איך להפסיק לדחות החלטות?

א' היקרה,

מחקרים במדעי החברה שהשתתפתי בהם גילו משהו שיפתיע אותך: בין אנשים שונים יש הרבה פחות הבדלים ממה שנדמה. ההבדלים קטנים, וההשפעה שלהם קטנה במיוחד לעומת גורם אחר, שיש לו משקל גדול בהכתבת ההתנהגות שלנו, והוא ההשפעה של הסביבה ושל גורמים חיצוניים.

כך שלדעתי יהיה נכון יותר לנסח את השאלה שלך כך: "אילו דברים ממריצים אנשים לנקוט פעולה מיידית, ואילו דברים והשפעות גורמים לאנשים לדחות החלטות?".

בין אנשים שונים יש הרבה פחות הבדלים ממה שנדמה | צילום: שאטרסטוק

ולפי ההערכה שלי, מה שעוזר לקבל החלטות מהר יותר הוא גורמים כמו תאריכי יעד. הנה דוגמה מהחיים: סוכנות בריטית שמחלקת מענקי מחקר החילה שני סוגים שונים של מערכות תאריכי יעד, שהיו מיועדות לפרופסורים שהיו מעוניינים להגיש בקשות לקבלת מענקים. במערכת הראשונה נקבע תאריך יעד ספציפי, וכל החוקרים שהיו מעוניינים במענק אכן מיהרו להגיש מאמרים ובקשות לפי המועד הקשוח ההוא. המערכת השנייה אפשרה לאנשים להגיש הצעות בכל זמן שחפצו, וההחלטות בנוגע לחלוקת המענקים התקבלו פעמיים בשנה, ונגעו לבקשות שהיו מונחות באותו רגע על השולחן. לפי השיטה הזאת, לא היתה לאיש סיבה למהר. ומה שהתברר הוא שבמערכת הזאת מספר הבקשות שהוגשו היה נמוך דרמטית מאשר במערכת הראשונה, וירד כל הזמן.

גם אני, דרך אגב, עשיתי ניסוי דומה בקורס אוניברסיטאי שהעברתי. בתחילת הסמסטר נתתי לסטודנטים שתי אפשרויות: או להגיש את המטלות בקורס מתי שנוח להם, עד היום האחרון בסמסטר, או לקבוע לעצמם תאריכי הגשה מוקדמים יותר לכל מטלה ומטלה - תוך שהם מודעים לכך שהציון שלהם ייפגע אם יאחרו בהגשה. התוצאה היתה שאלה שלא קבעו לעצמם דדליינים באמת נתקעו עם העבודות עד היום האחרון, ורוב אלה שקבעו לעצמם דדליינים עמדו בהם, וקיבלו בקורס ציונים גבוהים יותר.

תאריכי יעד מאפשרים לנו להבהיר את המחשבות שלנו וליצור תוכנית פעולה. הפעולה יכולה להיות עבודה בכלכלה, ניסוח בקשה למענק, או פשוט החלטה אם כן או לא.

שאלות לדן אריאלי: askdan@calcalist.co.il