המוסדיים נגד דואר ישראל: "הימנעו מהשקעות מעל 10 מיליון שקל, אם לא – ננקוט צעדים משפטיים"

מחזיקי האג"ח של דואר ישראל מגבירים את הלחצים שהם מפעילים על המדינה ומנהלי החברה כדי לוודא שיקבלו את החזר מלוא החוב המגיע להם בגובה של כ-400 מיליון שקל.  

ל"כלכליסט" נודע, כי בסוף אוגוסט שלחו נאמני האג"ח של הדואר, חברת הרמטיק נאמנויות, מכתב חריף להנהלת הדואר בצירוף העתקים לחשבת הכללית במשרד האוצר, מיכל עבאדי ושר התקשורת גלעד ארדן.

במכתב דורשים מחזיקי האג"ח מהחברה "להימנע מכל השקעה העולה על 10 מיליון שקל אלא אם יוצג בפני המחזיקים ניתוחים הכוללים תזרימי מזומנים עתידיים, במועדים הרלוונטים למועדי פירעון אגרות החוב, מהשקעה זו אשר יראו בעליל את כדאיותה של השקעה זו".

עוד נכתב במכתב כי "הנאמן ומחזיקי האג"ח מבקשים לנהל מו"מ מואץ עם מנכ"ל החברה ויו"ר הדירקטוריון באשר לשיפור יכולת החברה לשרת את החוב למחזיקי האג"ח ולחילופין, למתן ביטחונות סבירים ליתרת החוב שפירעונו אינו מגובה בתזרים המזומנים הצפוי של החברה, בטיב ובהיקף שיהיו לשביעות רצונם של מחזיקי האג"ח".

עוד דורשים המחזיקים "להיפגש בדחיפות עם הגורמים הרלוונטים מטעם המדינה ובכלל זה רשות החברות הממשלתיות, משרד התקשורת, החשכ"ל ואגף התקציבים במשרד האוצר במטרה להעמידם על חומרת מצבה של החברה והצעדים שהמחזיקים שוקלים לנקוט לשם הגנה על זכויותיה".

המחזיקים איימו כי אם לא יקבלו תשובה מפורטת עד לסוף ספטמבר יפעלו לכנס אסיפת מחזיקי אג"ח שעל סדר יומה הסמכת נאמן האג"ח לנקיטת הליכים משפטיים לשם הגנה על זכויות המשקיעים".

"דרישה זו הינה התערבות בוטה בניהול החברה"

לפני שבוע, ב-10 בספטמבר התקבלה במשרדי נאמן האג"ח תשובתה של סמנכ"לית הכספים של הדואר, טלי הובר. מהמכתב שהגיע אף הוא לידי "כלכליסט" נכתב: "עמדת הנהלת החברה הינה כי תזרים המזומנים החזוי שלה מאפשר לה לעמוד בהתחיבויותיה בתקופה החזויה. מעבר לכך החברה מקיימת מגעים עם גורמי הרגולציה הרלוונטים, בכדי שיאשרו שורת צעדים שישפרו את מצבה הפיננסי, ובתוך כך: העלאת תעריפים בגין שירותים שניתנים על ידיה, הפחתת תקני השירות באופן שיאפשר לה להפחית עלויות, ומימון תוכנית לפרישת עובדים. במקביל נוקטת החברה צעדים עסקיים שונים כגון השתתפות במכרזים בעיקר בתחום הלוגיסטיקה, שינוע ושירותים כספיים והגדלת נתח השוק בשילוח בינלאומי".

לטענת סמנכ"לית הכספים "כל אחד מגורמים אלו יכול לשפר את מצבה הפיננסי של החברה, לא כל שכן צירופם. לפיכך, אין מקום לדרישות המועלות במכתבכם, שכן בתקופת התזרים החזוי אין חשש ליכולת הפירעון של החברה".

בהקשר זה חשוב להבהיר כי מחזיקי האג"ח אינם חולקים על יכולת העמידה בהתחייבויות בשנתיים הקרובות כפי שמחוייב לדווח בדוחות הכספיים אלא בתקופה שמעבר. החברה עצמה מודה בדוחותיה הכספיים האחרונים כי "הנהלת החברה מעריכה כי המשך מגמת השחיקה ברווחיות וביתרות המזומנים מחייב נקיטת צעדים מיידית על ידי מדינת ישראל על מנת להבטיח את איתנותה הפיננסית של החברה לאורך זמן. החברה לא תוכל להמשיך ולממן את פעולותיה ממקורותיה העצמיים ולעמוד בכל התחייבויותיה לאורך זמן".

כלומר בניגוד לכתוב במכתבה של סמנכ"ל הכספים, החברה עצמה מודה כי תתקשה לעמוד בהתחייבויותיה לאחר תום שנתיים.

לבסוף כותבת סמנכ"לית הכספים "לנוכח האמור, החברה דוחה את דרישותכם, ובפרט מתנגדת לדרישה להימנע מכל השקעה העולה על 10 מיליון שקל. דרישה זו הינה התערבות בוטה בניהול החברה מצד המחזיקים ונטילת השליטה דה פקטו בחברה מידיה של מדינת ישראל וכל זה על בסיס חשש רחוק ועמום. למותר לציין, כי לדרישה זו, כמו גם ליתר הדרישות במכתבכם אין כל בסיס בשטר הנאמנות".

עם זאת היא מוסיפה הובר: "החברה נעתרה עם זאת לתאם פגישה בינכם ובין גורמי מדינת ישראל על מנת שמחזיקי האג"ח יוכלו להתרשם באופן בלתי אמצעי מהתקדמות הטיפול בדרישות החברה. החברה תפנה בימים הקרובים לגורמים כאמור לשם תיאום פגישה".

מחזיקי האג"ח חוששים מאד מהישנות מקרה אגרקסקו, חברה ממשלתית שהממשלה בחרה שלא לעמוד מאחורי ההתחייבויות שלה ולכן לא עמדה בהתחייבויותיה למחזיקי האג"ח. לפיכך הם מנסים להקדים תרופה למכה ולפעול לשם הגנה על זכויותיהם.