דתיים תחילה

ועדת העיזבונות, שחבריה ממומנים על ידי שרת המשפטים, ציפי ליבני, אחראית על חלוקת הכספים שנפטרים הורישו למדינה וכן כספי עיזבונות בלתי מיועדים או כספים של ערירים ללא צוואה. על פי הנהלים, הכספים מיועדים למטרות תרומה לחברה, לקהילה ולמדינה לסיוע לעמותות ומוסדות לטובת הציבור. עם זאת, במשך שנים רבות ובאופן תמוה דאגה הוועדה למוסדות הדת, חלקם מוסדות חרדיים שאינם מכירים במדינה ובוודאי אינם תורמים לציבור ולאזרחות הישראלית.

כדי להדגיש עד כמה ההקצאה למוסדות דת גדולה ראוי לציין שמוסדות הפועלים במגזר הערבי קיבלו ב-2012 כ-721 אלף שקל שהם כאחוז בודד מכלל חלוקת העיזבונות כשמדובר באוכלוסייה שחלקה כ-21% מכלל אזרחי מדינת ישראל. גם לערביי ישראל יש נכים, מסגדים, טקסים אבל הם - שיסתדרו מכספם. עדיף לתת עוד 150 אלף שקל לפנימייה התורנית "קריית נוער" בירושלים למימון שיפוץ מדרגות ופתחי חירום מאשר לכפר דרוזי שאנשיו משרתים בצה"ל.

הפתרון – העיזבונות לניצולי השואה

ועדת העיזבונות הייתה יכולה להחליט, בתיאום עם שרת המשפטים ובהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, שבשנת 2012 או לחילופין 2013 כל כספי העיזבונות שיחולקו, ללא יוצא מהכלל, יועברו לשיפור איכות חייהם של ניצולי השואה נזקקים שחיים בקרבנו ומספרם הולך ופוחת לצערנו. חולי האלצהיימר שביניהם יזכו ליד רחומה ולטיפול משופר, הנכים יקבלו מימון לליווי של כמה שעות לבנק או לפינת שמש ובלבד שיצאו מביתם. הרעבים ביניהם, ויש לא מעטים, יקבלו מכספי ועדת העיזבונות ארוחה חמה יומית או מימון לרכישת תרופות בקופות החולי.ם יש שפע דרכים להקל על האביונים שניצלו מגטאות ומחנות השמדה וחיים בקרבנו.

אין צורך לערוך סקר כדי להבין שרוב מוחלט של הציבור הישראלי יתמוך בהעברת כל כספי ועדת העיזבונות לניצולי שואה שמצבם הכלכלי ירוד. מעבר למחווה האנושית, הדבר ישדר את הכבוד שאנו רוחשים לשרידים שניצלו מהתופת. מי שירצה לטעון כי ניצולי השואה מקבלים תמיכות או כספי שילומים, יתקל כנראה בציבור גדול ורב שיתנגד לטענה ויתמוך בסיוע לניצולים שאין להם ומדובר בעשרת אלפים.

הגיע הזמן שוועדת העיזבונות תחשוב אחרת ותפעל אחרת. את המקוואות שישפץ משרד הדתות, את תלמידי חב"ד יממנו עשירי חב"ד - ויש כאלה רבים. בניצולי השואה תטפל וועדת העיזבונות בעידוד הממשלה כפי שצריך וראוי להיות.

האם שרת המשפטים הממונה על ועדת העיזבונות מסוגלת לבצע את השינוי המיוחל? ראוי כי לפחות תשקול זאת.

הכותבת היא מרצה לכלכלה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה