אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
נאפולי נגד אימפריית הרשע מהצפון צילום: אי פי איי

נאפולי נגד אימפריית הרשע מהצפון

לאחר מכירת אדינסון קבאני, השקיע הנשיא הצבעוני של נאפולי, המפיק אאורליו דה לאורנטיס, 87 מיליון יורו כדי לקחת אליפות מיובנטוס ולהפוך את הסיפור שלו עם נאפולי לחומר מהאגדות של הוליווד

11.09.2013, 10:24 | עידן וולר

"האנגלים חיים רע, אוכלים רע והנשים שלהם לא מתרחצות". כן, נשיא נאפולי אאורליו דה לאורנטיס לא רואה אף אחד ממטר. מדובר באיש עסקים ערמומי, מפיק־על מוחצן ומצליחן שיש לו פה גדול ולא שומר כלום בבטן. לאחר שמתח ביקורת על "מועדוני האינסטנט" מצרפת, פריז סן־ז'רמן ומונאקו, על "שהרסו את הכדורגל האירופי דרך הכסף הגדול", הוא פנה אל שוק ההעברות והוציא לא פחות מ־87 מיליון יורו כדי להגשים חלום לאוהדי נאפולי, ובעיקר לעצמו - להחזיר את האליפות לדרום אחרי יותר מ־24 שנים ולהדביק סוף שמח לסרט הנאפוליטני הרומנטי שהחליט להפיק בעולם הכדורגל הציני.

400 סרטים וקבוצה

הכדורגל האיטלקי מלא ב"טיפוסים" שמספקים המון חומר לעיתוני הספורט הגדולים במדינה, אבל אין ספק שאחת הדמויות הבולטות ביותר בקאלצ'יו איטליאנו היא נשיא נאפולי אאורליו דה לאורנטיס. בן ה־63 הוא זכר אלפא אמיתי ואיש עסקים קשוח ומבריק, שמגיע בכלל מהעולם הצבעוני והדמיוני של הקולנוע ההוליוודי והאיטלקי.

דה לאורנטיס הוא אחד המפיקים הבולטים בקולנוע האיטלקי וההוליוודי. בשנת 1975 הוא הקים עם האחיין שלו דינו את חברת Filmauro, וזו הפיקה במשך השנים יותר מ־400 סרטים. הוא גם המוח המבריק מאחורי להיטים כמו "האלמנט החמישי","פרויקט המכשפה מבלייר" ו"חניבעל".

אאורליו דה לאורנטיס נשיא נאפולי עם גונסאלו היגוואין חלוץ, צילום: אי פי איי אאורליו דה לאורנטיס נשיא נאפולי עם גונסאלו היגוואין חלוץ | צילום: אי פי איי אאורליו דה לאורנטיס נשיא נאפולי עם גונסאלו היגוואין חלוץ, צילום: אי פי איי

דה לאורנטיס נכנס לעולם הבידור הגדול מכולם, הכדורגל, בשנת 2004. בשלוש השנים הקודמות הלכה נאפולי המפוארת והידרדרה מעונה לעונה, וב־2004 הוכרזה כפושטת רגל בשל חוב של כ־80 מיליון יורו. דה לאורנטיס ראה את ההזדמנות, הזריק למועדון 35 מיליון יורו והציל אותו מבית הקברות של הכדורגל האיטלקי. המשימה שעמדה בפניו לא היתה פשוטה בכלל. נאפולי נזרקה לליגה השלישית וימי הזוהר של מראדונה נראו רחוקים. דה לאורנטיס שילם מיליונים וקיבל קבוצה ללא מגרש אימונים, ציוד ואפילו... שחקנים. אבל שזה ירתיע מגלומן כמותו? אין סיכוי.

האיטלקי המסוגנן הציג תוכנית בת חמש שנים שמטרתה להעלות את הקבוצה חזרה לליגה הראשונה, ובעזרת הצוות, שכלל את הג'נרל מנג'ר בעל עיני הנץ מאודינזה פיירפאולו מארינו ואת המאמן אדי רייה, חזרו הנאפוליטנים לליגה הראשונה לאחר שלוש שנים בלבד. נסים לא קורים רק בהוליווד, מתברר.

מועדון "שפוי", כן?

לאחר שדה לאורנטיס פיטר בשנת 2009 את אדי רייה מול התקשורת במשפט האגדי "אני לא אכה אותך כי אתה זקן, אבל אתה הולך הביתה", המאמן הטוסקני וולטר מצארי נכנס לעניינים ובנה בדרום את אחת מקבוצות הכדורגל המלהיבות והרותחות של איטליה. הוא שמר על השלד, שכלל את פאולו קנבארו (אח של פאביו), מורגן דה סנטיס, מארק המשיק ואיסיקל לבאצי, הוסיף לקדרה את אדינסון קבאני שהגיע מפלרמו, והמשקה המרענן מהדרום הפך לתוסס.

מה שמדהים בסיפור הסינדרלה של נאפולי הוא העובדה שמדובר בקבוצה שחיה לפי היכולות הטבעיות שלה. מדובר בקבוצה היחידה באיטליה שמציגה רווחים ברציפות בחמש השנים האחרונות, נתון הזוי במציאות הכלכלית הכואבת של הכדורגל האיטלקי. הניסיון של דה לאורנטיס בעולם העסקים הוביל אותו לחתום על חוזי חסות גבוהים, ונוסף על כך, הנשיא מכתיב מדיניות שכר "שפוי" במועדון. כך, בשנת 2012 הכריזה נאפולי על רווח של 17 מיליון יורו.

אצל דה לאורנטיס ונאפולי תמיד מעניין. בשנת 2009 חוסר המקצועיות של איסיקל לבאצי עלה לנשיא על העצבים, והוא אמר בפני עשרות מצלמות ומיקרופונים: "כשאתה שחקן כדורגל מקצועי, אתה מפסיק ללכת לזונות ולשתות כל לילה". בקיץ של 2011 כינס המפיק מסיבת עיתונאים גדולה שהוגדרה "סודית". לאחר שייבש את העיתונאים בחדר החם והצפוף, הוא נכנס והצהיר בפשטות "קבאני בדרך למנצ'סטר הקרה". המהדורות המקוונות של "גאזטה", "טוטוספורט" ו"קוריירה" התמלאו בכותרות מפוצצות, המדיה החברתית געשה, והכל כדי שקבאני ייכנס לחדר כמה דקות מאוחר יותר עם חיוך גדול על הפנים, אוחז בחוזה חדש עד שנת 2017. מאוחר יותר באותה השנה כינס דה לאורנטיס מסיבת עיתונאים כדי להציג את הרכש השוויצרי הנוצץ, הקשר גוקאן אינלר, והכריח אותו לחבוש מסכת אריה מול הפלאשים הנלהבים.

טאץ' ספרדי

הקיץ הנוכחי הוא גולת הכותרת של הפרויקט של דה לאורנטיס בנאפולי, שובר הקופות. ההתחלה לא היתה קלה. הנשיא המוחצן אהב מאוד את המטדור קבאני, ולכן לקח קשה את מכירתו: "ללא סעיף השחרור של קבאני בחיים לא הייתי מוכר אותו. האמת? הייתי בטוח ששום קבוצה לא תבזבז עליו סכום מופרז כזה. כשהארכתי לו את החוזה הכנסתי סעיף שחרור הזוי של 64 מיליון יורו. בחיים לא חשבתי שריאל מדריד או סיטי ישלמו עליו סכום כזה, אבל אז פתאום באו הפריזאים". למרות הגלולה המרה הבין דה לאורנטיס שהכסף הגדול של נשיא הצרפתים, נאסר אל־חלאיפי הוא הזדמנות פז. הוא החליט להשקיע את כולו בשוק ולהוסיף כמעט 20 מיליון יורו כדי להביא אליפות לנאפוליטנים.

וולטר מצארי מצא אתגר חדש באינטר המפורקת ובמקומו הוחתם המאמן רפא בניטס. הספרדי הפרגמטי קיבל מצב רוח מהשמש של דרום איטליה וצ'ק פתוח, שבעזרתו פשט על ריאל מדריד והביא את החלוץ גונזלו היגוואין (40 מיליון יורו), הקשר חוסה קאייחון (10 מיליון יורו) והבלם ראול אלביול (12 מיליון יורו). כמו כן נחתו הקיצוני דרייס מרטנס מאיינדהובן (13 מיליון יורו), החלוץ דובאן זאפטה מאסטודיאנטס (9 מיליון יורו), הכישרון יוסיף ראדוסביץ' (1.5 מיליון יורו) והשוערים רפאל מסנטוס (6 מיליון יורו) ופפה ריינה מליברפול, שהגיע בהשאלה.

