הון אנושי: מטמינים את הפסולת

תעשיית המיחזור והפסולת של ישראל הצטופפה לה ביום שני על הדשא של המרכז לחינוך סביבתי בחירייה. הבופה הציע ארוחת בוקר, וברקע פרקו משאיות זבל אשפה מעלת צחנה, שדיכאה לי את התיאבון ועוררה בי בעיקר רצון לברוח משם. אולי החליפו את השם ל"פארק המיחזור חירייה", אבל הרבה מיחזור עדיין אין שם, רק תחנת מעבר להטמנת הזבל בנגב.

בתוך האולם היה מסריח פחות, ושם התנהל הכנס הבינלאומי Waste-Tech, שעסק ב"חדשנות טכנולוגית וטיפול בפסולת". השר לאיכות הסביבה עמיר פרץ התכונן לעלות ולפתוח את האירוע, אבל הספקתי לתפוס אותו לפני ולשאול איך קרה שהתביעה של המשרד נגד חברות הדלק, שמרוויחות מיליונים, נגמרה בהסדר טיעון וקנס של 850 אלף שקל בלבד על לא פחות מ־197 דליפות דלקים ו־182 בדיקות שהוסתרו. פרץ אמר: "אלה דברים שלא הייתי מודע אליהם. עורכי הדין סגרו בינם לבין עצמם. לא מדובר בקנס על הדליפות אלא על ההסתרה".

מאוחר יותר העוזר של פרץ דוד כהן, שרץ גם ברשימה עצמאית למועצת העיר תל אביב, אמר לי: "עבדתי אצל הרבה שרים אבל פרץ ממש מתמסר לתפקיד. הוא חי את הנושא. אנשים מתקשרים אליו בשלוש בלילה לטפל בציפור פצועה והוא מטפל בזה. תדע לך שמה שעשו לו עם המשקפת הסגורה כשהיה שר הביטחון היה רק כי הוא מרוקאי ולא אשכנזי. לאריק שרון היה בדיוק את אותו מקרה עם המשקפת ולא עשו מזה כזה סיפור". ההתמסרות לציפורים פצועות לא ממש הרגיעה אותי אחרי התשובה המתחמקת בעניין דליפות הדלק, אבל שמחתי לשמוע את פרץ מדבר בנאומו על פגעי הסביבה שעמם חיים הבדואים בנגב, שנאלצים לשרוף את הזבל שלהם ולחיות בין השפכים שזורמים מאזור חברון.

אבל אז פגשתי את גלעד אוסטרובסקי, האחראי על תחום הפסולת באדם טבע ודין, שהזכיר לי שהנגב מלא גם בזבל שלנו, תושבי המרכז. דיברנו כמה דקות לפני טקס שהשיק מתקן חדש להפרדת פסולת, ואוסטרובסקי אמר: "הכל טוב ויפה, אבל מה שקורה בכל האתר הזה איננו מיחזור אלא העברת הפסולת של תושבי המרכז לנגב". הוא התייחס גם לראש עיריית תל אביב רון חולדאי, שנשא דברים בפתיחת האירוע, ואמר: "חולדאי לא צירף את תל אביב לפרויקט הפרדת הפסולת כי הוא מתנגד לרעיון ההפרדה באופן עקרוני ומאמין בפתרונות טכנולוגיים, וזאת בשונה מכל הערים המתוקנות בעולם, שבהן התושבים, בעידוד העירייה, מפרידים בין סוגים שונים של זבל בפחים המיועדים לכך". הלכתי לחולדאי ושאלתי למה הוא מתנגד להפרדת הפסולת, והוא ענה: "אני לא אדם שמתנגד לשום דבר, אני תמיד בעד. למה אתה תמיד נגד כל דבר?".

אורי שטרקמן, מנכ"ל השלוחה הישראלית של תאגיד המים, הפסולת והאנרגיה ואוליה, הסביר לי שלא פשוט לעשות עסקים בארץ: "דע לך שאנחנו כחברה משלמים מחיר לא פשוט בכל מה שקשור לחרם הבינלאומי נגד ישראל. רק עכשיו הפסדנו מכרז גדול בעיר סנטה פה שבארצות הברית, מכרז שכבר זכינו בו אבל אז כמה ארגונים פנו לעירייה ושכנעו אותה לא לבחור בנו".

שאלתי אותו על פרויקט ההתפלה המשותף לואוליה ולחברה לישראל, ושטרקמן אמר: "מדובר בפרויקט מוצלח ורווחי, אבל בכל פעם שאני מנסה לדבר עם עידן עופר, שהוא אדם נהדר, אומרים לי שהוא לא זמין ולא בארץ. הוא פשוט התייאש מהיחס שהוא קיבל כאן מהמדינה ומהציבור. וזה חבל כי אנחנו צריכים כאן אנשים כמוהו".