"הטון מאיים. בכירינו מזומנים כחשודים במרמה נוראה"

"עו"ד יוסי שגב שם לו למטרה את הבנק. בכל יום הבנק מקבל דרישה חדשה למסירת אינספור מסמכים. כל גורם בבנק שטיפל אי פעם, ולו לרגע אחד קצר, בחשבון החברה (טאו תשואות - ע"ר, ת"ג), מוזמן באופן מיידי ובטון מאיים לחקירה במשרדו. כעת מוזמנים כחשודים לחקירה אפילו בכירי הבנק לשעבר, המנכ"לית גליה מאור ויו"ר הדירקטוריון איתן רף, שסיימו את כהונתם זה מכבר". במילים אלו פתח בנק לאומי תגובה חריגה שהגיש לבית המשפט, ובה ביקש להתנגד לדרישת המנהל המיוחד של טאו לקבל שורת מסמכים רגישים.

עו"ד שגב ביקש מהשופט אילן שילה לחייב את לאומי למסור לעיונו פרוטוקולים של ישיבות ועדת האשראי העליונה של הבנק ושל ועדת האשראי של דירקטוריון הבנק, שעסקו במתן אשראי לטאו ולבעל השליטה שלה, אילן בן־דב. שגב טען שהמסמכים מצויים בלב החקירות שהוא מקיים, ונחוצים לבדיקת החשד שלפיו בן־דב פעל "בצוותא חדא עם מי מפקידי הבנק באופן המהווה מרמה כלפי נושי החברה ולמטרות מרמה נוספות".

גליה מאור, מנכ"לית לאומי לשעבר | צילום: אוראל כהן

מצב לא שגרתי

הסיטואציה מבחינת לאומי מאוד לא שגרתית, שכן בדרך כלל מעמד הבנקים בתיקי פירוק הם של נושים מובטחים. ככאלה, הם אינם הופכים ל"חשודים". להפך: אם החקירות מצליחות ומוגשות תביעות נגד גורמים שונים, הנושה המובטח עשוי לקבל חלק מהשלל. במקרה של טאו, עו"ד שגב מפקפק במעמד לאומי כנושה מובטח וטוען שיש חשד לכך שבן־דב ולאומי חברו נגד הנושים, והוא דורש לחייב את לאומי לשלם לקופת הכינוס כחצי מיליארד שקל.

במסגרת בקשתו האחרונה של שגב לקבלת הפרוטוקולים, הוא טען שהתנאים להעמדת האשראי, הנימוקים להעמדתו והמידע שהוצג למקבלי ההחלטות בבנק טרם אישור האשראי חיוניים מאוד לחקירה שלו. כ"דוגמה" לחיוניות המסמכים, פירט שגב שמהמסמכים שאיתר עד כה עולה שטאו פרסמה ב־2001 דיווח מיידי לציבור שבו ציינה פרטי מימון בינה לבין לאומי לצורך רכישת מניות הכשרה של חברת גבור, אלא שלטענת שגב, יש בידיו מסמך, "תוספת לתנאי ניהול החשבון", שבו נחשפו תנאי אשראי שונים בתכלית ושהתוספת לא הובאה לטענתו לאישור הדירקטוריון.

שגב כתב כי "בשלב זה לא ניתן לפרט יותר כדי לא לפגוע בחקירה" והוסיף שלפרוטוקולים חשיבות מכרעת וכי עיון בהם ישפוך אור רב על החשדות. כמו כן, ציין שגב שהוא ביקש לחקור את מאור ואת יו"ר הבנק לשעבר, איתן רף, אך בנק לאומי השיב בשם מאור שהיא מסרבת להתייצב בפניו לחקירה ושבכוונתו להגיש לבית המשפט בקשה ספציפית בעניין.

איתן רף, יו"ר דירקטוריון בנק לאומי לשעבר | צילום: עמית שעל

"מפזר האשמות"

בנק לאומי, המיוצג בהליך באמצעות עו"ד פיני יניב, הגיש תגובה מפורטת שבה הוא מגולל שורת טענות נגד שגב ואופן ניהול החקירה. הבנק טוען ש"כל נושא שעולה בפני המנהל המיוחד הופך באופן מיידי לחשד לפעולת מרמה נוראה אשר הבנק מעורב בה".

