חקר ביצועים: השבוע של בנט, האוזר והאייפון החדש
וגם: היפנים קיבלו אולימפיאדה, מנכ"לית ברברי התברגה לצמרת המנהלים הבריטים, הקלה לשכירים דתיים והתוצר של ישראל השתנה בזכות שינוי שיטת המדידה
כיפור - תנו לנפש יד
אחת מחוויות יום הכיפורים החזקות שלי היא אבא שלי עוטף אותי בטליתו ומקריא לי את הסיפור המחריד על רבי אמנון ממגנצא, שלפי המסורת חיבר את "ונתנה תוקף" ממש לפני מותו בעינויים על שסירב להמיר את דתו. כיום מטילים ספק במהימנות הסיפור הקשה, אבל בדורות שלמים הוא כבר נצרב כחלק מחוויית יום כיפור, כמעט משל. כי ביום הזה, שיאם של הימים הנוראים, הגוף המעונה בעצם מוסט הצדה כדי לפנות מקום לרוח, למחשבה, לחשבון הנפש. לבירור הייעוד, המטרה והדרך לשם. לניסיון להגיע אפילו לרגע אחד מזוכך של התבוננות בהירה על מסלול החיים. אבל אסור לשכוח את הגוף, ולכן בתוך כמה ימים מגיע סוכות, שמפעיל את כל החושים וגומל לגוף במזון, שתייה וטיולים. המעבר החד הזה מזכיר, בפתיחת השנה, את חשיבות האיזונים בחיים בכלל ובין הגוף לנפש בפרט.
אורי רוזביץ
בורסה תחת שינויים
יו"ר רשות ניירות ערך שמואל האוזר עסוק כרגע בכל מיני דברים - החייאת הבורסה, המלצה לכתב אישום נגד נוחי דנקנר - ובכל זאת כדאי להטיל עליו משימה חשובה עוד יותר. צירוף המקרים הקוסמי שבו מתחלפים בעת ובעונה אחת גם נגיד בנק ישראל וגם המפקח על שוק ההון הוא הזדמנות לשינוי מבנה הפיקוח על המערכת הפיננסית בישראל. ליצור מוסד אחד חזק שיפקח על היציבות של כל הגופים במערכת ומוסד אחר שיקדיש את מלוא תשומת הלב לאינטרסים של הצרכנים, שהיום נדחקים במורד סדרי העדיפויות. בלי שיקולי האגו של נגיד ומפקח שטרם מונו, זה הרגע שבו האוזר יכול לחולל מהפכה.
שאול אמסטרדמסקי
טוקיו 2020 עתיד מעורר תקווה
2020. תחילת העשור השלישי של שנות האלפיים. זה נשמע רחוק נורא, 2020. רק לפני רגע אנשים עוד נולדו ב־1982. אבל העתיד אוטוטו כאן. ואפשר לסמוך על היפנים שהם יעשו את העתיד הזה עתידני במיוחד. אחרי שהפסידו את אירוח מונדיאל 2022, בגלל השחיתות בפיפ"א והכסף של קטאר, הוועד האולימפי, גוף מתוקן בהרבה, נותן להם את ההזדמנות הראויה לממש את החזון שהציגו: אוזניות שמתרגמות כל מה שאנשים אומרים, הולוגרמות של ספורטאים שישודרו בזמן אמת ברחבי העולם, רכבות במהירות הקול. עוד שבע שנים וכולנו נהיה בסרט הזה, מכל מקום בעולם. היפנים הבטיחו.
אוריאל דסקל
עוד דוגמה לאמא קרייריסטית
מנכ"לית ברברי אנג'לה ארנדט התברגה ב־2012 לצמרת המנהלים הבריטים, עם חבילת שכר של 16.9 מיליון ליש"ט. השבוע היא סיפרה שההצלחה הזאת לא באה על חשבון האמהות שלה, שהיא עובדת עד מאוחר רק יום בשבוע ומקפידה על מעורבות בחיי שלושת ילדיה המתבגרים. מצד אחד, זו דוגמה טובה מאוד לאפשרות לשלב קריירה והורות. אבל ארנדט גם סיפרה שהיא מקפידה לומר לעובדות החברה שהן קודם כל אמהות ושנשים אינן מסוגלות לעשות הכל. כך שמצד שני היא גם דוגמה להתעקשות דווקא כן לעשות הכל, גם במחיר של השכמה מדי יום ב־4:35 לפנות בוקר, כדרכה. המסר הכפול הזה מבלבל: תראו, אפשר לשלב, אבל תזכרו, אי אפשר הכל, אבל תראו, הצלחתי הכל, ואני בצמרת אבל אני קודם כל אמא. אין כאן באמת חשיבה רעננה, רק שוב התמכרות למירוץ ועוד "הוכחה" חריגה מאוד לאפשרות לנצח בו.