אמנם עד עתה שוחקו רק שני משחקים בסרייה A, אבל נאפולי של בניטס לוהטת. הלחיים של המאמן הספרדי שקפא בקור האנגלי חזרו לאדמומיות המוכרת. הוא עבר לשחק 4-3-3 והפך את נאפולי לקבוצה שמסוגלת להחזיק בכדור ולא רק לעקוץ במתפרצות. במשחק הראשון חיסלה נאפולי את בולוניה בביתה בצמד של המנהיג חסר הפשרות המשיק ושער בכורה של קאייחון, ובמשחק השני ניצחה 4:2 את קייבו בחוץ בשער בכורה של היגוואין, עוד אחד של קאייחון וצמד נוסף של המשיק, שבניטס אמר עליו: "הוא שחקן ענק, מנהיג על המגרש כמו ג'רארד, אבל הרבה יותר חכם טקטית".

אול אין

דומה כי המאסטרפיס של דה לאורנטיס מתעורר לחיים. הוא האדריכל הבלעדי בסיפור התחייה המופלא של נאפולי, ואחרי המינוף הכלכלי של מכירת קבאני המטרה היא להנחית סקודטו בסן פאולו, דבר שלא קרה מאז עונת 1990–1989 של מראדונה. האם היגוואין וחבריו יכולים לעשות את זה? יש להם סיכוי. בדרך לתואר הנכסף עומדות בפניה הליגה האיטלקית הטקטית, שאוהבת למרר את החיים לקבוצות כמו נאפולי, התקפיות עם הגנה בינונית, הגרלת ליגת אלופות נוראית (ארסנל, מרסיי, דורטמונד) ויובנטוס. קבוצת הברזל של אנטוניו קונטה התחזקה עוד יותר והנאפוליטנים יצטרכו "לתת" עונה מהאגדות כדי למנוע מ"הרשעים מהצפון" לקחת תואר אליפות נוסף. כמו כן, הימור ה־All in של דה לאורנטיס מפר את האיזון הכלכלי העדין שהנהיג במועדון. ואולם, בנאפולי רוקם מפיק־העל מהמציאות חלומות, הופך את הרחובות המתפוררים לשדרות כוכבים ומתכוון להוכיח כי גם בחיים האנדרדוג זוכה להאפי אנדינג. נראה מה יהיה לליגה האיטלקית לומר בנידון.

תגיות

4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

4.
כתבה טובה, אבל הדרך ל"אמפריית הרשע" עוד ארוכה, יובנטוס של השנים האחרונות בנויה לעומק ועם הרבה אופי
רחוק מה"רשע" שמיוחס לעשירים או הבזבזנים, אם כבר, נאפולי הם אלה שצריכים להיקרא רשעים ע"פ שפיכת הכספים האחרונה (והמוצדקת). הסיבה היחידה שיובנטוס לא מציגה גם רווחים היא התשלום על היובנטוס סטדיום, הקבוצה היחידה באיטליה שמחזיקה באצטדיון מודרני בבעלות המועדון. אם דה לאורנטיס היה מפסיק לשכור את הסאן פאולו מעיריית נאפולי ואולי משקיע באצטדיון חדש או לפחות משפץ היה אפשר לטעון שדברים הולכים אחרת איתו. הוא משקיע לסיפור מיידי ולא מניח יסודות סולידיים לעתיד. אם נביט מעט צפונה ל"רשעים" נראה מחלקת נוער עטורת פרסים (לא רק הסטורית, גם בשנים האחרונות מביאים תארים) ושמייצרת שחקנים לקבוצה הבוגרת בקצב סביר (מרקיזיו, דה צ'לייה, ג'יובינקו, מארונה, פאוסטו רוסי ועוד) כמו גם כאלה שנמכרים לקבוצות אחרות ומכניסים כסף למועדון מכישרונות "הום-מייד". יובנטוס הוציאה מעט מאוד כסף בחלון ההעברות הזה ועדיין נותרה פייבוריטית לתואר ומועמדת רלוונטית להגיע רחוק בליגת האלופות. אין ספק ששאר הקבוצות התחזקו ובראשן נאפולי, אבל עד יובנטוס הדרך עוד ארוכה.
ג'רמיין , ישראל  |  11.09.13
2.
הקבוצה הכי מרגשת שיש!!
משהו באווירה בקבוצה ובנאפולי, מזכיר לי עדיין את התשוקה אשר אפיינה את הכדורגל של שנות ה80 וה-90, טרם עידן הגלטיקוס וצמפיונס ליג. קבוצה מהדרום הנכשל והקשה (לא באמת), המסתכלת בלבן של העינים לכל קבוצת פאר, ולא יודעת שהיא כזו. אני אוהד את הקבוצה עוד מימי מרדונה (אולי בגלל המקור שלי בעולם - ארנטינה), או אולי בגלל שאני אוהד של הפועל ב"ש (המקור שלי כאן - לצערי:-)). avanti Napoli
גיל , ת"א  |  11.09.13