אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דירוג האוניברסיטאות העולמי: ארבעה מוסדות ישראליים התברגו לרשימה צילום: חיים צח

דירוג האוניברסיטאות העולמי: ארבעה מוסדות ישראליים התברגו לרשימה

האקדמיה הישראלית זוכה למקום של כבוד בדירוג הכללי העולמי: האוניברסיטה העברית הגיעה למקום ה-141, מתוך 400 מוסדות ההשכלה המובילים לעולם. הטכניון במקום ה-183, אוניברסיטת תל אביב במקום ה-196 ואוניברסיטת בן גוריון במקום ה-331. עם זאת, בדירוג המוניטין של האוניברסיטאות כמעסיקות - יש מה לשפר

10.09.2013, 11:38 | סוכנויות הידיעות

ארבע מהאוניברסיטאות המובילות בישראל: האוניברסיטה העברית בירושלים, הטכניון בחיפה,אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בן גוריון בנגב, דורגו במקומות מכובדים ברשימת האוניברסיטאות המובילות בעולם, הנערך מידי שנה על-ידי האתר לענייני השכלה גבוהה QS.

קראו עוד בכלכליסט

אוניברסיטת תל אביב. מקום 196 בדירוג הכללי, צילום: אוראל כהן אוניברסיטת תל אביב. מקום 196 בדירוג הכללי | צילום: אוראל כהן אוניברסיטת תל אביב. מקום 196 בדירוג הכללי, צילום: אוראל כהן

בדירוג מופיעים 400 מוסדות השכלה גבוהה מתוך 800 שנסקרו על פי ביצועיהן בתחומי ההוראה, המחקר, העברת הידע והקשרים הבין-לאומיים. הקריטריונים שנבחרו הם בעלי חשיבות לסטודנטים, לאקדמאים ולמקבלי החלטות בתחום האקדמיה, התעשייה והממשלה.

בדירוג הכללי, מתוך 400 אוניברסיטאות מובילות בעולם, דורגה האוניברסיטה העברית במקום ה-141 (עם ציון 60.9), הטכניון במקום ה-183 (עם ציון 54.6), אוניברסיטת תל אביב במקום ה-196 (52.6) ואוניברסיטת בן גוריון בנגב במקום ה-331 (עם ציון 38.1). אוניברסיטת בר-אילן לא הצליחה להכנס לרשימת 400 האוניברסיטאות ולכן לא נכללה בדירוג הכללי. על פי QS, הגיעה בר-אילן למקומות 651 עד 700 בדירוגים השונים.

האקדמיה הישראלית מצטיינת בתחום המחקר

מבחינת אזכורים של מחקרים אקדמאיים, המוסדות הישראליים מצטיינים במיוחד: מכון ויצמן למדע דורג במקום הראשון מבין 800 מוסדות ההשכלה שנבדקו ברחבי העולם עם ציון 100.

 

אוניברסיטת תל אביב דורגה במקום ה-18 (עם ציון 99.4), הטכניון דורג במקום 72 (עם ציון 84.5) והאוניברסיטה העברית דורגה במקום 135 (עם ציון 65.7).

לעומת זאת, אוניברסיטת בן גוריון דורגה במקום נמוך מבחינת אזכורים אקדמאיים – 369 (עם ציון 33.0).

מכון ויצמן. מקום ראשון בדירוג הבוחן אזכורים של מחקרים אקדמאיים, צילום: יריב כץ מכון ויצמן. מקום ראשון בדירוג הבוחן אזכורים של מחקרים אקדמאיים | צילום: יריב כץ מכון ויצמן. מקום ראשון בדירוג הבוחן אזכורים של מחקרים אקדמאיים, צילום: יריב כץ

האוניברסיטאות נכשלות כמעסיקות

עם זאת בקריטריונים אחרים השלוש לא ממש מצטיינות: בתחום המוניטין האקדמאי, דורג מכון ויצמן במקום 310 (עם ציון 39.9).

בתחום המוניטין של בוגרי המוסדות בקרב מעסיקים התמונה עגומה למדי: אוניברסיטת תא אביב דורגה במקום ה-379 (עם ציון 40.7), הטכניון דורג במקום ה-394 (עם ציון 39.7) ואילו שאר המוסדות לא מדורגות כלל.

בדירוג היחס בין צוות ההוראה למספר הסטודנטים, מכון ויצמן מדורג במקום 35 (עם ציון 99.2), האוניברסיטה העברית במקום 154 (עם ציון 73.4) ואוניברסיטת בן גוריון במקום 240 (עם ציון 56.8).

בדירוג מבחינת מספר המרצים הבין-לאומיים מדורגות נמוכים הטכניון, בר-אילן, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב במקומות נמוכים למדי – 206-385. עם זאת, מכון ויצמן מדורג במקום 109 ובן גוריון – במקום 155.

בקטגוריה הבודקת מספר סטודנטים בין לאומיים, רק מכון ויצמן מדורג ב-400 המובילות, במקום 375.

ומי מובילות השנה את דירוג האוניברסיטאות הטובות בעולם?

 

1. MIT, ארה"ב

2. הרווארד, ארה"ב

3. קיימברידג' , אנגליה

4. הקולג' של לונדון, בריטניה

5. אימפיריאל, בריטניה

6. אוקספורד, בריטניה

7. סטנפורד, ארה"ב

8. ייל, ארה"ב

9. אוניברסיטת שיקגו

10. המכון הטכנולוגי של קליפורניה, ארה"ב

תגיות

25 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

23.
אכן מייאש
אני בעלת תואר שני במדעים בהצטיינות. נרשמתי ללימודי דוקטורט, מצאתי מנחים והחלטתי לבטל את העניין ברגע האחרון מטעמים כלכליים. אני מתלבטת כל יום האם לחזור למסלול זה. ההשקעה אדירה והתמורה הכספית, במהלך התהליך וגם בסופו, מחפירה. אומנם אף אחד לא חייב לי באופן אישי דבר אבל ישנם שני דברים צורמים מאד בתמונה הכללית: האחד הוא הפער בין הדיבורים על הצורך ועל החשיבות בהשכלה גבוהה ובין ההשקעות והתמיכה בתחום. והשני והמקומם עוד יותר הוא העסקתנו (בתרגול והרצאות למשל) כעובדי קבלן לכל דבר, בתנאים עלובים ומדכאים מכל הבחינות ותחת מגבלות גדולות מבחינת כמות השעות כך שכל אחד שרוצה להגיע לשכר מינימלי צריך לזגזג בין מספר מקומות בו זמנית.
אני  |  10.09.13
21.
השכר לאנשי אקדמיה בישראל, בקושי מספיק לגמור את החודש
מרצה מגיע למשרה הנחשקת אחרי יותר מעשר שנות השכלה שבהם השכר זעום, יציאה לפוסט דוקטורט בחו"ל, השקעה והצטיינות לאורך כל השנים. בישראל יש בקושי תקנים לאנשי סגל חדשים וגם אם יש תקן השכר נמוך ביחס לרמת השקעה האדירה. לא באמת אפשר לגמור את החודש עם השכר הזה. חבל שהטובים באמת נאלצים בגלל מחסור בתקנים ובתקציבים למצוא את מקומם בחו"ל 25% מאנשי האקדמיה הישראלית עובדים בארה"ב
10.09.13
לכל התגובות