תמר טוניק
אפל משיקה מכשיר מוזל
אפל התגאתה בשנים האחרונות בכך שהיא לא מייצרת מכשירים זולים, כיוון שמכשירים זולים הם בסוף מכשירים לא טובים. בתחום הסמארטפונים היא מצאה פתרון פשוט: דגמים ישנים של האייפון ממשיכים להימכר במחיר מוזל יחסית, וכך בעצם החברה מציעה כמה מכשירים בכמה מחירים. אבל לפתרון הזה יש בעיה - הצרכנים יודעים שהם קונים מכשיר בן שנה או יותר, ושהוא עדיין יקר יותר מדגמים חדשים של סמארטפונים מתחרים. מה הפלא שבמצב הזה, מערכת ההפעלה שלה מחזיקה רק כ־13% מהשוק לעומת כ־80% לאנדרואיד. השבוע הנתונים האלה הכריחו אותה להיכנע ולהשיק סוף סוף דגם חדש וזול בהגדרה. זה עלול להיות מאוחר מדי, אבל מרענן לראות את אפל יורדת מהעץ המתנשא, מודה בטעות ומתיישרת למה שהלקוחות באמת רוצים.
איתי שמושקוביץ
בנט אחד מגזרינו
כל ישראלי יודע שאם רוצים לקבל משהו במדינה הזאת חייבים להשתייך למגזר כלשהו. כי אף אחד לא דואג ל"רגילים" כמו ששר הכלכלה נפתלי בנט, למשל, דואג לציבור המתפללים. אלה שצריכים לקום מוקדם לשחרית בשעון הקיץ שהוארך זכו השבוע לאישור מהשר לאחר לעבודה בחצי שעה בלי שהמעסיק יוכל לעשות או לומר דבר. העניין הוא שלא רק דתיים זקוקים לעתים להתחשבות. עזבו את אלה שהדת שלהם היא ספורט, ושנשארו השבוע ערים עד אמצע הלילה כדי לראות את רפאל נדאל כותב עוד פרק בהיסטוריה של הטניס העולמי. אבל מה עם אמא טרוטת עיניים שעשתה כמה שחריות ברצף כי לתינוק שלה יוצאות שיניים? היא לא תיהנה מכיפת הברזל של בנט, כי הרי אין מגזר כזה הורים שכירים. להם באמת נותר רק להתפלל לאלוהים.
סופי שולמן
לפיד גם שאנן זה מסוכן
איזה יופי, גן העדן שהבטיח שר האוצר יאיר לפיד ממש מתקרב. הנה, רק השבוע התוצר של ישראל צמח בעוד 64 מיליארד שקל, יחס החוב־תוצר ירד והגירעון קטן. וכל הטוב הזה קרה כי הלמ"ס שינה את שיטת המדידה ויישר, סוף סוף, קו עם העולם. זה מזכיר את השינוי בשיטה החשבונאית שלפיה מדווחות החברות הציבוריות, שחייב אותן לדווח על השווי הנוכחי של הנכסים שלהן במקום על השווי ההיסטורי. השינוי הזה הציף את המאזנים במיליארדי שקלים חדשים־כביכול שקיימים רק בדו"חות, אבל מיד חולקו כדיבידנדים. עכשיו צריך לוודא שאף אחד באוצר לא חושב שהמציאות באמת השתנתה, שהמצב טוב ושאפשר להתחיל לחלק דיבידנדים או הקלות ולשכוח מהבעיות במקום לעשות שינויי עומק.
גולן פרידנפלד
פרידה מחתן נובל
"כאשר כלכלנים דנים במדיניות ציבורית, הם לעתים קרובות מתמודדים עם שאלות שקשה לנתח, שאנחנו יודעים מעט מאוד עליהן ושלפיכך קרוב לוודאי שאם יאמצו את ההמלצות שלנו לגביהן הן רק ירעו את המצב. מצד שני, העצות שלנו שכן יכולות להועיל מורכבות ממספר קטן של אמיתות פשוטות. אלא שההיסטוריה מראה שאלה אמיתות פשוטות שאנשים נוטים לדחות בקלות - או להתעלם מהן". הכלכלן זוכה הנובל רונלד קואס, שהלך לעולמו בשבוע שעבר בגיל 102, מזכיר אמת פשוטה.
אורי פסובסקי
תגובה אחת לכתיבת תגובה