לטענת הבנק, ברור שאין כל קשר בין אשראי שניתן לטאו ב־2001, והוחזר זה מכבר לחקירה של נסיבות קריסת החברה. "עובדה זו אינה מונעת משגב לדרוש התייצבותם הבהולה לחקירות במשרדו של גורמים רבים בבנק, תוך שהוא מפזר האשמות חמורות לחשדות בהתנהלות הבנק".

לטענת הבנק במסמך, "יש לשים קץ להתנהלותו הנלוזה של המנהל המיוחד שמבקש להלך אימים ולהפעיל לחץ על כל גורם בבנק שנקרה בדרכו".

עו"ד יוסי שגב | צילום: אוראל כהן

הבנק מוסיף וטוען שהוא "שיתף ומשתף פעולה עם כל גחמותיו של שגב", פעל ופועל לאיתור כל חומר שבו חפץ שגב, וגורמים בבנק התייצבו לחקירה בפניו. אלא שלטענת לאומי, שגב עושה שימוש לרעה בנכונות הבנק לשתף פעולה. "כל חומר שמעביר הבנק לעיון המנהל המיוחד מעורר אצלו אינספור דרישות חדשות וחשדות במעשי מרמה שונים ומשונים, שאותם הוא מפריח לחלל האוויר מבלי שהוא טורח לפרט את טיבם".

לטענת לאומי, כדי לשוות נופך דרמטי לדבריו ולחשדות השווא המיוחסים לו, שגב מדגיש כי "בשלב זה לא ניתן לפרט יותר מכך כדי שלא לפגוע בחקירה", ושהוא מתבל כל פנייה שלו לבנק בחשדות החמורים.

הבנק טוען לחיסיון

לגופו של עניין טוען הבנק שמדובר במסמכים פנימיים וחסויים ושהבקשה חריגה ופוגענית. לאומי מוסיף כי שגב לא הסביר מדוע זכותו לעיין במסמכים גוברת על זכות הבנק לשמור על פרטיותו, ושהוא נוהג להסתפק בנימוק לקוני שלפיו "טוב יעשה הבנק אם ישתף פעולה". עוד נטען שעו"ד שגב כפקיד בית משפט אינו רשאי להשמיץ צד שלישי, במקרה זה בנק לאומי, תוך הסתתרות מאחורי "חשדות".

עו"ד שגב הגיש תגובה מטעמו לדברים באמצעות בנו, עו"ד בועז שגב, ובה טען שהבנק הוא שמנצל כל מכתב וכל כתב בית דין שיוצא תחת ידו כדי להתנגח ולהשתלח בו, ושאין בכוונתו להיגרר לטיעוני סרק וכחניים כשהמחלוקת עניינה רק חשיפת הפרוטוקולים של ועדות האשראי בבנק.

שגב טוען שהסביר והדגים היטב מדוע הוא זקוק לפרוטוקולים, ובתגובתו הנוספת הוא אף מצרף טבלה העורכת השוואה בין הדיווחים המיידים לציבור באותו מקרה משנת 2001 לבין התוספת המאוחרת, וטוען כי "נעמוד על הפערים הבלתי מוסברים בין תנאי האשראי הנסתרים לבין התנאים הגלויים לפי הדיווחים המיידיים".

בנק לאומי מצדו הגיב בתגובה נוספת, וטען שאשראי משנת 2001 כלל אינו רלבנטי לחקירות היום וששגב מטעה את בית המשפט ומציג לו מידע חלקי.

הכנ"ר נתן גיבוי לשגב

בסופו של דבר, המחלוקת הוכרעה בהתאם לעמדתו של כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) שתמך בעו"ד שגב, וטען כי אינו רואה מדוע לא ימסור הבנק לשגב את הפרוטוקולים.

עם זאת, הכנ"ר הציע שבהתייחס לנימוקי החלטות ועדות האשראי וטענת לאומי שמדובר ב"דיון פנימי וסוד מסחרי", הרי שפרוטוקולים אלו יוגשו בנוסחם המלא לעיון השופט בלבד, ושגב יקבל עותקים מושחרים חלקית, והשופט שילה יכריע אם עסקינן במידע שראוי לחסותו לחלוטין מפני בעל התפקיד או שניתן להעבירו לידיו.

השופט שילה מסר החלטה שבה קבע כי הוא מורה לבנק למסור לשגב את כל המסמכים הנדרשים בהתאם להצעת הכנ"ר, כך שחלק מהמסמכים יוגשו תחילה לשילה בלבד.