אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
צריכת החשמל סודקת את תמונת הצמיחה צילום: ענר גרין

ניתוח כלכליסט

צריכת החשמל סודקת את תמונת הצמיחה

בממשלה מיהרו לחגוג את נתוני הצמיחה החיוביים, אלא שלפחות בזירות של התעשייה והצריכה המשק מתקשה להתאושש: צריכת החשמל לתעשייה ירדה ב־4% בינואר־יוני 2013 בהשוואה לתקופה המקבילה, ויבוא מוצרי הצריכה מתחילת השנה ירד בשיעור זהה

12.09.2013, 07:09 | שאול אמסטרדמסקי, ליאור גוטמן והדר קנה

שינוי שיטת החישוב של התוצר בידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ופרסום נתוני הצמיחה החיוביים בתחילת השבוע הזריקו הרבה נחת ללחיי קברניטי הכלכלה בירושלים. עם זאת, הנה כמה סימנים שסודקים את נתוני הצמיחה. זה לא שהמשק במיתון. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הוא צומח - הנתונים שפורסמו לפני שבוע הראו כי המשק צמח ב־3.4% בקצב שנתי במחצית הראשונה של השנה. שר האוצר יאיר לפיד אף פירסם הודעה לעיתונות, ובה רמז כי לקראת סוף השנה ייתכן שמדיניות המסים של הממשלה תעבור חשיבה מחודשת. כלומר – יש סיכוי שכולנו נשלם פחות מסים בשנה הבאה.  

קראו עוד בכלכליסט

אבל לפחות בשתי חזיתות של הפעילות הכלכלית - בפעילות של התעשייה ובצריכה היקרה יותר של משקי הבית - ובכן שם אפשר למצוא לפחות סדק, אם לא יותר מזה. אלה לא נתונים ישירים שמצביעים על האטה. אלה נתונים עקיפים, שמצביעים על כך שמשהו בפעילות הכלכלית פשוט מתקשה להתאושש.

התעשייה מקטינה את היקף צריכת החשמל

הנתונים שמלמדים יותר מהסטטיסטיקה בעולם צריכת החשמל מנבאת האטה צריכת החשמל היא ברומטר מרכזי לתפקוד הכלכלי בארצות השונות מיכל פופובסקילכתבה המלאה

התעשייה הישראלית צורכת פחות חשמל. היא לא עושה זאת בגלל התייעלות כלכלית, אלא בגלל האטה בפעילות במשק. כך מעריכה חברת החשמל. מנתונים שהעבירה החברה לבקשת "כלכליסט" עולה כי במחצית הראשונה של 2013 (כלומר, עד חודש יוני) צרכה התעשייה הישראלית 4% פחות חשמל לעומת המחצית הראשונה של שנת 2012.

אלא שפילוח של הנתונים מגלה כי המגמה מחריפה ברבעון השני של השנה, כלומר בין אפריל ליוני. אם עד חודש מרץ הצריכה בשנת 2013 היתה פחות או יותר כמו בשנה שעברה, הרי שמאז העמיקה הירידה בצריכה. לחברת החשמל אין עדיין נתונים עדכניים לחודשי הקיץ (יולי–אוגוסט 2013), אולם כבר בחודש יוני לבדו נרשמה ירידה של 11% בצריכת החשמל של מגזר התעשייה בישראל לעומת חודש יוני 2012.

בתשובה לשאלת "כלכליסט" כיצד ניתן להסביר את הירידה בצריכה (שמורגשת גם במגזר הפרטי) השיבה החברה כי "הירידה בצריכה התעשייתית נובעת ככל הנראה מירידה בפעילות הכלכלית במשק". במקביל, הירידה בצריכת החשמל של משקי הבית מוסברת בעיקר בטמפרטורות נוחות יחסית בחורף ובקיץ. ירידה בצריכת החשמל לתעשייה נחשבת מדד מקובל בעולם לחיזוי האטה כלכלית.

בנוסף, מנתונים היסטוריים של חברת החשמל עולה כי הירידה בצריכת החשמל בידי מגזר התעשייה תואמת את תקופות המיתון של המשק. כך קרה, למשל, בשנת 2009, לאחר פרוץ המשבר הכלכלי העולמי – באותה שנה ירדה צריכת החשמל של מגזר התעשייה ב־7.9% לעומת 2008. זאת לעומת רצף של עליות בצריכת החשמל השנתית של מגזר התעשייה מאז 2002. אגב, בשנת 2009 נרשמה גם ירידה קלה (0.6%) בצריכת החשמל הביתית, לראשונה מאז 2002.

