אין תחליף לתוכנית עבודה רצינית

הרבה פרשני כדורגל ישראלים צורחים בתוכניות טלוויזיה ורדיו מה אמורה ההתאחדות לכדורגל לעשות כדי לשקם את הכדורגל הישראלי ולעלות לטורניר חשוב. איל ברקוביץ' אף הכין "תוכנית" - אותה נתן לאבי לוזון. התוכנית מבוססת על "האקדמיה" של מ.ס אשדוד. כי הרי ברור שכל העולם הולך לבדוק מה קורה במ.ס אשדוד - שהצליחה למכור לא אחד, אלא שני (!) שחקנים לגלזגו סלטיק.

ההצעות הללו של ברקוביץ' ודומיו הן בעיקר פופוליסטיות ורחוקות מלהיות יסודיות. אנשי מקצוע רציניים יותר מאיל ברקוביץ' צריכים לעסוק בהקמת ויישום תוכנית לשיקום הכדורגל הישראלי.

זה מתחיל בעובדה שאין מספיק מאמנים ואין מספיק מועדונים - אלו דברים שנכתבו במדור זה ודוסקסו במספר רב של ועדות ואף בכנסת כבר מספר רב של שנים. אין התקדמות בעיקר בגלל חוסר רצינות משווע של כל הגורמים הקובעים.

אין תחליף לעבודה יסודית ואקדמית - זה אמור להיות הבסיס לכל הליך שיקום שהכדורגל הישראלי צריך לעבור. במדור זה עקבנו אחרי המודל הגרמני וראינו איך שתוכנית עבודה ל-10 שנים, הניבה פירות אדירים. כמו גרמניה, גם בלגיה היא דוגמה מצוינת לאיך צריך לעבוד נכון.

11 מיליון בלגים לא טועים

לבלגים יש כיום מספר רב של כישרונות על. מווינסנט קומפאני בהגנה, דרך מרוואן פליאני ומוסה דמבלה בקישור ועד אדן האזרד וכריסטיאן בנטקה בקישור ההתקפי וההתקפה. רק מהשחקנים הבלגים בפרמיירליג אפשר להרכיב 11 מצוינים. והזרם הזה של הבלגים לטופ של הכדורגל האירופי לא יעצור בקרוב. דני פראט בן ה-19 מאנדרלכט וזאקריה באקאלי בן ה-17 מפ.ס.וו מראים שהעתיד של הנבחרת הבלגית, שהבטיחה את מקומה בברזיל, ורוד.

בלגיה היא מדינת כדורגל מוכרת עם עבר מפואר אבל בשני העשורים האחרונים כשלה במבחנים החשובים - בעיקר בגלל ש-11 בלגים לא הצליחו לייצר מספיק כדורגלנים ברמה הגבוהה. עם זאת, לפני 13 שנה החליטו בהתאחדות הכדורגל הבלגית לשנות את התמונה הזאת. ההתאחדות שלחה מומחים מקומיים למדינות רבות כדי ללמוד על מערך האקדמיות והנבחרות ולבחור מה הכי מתאים לבלגים.

אחרי מסע ההשתלמויות החליטו בהתאחדות הכדורגל על חזון: התמקדות בשיפור הטכני של השחקן הבלגי ויצירת מאגר כישרונות רב על ידי אימוץ מספר שיטות והתאמתן לבלגיה. הוחלט לבנות תוכנית עבודה לטווח הארוך.

תחילה עבדו על שינוי מערך לימוד המאמנים והשחקנים. אוניברסיטאות בלגיות עזרו בפיתוח אסטרטגיה ומערכי אימון עבור הנבחרות אבל גם במועדונים בשורשי הכדורגל. מערכי האימון התבססו על משחקי חשיבה ותרגילים לחידוד הפעילות המוחית והקואורדינציה. המטרה היתה שכל כדורגלן בלגי צעיר יתאמן לפחות 20 שעות בשבוע. כלומר לפחות 10,000 שעות מגיל 7 עד 17. לשם כך, ההתאחדות שינתה את מערך האקדמיות שלה והוקמה אקדמיה במימון ההתאחדות בכל מחוז בבלגיה. המועדונים קיבלו סיוע נרחב בהקמת אקדמיות וחלקם לקחו את זה כמשימה הראשית שלהם. סטנדרד ליאז', למשל, השקיעה 18 מיליון יורו במחלקת הנוער שלה. במקביל, ההתאחדות לכדורגל יצרה קו ישיר עם משרד החינוך כדי לקדם מערכי לימוד כדורגל במערכות בתי הספר.

הבלגים השתמשו גם במחקרים פורצי דרך במגוון דרכים כדי למקסם את פיתוח הכישרונות שלהם. למשל, כל קבוצות הילדים חולקו כך שיהיו יותר קטנות וכל ילד יקבל הדרכה יותר אישית אבל גם כדי לחלק את כל השנתונים לשניים - כדי שיותר שחקנים שנולדו מאחור בשנה יתפתחו לצד שחקנים בגיל הביולוגי שלהם ולא עם שחקנים שנולדו בתחילת השנתון שלהם.

כיום ניתן לראות שהעבודה היסודית והאקדמאית שעשו לפני 13 שנה בהתאחדות לכדורגל, מניבה פירות אדירים. לכל קבוצה שמכבדת את עצמה יש כדורגלן בלגי בסגל, ניתן לראות שנעשו פעולות רציניות אקדמיות כדי לשנות את פני הכדורגל הבלגי.

אין קיצורי דרך. אין פתרונות קסם. אין תוכנית של איש אחד. צריך מערכת. צריך אקדמאים ואנשי מקצוע טובים. זה לא רק אבי לוזון או שטרן חלובה. ואברם גרנט לא יציל לבדו את הכדורגל הישראלי - גם אם ישתף פעולה עם איל ברקוביץ' ובאטמן בכבודו ובעצמו.

גם לא הטוטו ישנה בעצמו את הכדורגל בישראל. ובטח שלא לימור לבנת והשת"פ החמוד שלה עם ברצלונה. הבעיה של הכדורגל הישראלי לא קשורה לזה שהמאמן שיחק ב-4-3-3 ולא ב-4-4-3. הבעיה של הכדורגל הישראלי אינה עוד טעות של דודו אוואט.

צריך לחרוש, לזרוע, להשקות, לטפל ולעבוד 13 שנה לפחות על פי תוכנית עם מטרות ידועות וחזון ברור. בקיצור, כל הדברים שלא מדברים עליהם בתוכניות הספורט.