מהפכה חשיבתית בקניין רוחני

בידיעה שפורסמה בסוף חודש יולי ב"כלכליסט" נאמר, כי ארה"ב החליטה לשנות את מתודולוגיית חישוב הכלכלה הלאומית כך שתביא לידי ביטוי מדדים כמו חדשנות, מו"פ וסוגים שונים של קניין רוחני. שינוי זה עתיד להוסיף 3% תוצר לכלכלה האמריקאית.

מדובר בלא פחות ממהפיכה חשיבתית. ההכרה בארה"ב היא שהכלכלה המודרנית נשענת יותר ויותר על הפצה, צריכה וייצור של מוצרים בלתי מוחשיים והללו חייבים לקבל ביטוי חשבונאי.

צריך להדגיש - קניין רוחני איננו רק רישום טכני של פטנטים. למעשה, בעידן כלכלת הידע הגלובלית, הקניין הרוחני נחשב למשאב החשוב ביותר הנמצא ברשותם של תאגידים, חברות ומדינות. הוא לא רק מבטא את החדשנות הטכנולוגית ככזו, אלא גם משקף את ליבת הפעילות הכלכלית של המדינות המפותחות, הפוסט-תעשייתיות, הנשענות על נכסים אינטלקטואליים, יותר מאשר על נכסים מוחשיים, בפיתוח היתרון היחסי שלהם.

ואכן, ממחקרים שונים שנעשו עולה, כי במדינות המפותחות התוצר מקניין רוחני עומד על 354 אלף דולר לנפש, לעומת 76 אלף דולר לנפש מהמערך היצרני ו-9,500 דולר לנפש בלבד ממשאבים טבעיים. נתונים אלה נכונים גם בישראל, ואולי אף יותר מכך. אחרי הכל, ישראל מתאפיינת בייצוא של טכנולוגיות בעלות ערך מוסף גבוה, שכולן נשענות על קניין רוחני.

הדבר מומחש ביתר שאת בסטארט-אפים הישראלים, שנמכרו לתאגידי ענק בחו"ל. בעשור שבין 2003-2012 נרכשו 52 חברות ישראליות בהיקף כולל של 10.5 מיליארד דולר. הרכישות הללו לא גילמו תזרים מזומנים, צבר לקוחות, או היקף מכירות. זו בעיקר החדשנות הטכנולוגית שהצדיקה זאת.

גם במשרד האוצר "גילו" לפתע את הקניין הרוחני. התברר לפקידי האוצר כי הוא מניב לחברות הרב-לאומיות הפועלות כאן רווחים בסך מיליארדי דולרים בשנה בגינם הן משלמות מס. לכן יוזם האוצר הטבות מפליגות לאותן חברות שנועדו לגרום להן לשלם את המס בישראל. במקביל, צוות בין-משרדי בוחן את הקניין הרוחני של חברות ההיי-טק במטרה להתמודד עם הוצאה מישראל של קניין רוחני על-ידי חברות ההייטק שנמכרו. הפתרונות הללו נראים מגושמים משהו, אבל לפחות הם מעידים שהאסימון נפל ומסמנים, יש לקוות, מפנה ביחס לנכסי הקניין הרוחני הנצברים בישראל.

בתוך כך, ישראל עדיין מפגרת בשמירה על נכסי קניין רוחני, במיוחד בכל הקשור לזכויות יוצרים בתעשיות חשובות כמו תוכנה, תרופות וכו'. לכך אפשר להוסיף גם היעדר מינוף מספיק של נכסים אינטלקטואליים שברשות המדינה. למשל, החשב הכלכלי באוצר התריע בעבר, כי המדינה אינה עושה מספיק על מנת לקדם את נכסי הקניין הרוחני שבבתי החולים הממשלתיים. דו"ח פנימי של מערכת הביטחון (ועדת טישלר) קבע כי המדינה לא עושה די כדי למנף את הקניין הרוחני הנוצר בין כותלי מערכת הביטחון.

כדי לקדם את תחום הקניין הרוחני, על כל היבטיו, רצוי שממשלת ישראל תקים רשות לאומית חזקה, בעלת סמכויות ותקציב, אשר תתטפל בשימור נכסי הקניין הרוחני, הן במגזר הממשלתי והן במגזר הפרטי, תוך טיפוחו ועידודו, מצד אחד, ותדאג לאכיפה נמרצת כנגד הפרות זכויות קניין רוחני, מצד שני.

הכותבת היא שותפה-מנהלת בקבוצת לוצאטו העוסקת בפיתוח ומינוף קניין רוחני