יפתח רון טל, יו"ר חברת חשמל, צילום: ענר גרין יפתח רון טל, יו"ר חברת חשמל | צילום: ענר גרין יפתח רון טל, יו"ר חברת חשמל, צילום: ענר גרין

התאחדות התעשיינים: הירידה שולית

סקר הערכת מגמות בעסקים המנהלים אופטימיים היקף הפעילות יגדל, אבל מספר המועסקים יקטן הדר קנה, תגובה אחתלכתבה המלאה

הירידה בצריכת החשמל של התעשייה היתה יכולה להיות מוסברת על ידי מעבר של מפעלים גדולים לרכישת חשמל מתחנות הכוח הפרטיות הגדולות. אלא שבפועל בחציון הראשון של 2013 יצרני החשמל הגדולים – כלומר אלו שמגדילים את כושר הייצור הארצי בצורה משמעותית – עוד לא נכנסו לעבודה ולכן אין הדבר יכול להסביר את הירידה בצריכה במחצית הראשונה של השנה. מפעלי ים המלח, רוכשים מחודש יולי חשמל מחברת OPC שבבעלות החברה לישראל, החברה האם של מפעלי ים המלח. גם חוזים של חברות גדולות אחרות לרכישת חשמל מתחנות כוח פרטיות – דוגמת אינטל, מקורות, בתי הזיקוק וכדומה – נכנסו לתוקף רק בחודש יולי, או שייכנסו לתוקף רק בדצמבר הקרוב.

במילים אחרות, נתוני הירידה בצריכה של חברת החשמל משקפים היטב את המצב בתעשייה הישראלית. למעשה, בחברת החשמל צופים שהירידה בצריכת החשמל תימשך עד סוף השנה, כפי שציינה החברה בדו"חות הכספיים לרבעון השני של 2013, שם גם העריכה החברה כי ייתכן וההאטה בביקושים תימשך אף לתוך שנת 2014, מה שמלמד שלא מדובר בירידה שנובעת משינויים חד פעמיים.

עם זאת, בהתאחדות התעשיינים לא ממהרים להכריז על סימני האטה. נתנאל הימן מנהל מחלקת כלכלת עסקים בהתאחדות התעשיינים שהסביר לכלכליסט כי ייתכן והירידה נובעת מהתייעלות אנרגטית של מפעלים: "אם ישנה ירידה בצריכת החשמל של התעשייה מדובר בנתון שהוא בשוליים 2%־3% שמוסבר מהתייעלות אנרגטית מצידם של מפעלים. הכוונה היא שבתקופה האחרונה מפעלים קונים ציוד ועושים סקרי אנרגיה על מנת לנצל בצורה יותר נכונה את ייצור צריכת האנרגיה שלהם. הסבר נוסף לירידה בצריכה אנרגיה היא הקיץ האחרון שהיה יחסית קל השנה".

הימן מסביר כי נבדקו גם נתוני הצריכה הפרטית של חשמל וגם שם היתה ירידה קלה, אך היא אינה מצביעה על מגמה: "הנתונים שנבדקו במשקי בית פרטיים הם לא מנוכי עונתיות, כלומר אנחנו לא יודעים אם היתה ירידה אבסולוטית או כתוצאה מהקיץ הקל".

   , צילום: עמית שעל צילום: עמית שעל    , צילום: עמית שעל

הכלכלן פרופ' יוסי זעירא אמר כי "בדרך כלל יש קשר בין האטה לירידה בצריכת החשמל, אבל חייבים להסתכל על הנתונים באופן עקבי, בפרספקטיבה של שנה–שנתיים לפחות. מעבר לכך צריך לבדוק נתונים נוספים כגון טמפרטורות: האם היה קיץ חם מאוד וחורף קר מאוד, כיוון שאלו נתונים שישפיעו על צריכת החשמל הכללית".

אם לא די בכך, צריכת הגז בתעשייה אף היא נמצאת בירידה. מדובר בגז פחממני מעובה (גפ"מ), שמשמש בתי מלאכה שונים כחומר גלם, כמו גם את בתי האב להכנת אוכל ובעלי מכוניות ייעודיות לתדלוק. לפי נתוני משרד האנרגיה, בין ינואר ליולי 2013 הסתכמה הצריכה ב־341 אלף טון, ירידה של 6% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.

