היצוא הישראלי במגמת היחלשות, כך עולה מהתחזית המעודכנת שפירסם היום (א') מכון היצוא להיקף היצוא הישראלי. בניגוד לתחזית קודמת של 3% צמיחה ביצוא (במונחים דולר) ללא חברות סטארט אפ בשנת 2013, כעת צופה המכון קיפאון ביצוא, זאת אחרי צמיחה מזערית של 1% ביצוא בשנת 2012.
היות ומדובר בנתוני תחזית דולרית, מטבע הנמצא במגמת היחלשות מול השקל, נראה כי העסקים המקומיים יתמודדו עם ירידה בהכנסות שלהם מעסקאות בעולם. כעת תחזית מכון היצוא היא ש-2013 תסתיים בהיקף יצוא של 92 מיליארד דולר.
הסיבות לקיפאון רבות ומגוונות – מההאטה העולמית, חסמי יבוא שמדינות מטילות על מנת להגן על תעשייה מקומית, ההתמקדות של ישראל בשווקים כמו ארה"ב ואירופה וקושי בחדירה לשווקי המזרח ועוד. כמו כן, היצוא הישראלי סובל מריכוזיות רבה – 48% מהיצוא ב-2012 נבע מפעילותן של 10 חברות בלבד (טבע, אינטל, בזן, כיל, מכתשים אגן, ישקר, תעשייה אווירית, אלביט מערכות, HP אינדיגו ופז נפט).
כפי שניתח בעבר "כלכליסט", חברות אלה ניצבות כיום בפני אתגרים רבים ומורכבים, שעלולים להוביל את היצוא הישראלי כולו לירידה. טבע עומדת בפני פקיעת פטנטים על תרופת הדגל שלה, הקופקסון, כיל מתמודדת עם פירוק קרטל האשלג, התעשיות הביטחוניות מתמודדות עם הפחתת הפעילות הצבאית של ארה"ב בעולם ועם מדינות רבות שמפחיתות רכישות ביטחוניות, אינטל חווה קשיים בשבבים לסמארטפונים וטאבלטים וכן הישארותה בישראל תלויה במידה רבה במענקי מדינה שספק אם תמשיך לקבל.
גם נתוני הלמ"ס הראו באחרונה מגמה מדאיגה ביצוא. מנתוני היצוא השנתיים שפורסמו לפני מספר שבועות, עולה כי סך היצוא, ללא יהלומים, עמד ב-2012 על 45.7 מיליארד דולר, ירידה של 3.1% לעומת שנת 2011. מדובר בשינוי מגמה, כאשר משנת 2009 (משבר הסאב פריים) רשם היצוא הישראלי מגמה רציפה של עלייה.
הסיבות המרכזיות לחולשת היצוא הישראלי, פרט להמשך התחזקות השקל, הן המיתון המתמשך באירופה – כאשר השוק האירופי ריכז בשנת 2012 שיעור של 31% מהיצוא כולו ללא יהלומים – והתגברות התחרות של ישראל מול שווקים מתעוררים שמתחילים להיות מתחרים רציניים יותר לתעשיות המסורתיות של ישראל.
בבחינת הנתונים ניתן לראות כי אירופה הייתה מנוע לא מבוטל לירידה, כאשר היצוא לאירופה ללא יהלומים נחלש ב-2012 בשיעור של כ-7%. היחלשות השוק האירופי מובילה כיום גורמים רבים בגופים כמו מכון היצוא והתאחדות התעשיינים לדבר על אפריקה, דרום אמריקה ואסיה כשווקים ייעודיים להגדלת היצוא – אך הקשיים בפני תעשיינים המנסים לחדור לשווקים אלה לא מבוטלים. מדובר בשווקים רחוקים יותר גיאוגרפית, ללא התנאים הלוגיסטיים והתשתיות של אירופה וללא הסכמי הסחר שיש לישראל מול האיחוד האירופי, המסייעים רבות לקידום היצוא.
במקביל, התעשיות המסורתיות של ישראל סופגות תחרות הולכות וגוברת משווקים כמו טורקיה, צפון אפריקה, הודו וסין. במקרה של השוק הסיני, ההתפתחות המתמדת של היצרנים הסינים וצבירת הלגיטימציה שלהם בעולם כמו כן הפנמת שיטות עבודה מקובלות יותר בסין, מביאה לכך שגם תעשיות כמו חשמל, פלסטיקה או יצור מכונות, תעשיות שבעבר נרתעו מהייצור הסיני, מתחילות יותר ויותר לגלות את יתרונות עלויות היצור הנמוכות במדינה. מנגד, בישראל המגמה היא הגדלת שכר המינימום, מה שמיטיב עם פועלי הייצור אך פוגע בתעשיינים מסורתיים שצריכים להתמודד מול מדינות בהן שכר המינימום נמוך משמעותית מישראל.
צילום|: SHUTEERSTOCK
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה