דו"ח טכנולוגי
אנחנו על המפה! ה-NSA וישראל משתפות פעולה
ישראל נכנסת סוף סוף לשערוריית ה-NSA באופן רשמי, ה-CTO של ביזנס אינסיידר מדגים את חלילות רטוריקת תרבות ההייטק, TOR לא יגן עליכם מהממשל, וצבא הצנזורים של ווייבו
חד כיווני או דו כיווני?
אדוארד סנודן מפנה את תשומת ליבו לישראל: שורה של מסמכים שפורסמו אמש (ד') על ידי "גארדיאן" עוסקים ביחסים בין ה-NSA ובין ישראל. הם כוללים, בין השאר, מזכר הבנות בין ה-NSA ובין יחידה 8200 של אמ"ן, המקבילה המקומית של ה-NSA. חמור מכך - סוכנות הביון האמריקאית מתייחסת לישראל כאילו היתה אחת מ"חמש העיניים" שלה, הלו הן בריטניה, ניו זילנד, אוסטרליה, קנדה וארה"ב עצמה. ה-NSA מעבירה לישראל, לפי דרישה, מידע לא מסונן על מטרות, בכלל זה מטרות אמריקאיות. היא מצידה רק מבקשת שישראל לא תתפרע: בין השאר, נאסר על 8200 להשתמש במידע על אישי ממשל אמריקאים בכירים, ולדווח מיד אם היא קיבלה בטעות מידע כזה. אבל צריך לזכור שאין ארוחות חינם, ודאי לא מול ארגונים כמו ה-NSA. אם ישראל מקבלת מארה"ב מידע על אזרחים ותושבים אמריקאים, אתם יכולים להיות בטוחים שיש כאן הדדיות. כלומר, שה-NSA מקבלת מידע על אזרחים ותושבים ישראלים, שלא לדבר מידע אחר שמגיע לרשות אמ"ן. המשמעות של זה היא שגם אם לא ביצעתם שום עבירה על החוק, המידע שלכם מועבר – בלי שום ביקורת, ובישראל יש הרבה פחות בקרה בתחום הזה – למדינה זרה.מדי פעם שיתוף הפעולה הזה מרים ראש לכמה שניות מעל למים. לפני כשנתיים נעצר סאמר עלאווי, מנהל משרדי אל ג'זירה באפגניסטן, כשהגיע לביקור בגדה המערבית. הוא הוחזק כחודש, שבסיומו שוחרר לאחר שהודה בקשר עם "התאחדות בלתי מותרת," ונשפט לתקופה שבה הוחזק במאסר. השב"כ טען שעלאווי נעצר, בין השאר, "לבקשת גורמים זרים." אל ג'זירה היתה במשך תקופה ארוכה מטרת איסוף של המודיעין האמריקאי וג'ורג' בוש אף שקל להפציץ את המשרדים שלה.
מה קורה לאזרח ישראלי שעקב טעות, אי הבנה או שקר הופך למטרה של המודיעין האמריקאי? האם המודיעין הצבאי אוסף עליו מידע, ללא ידיעה או הסכמה של בתי המשפט הישראלים או האמריקאים, ומעביר אותו לארה"ב? מעניין אם יהיה פוליטיקאי ישראלי שיעז לשאול את השאלה הזו בפומבי. לא הייתי עוצר את נשימתי.
"מריטוקרטיה"? פחחחח
אתר הטכנולוגיה המוביל ביזנס אינסיידר העלה אתמול (ד') על טיל את סמנכ"ל הטכנולוגיה שלו, פקס דיקינסון, לאחר שהלז פרסם שורה של ציוצים כנגד נשים, שחורים, הומוסקסואלים וכל מי שהוא לא גבר לבן שמודד את העולם באמצעות אורך אבר מסוים. הציוצים של דיקינסון הבהירו, שוב, איזה סוג עולם הוא עמק הסילי-קון. הוא כתב: "מנהלי טכנולוגיה מוציאים את אותה כמות הזמן בדאגה על איך לשכור מפתחות מוכשרות שהם מוציאים במחשבה על איך ישכרו חדקרן." הוא כתב עוד ש"מיזוגניה היא שנאת נשים. זו לא מיזוגניה לספר בדיחה סקסיסטית, או להמנע מלקחת אשה ברצינות, או להינות מציצים." זה עוד היה הסמנכ"ל של אחת מחברות התקשורת המובילות בעמק הסילי-קון. המקרה של דיקינסון, שמגיע זמן קצר כל כך אחרי תקרית תרבות האונס בכנס Disrupt, מזכיר לנו עד כמה חלולה הרטוריקה של "מריטוקרטיה" שתרבות עמק הסילי-קון משפריצה לכל עבר. זו תרבות של גברים לבנים ברובה המוחלט, שטוענת שלאור העובדה שהיא לא ירשה את הכסף שלה אלא שכנעה טמבלים לתת לה אותו על סמך הבטחות מופרכות, הרי שהיא "מריטוקרטית," כלומר תרבות שמבוססת על הצלחה והישגים. דיקינסון פוטר מביזנס אינסיידר, אבל תוך פחות מיממה מצא לעצמו ג'וב באיזשהו סטארטאפ.TOR? זה בעיקר לבוטים
נתחיל מהחדשות הרעות באמת: שיטת ההצפנה TOR, שאמורה היתה לאפשר אנונימיות מוחלטת למשתמשיה, ובכך להניח לגולשים לפעול ברשת מבלי שהמשטר המרושע שלהם יוכל לעקוב אחריהם, פרוצה לחלוטין. זו המסקנה של שורה של חוקרים שבחנו אותו - והם הצליחו לזהות משתמשים בקלות יחסית. אז כל מי שחשב ש-TOR מגן עליו, כנראה בצרות.
החדשות הפחות רעות הן שגולשים כמעט שלא משתמשים ב-TOR. אף שהמשתמשים בו נחלקים כמעט חצי-חצי בין פושעים וגולשים לגיטימיים, התעבורה העיקרית בו מגיעה דווקא מבוטים – תוכנות זדוניות שמשתלטות על מחשבים של אנשים תמימים ומשתמשות בהם לשלל מטרות נבזיות – ומשירותי סחר בלתי חוקי, כמו אתר סחר הסמים הידוע לשמצה Silk Road. הכתובות הפופולריות ביותר ב-TOR, אומרים החוקרים, הם מרכזי הפיקוד של הבוטים ואתרי פורנו, ככל הנראה כאלה שהם לא סימפטיים במיוחד. מצד שני, יש אפילו שרת TOR שמוקדש לשח – כנראה לשחקנים פרנואידיים במיוחד. ייזהר המשתמש.
5 תגובות לכתיבת תגובה