הישראלים מייבאים פחות מוצרי צריכה

נתונים שמגיעים ממקור אחר מעידים גם הם על האטה מסוימת בפעילות של המשק, הפעם בקרב משקי הבית. על פי נתונים חדשים של רשות המסים עולה כי יבוא מוצרי הצריכה – מכוניות, מוצרי חשמל (מקררים, מכונות כביסה ומדיחי כלים למשל) כדומה – נמצא בירידה בהשוואה לשנה שעברה. על פי הנתונים, ערך היבוא ירד בחודשים ינואר–אוגוסט 2013 בכ־4% לעומת התקופה המקבילה ב־2012.

מה אנחנו מייבאים פחות? בעיקר מוצרי חשמל יקרים, שאת קנייתם הציבור ככל הנראה דוחה. כך, למשל, ירד יבוא המקררים מתחילת השנה ב־2%, יבוא מיבשי הכביסה צנח ב־23% ויבוא מכשירי ה־DVD ירד ב־17%. במקביל עלה יבוא מכונות הכביסה ב־1%, ויבוא מדיחי הכלים עלה ב־6%.

מה שמציל מעט את נתוני היבוא מירידה חדה עוד יותר הוא יבוא המכוניות. מתחילת השנה יובאו לישראל 11% יותר

מכוניות מאשר בתקופה המקבילה בשנת 2012.

אולם ברשות המסים מסבירים כי העלייה הזו מוסברת בעיקר משינויים במיסוי הירוק, שנכנסו לתוקף באוגוסט, דבר שהגביר באופן מלאכותי את קצב יבוא המכוניות. עוד מציינים ברשות המסים כי בחודשיים האחרונים אמנם נרשמה מגמה מסוימת של התמתנות בקצב עליית יבוא המכוניות.

אם מגמת הצמצום ביבוא תימשך המשמעות שלה עלולה להיות פספוס של תחזית ההכנסות של משרד האוצר, בעיקר במיסי יבוא (מכס ומע"מ). פספוס כזה עלול לשבש את התוכניות של קברניטי הכלכלה שכבר מפזרים הבטחות על הורדת מסים בעתיד הלא רחוק, ואם הפספוס יהיה משמעותי, ייתכן שהם אף ייאלצו להעלות מסים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

20 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

19.
הלמ"ס כבר 3 שנים עובד על כולם שצלחנו את המשבר העולמי בהצלחה
כשבעצם האנשים קורסים כמו שאר העולם, בעוד המדינה ממשיכה לייצר מצגי שווא כלפי חוץ באמצעות סטטיסטיקות מצוצות מהאצבע. איפה שטייניץ שיספר לנו שהכלכלה במצב מעולה ושאין בועת נדל"ן? כל הקדנציה הקודמת של ביבי טחנו לנו ת'מוח כמה שאנחנו במצב מעולה, וכמה שבעולם צריכים ללמוד מהיהודים איך לנהל משברים? הניתוח הצליח אך החולה מת! כל הנתונים מראים כי אנחנו בסדר גמור אך במציאות הכואבת אנשים לא סוגרים את החודש, מגלגלים הלוואות ובכך תורמים לצמיחה - כי הריבית שהבנקים גובים מתורגמים בלמ"ס לצמיחה. זוהי לולאה אינסופית שתראה נתונים על צמיחה תמידית גם אם אף אחד לא יסגור את החודש לעולם, ההפך! ככל שיותר אנשים יקחו יותר הלוואות בריבית גבוהה יותר - תהיה צמיחה גבוהה יותר! (לאף אחד אין ספק שמדובר בדבר רע, נכון?) הצמיחה כבר הרבה זמן משרתת רק את הסטטיסטיקה ולא את האנשים. נוצר מצב שהאנשים משרתים את הצמיחה, ולא נהנים ממנה. צריך להיות ברור לכולם שהמצב הזה לא יכול להישאר לנצח. בביולוגיה קוראים למשהו שצומח באופן אינסופי "סרטן". צריך להפסיק לשרת את הצמיחה אלא להתחיל לחשוב איך מקיימים חיים שפויים שכסף אינו המרכז שלהם. חלם זה כאן? חלם פראיירים לידינו...
פראייר , פראייר לנד  |  12.09.13
לכל התגובות