה שלישית: מתעסקים ביומיומי ללא חזון

מלבד הבעיה המבנית, ביקורת משמעותית שנשמעת על הגופים האחראים על ההשכלה הגבוהה היא שהם נעדרי חזון. עיקר עבודתם היא בפתרון בעיות קיימות ללא תכנון ארוך טווח. בשנים האחרונות התמקדו המל"ג־ות"ת בהתרחבות ההשכלה הגבוהה ופתיחת מוסדות אקדמיים חדשים. תוכנית רב־שנתית שהציג טרכטנברג, למשל, הציבה מטרות של הרחבת הסגל הבכיר, השבת מוחות ושילוב חרדים וערבים. מטרות ראויות, אולם לא כללו שינויים מהפכניים של מערכת ההשכלה הגבוהה שכל כך נדרשים. הכנסת המכללות הטכנולוגיות והמכללות לחינוך לרגולציה של המועצה להשכלה גבוהה למשל.

"זמן רב בדיוני המל"ג מתבזבז על פתיחת תוכניות לימוד. היומיומי משתלט. דברים מהותיים כמו החלוקה בין האוניברסיטאות ומכללות ושאלת המכללות הפרטיות כמעט לא עולים", טוענת נשיאת סמינר הקיבוצים פרופ' ציפי ליבמן, שהיתה חברת מל"ג במשך ארבע שנים.

מהמל"ג נמסר בתגובה, גם בשם שר החינוך: "סמכויות המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון תקצוב מוגדרות בחוק המועצה להשכלה גבוהה וכך הן פועלות. הן פועלות בתיאום לקידום ההשכלה הגבוהה בישראל, ולאחרונה נבחנת אפשרות לבחינה מחודשת של מבנה התאגיד".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות