משתלם, משתלם? לא משתלם, ביזיון

במשחק הבית הראשון שלו במדי ארסנל, נגד סטוק, מסוט אוזיל בישל אתמול שלושה שערים – שני בישולים ישירים ואחד בבעיטה חופשית שהשוער של סטוק הדף ישר לרגלי ארון ראמזי. בשני משחקי ליגה לאוזיל כבר יש 4 בישולים. מדובר בהספק מצוין. כבר במשחק הראשון שלו במדי ארסנל ניתן היה לראות את ההבדל שהוא עושה את זה.

בזכות סטטיסטיקות של SportsMatrix ניתן לראות את האיכות שאוסיף אוזיל להתקפה. תומאש רוזיצקי, ששיחק בעמדה של אוזיל לפני הגעתו, יצר 1.2 מצבי הבקעה במשחק בעוד שאוזיל, כבר במשחקו הראשון יצר 5 מצבים. בעוד רוזיצקי הצליח רק ב-30% מהמצבים שניסה לייצר (מסירת עומק, הגבהה, הקפצה וכו'), אוזיל הצליח ב-63% מניסיונות שלו.

כששואלים למה שחקנים כמו אוזיל שווים 50 מיליון יורו, אז צריך לקחת את המספרים האלה בחשבון. וזה עוד לפני שמחשבים בתרומה שלו את הכסף שנכנס ממכירת חולצות שלו. מאז רכישתו של אוזיל, ארסנל מכרה פי 12 יותר חולצות בהשוואה לתקופה בשנה שעברה. אם מחשבים שכל חולצה עולה לפחות 60 ליש"ט, אז מדובר בהכנסה מסחרית שצומחת בצורה מרשימה ביותר.

הדו"חות השנתיים והתוצאות בסיום העונה יראו לנו אם אוזיל אכן השתלם לארסנל מבחינה כלכלית. אם יצליח להוביל את הקבוצה הלונדונית לתואר ראשון מאז 2004, לאוהדים לא יהיה איכפת אם ישתלם כלכלית או לא. 

בייל? ישתלם אם יאיים על השער

אז נגיד שאוזיל מצדיק את ה-50 מיליון יורו ששילמו עבורו. האם גארת' בייל, שעלה לריאל מדריד כ-100 מיליון יורו, יצדיק את הכסף ששילמו עבורו? זו משימה הרבה יותר קשה. בניגוד לאוזיל, שבריאל מדריד בישל יותר שערים מכל שחקן אחר בתבל, בייל היה שחקן סופר יעיל בטוטנהאם אבל לא הכי טוב בפרמיירליג.

לפי SportsMatrix בייל היה טוב בעיקר בתחום בניית ההתקפות. הוא ביצע 42.2 פעולות של בניית התקפה במשחק, מעט מעל הממוצע של שחקן כנף (39.1 פעולות). כמו כן, הוא העביר את קבוצתו למצבים טובים בהתקפה 3.4 פעמים במשחק – שזה מעל הממוצע בפרמיירליג לשחקן כנף (2.5 פעמים). היו שחקנים שהיו יותר יעילים ממנו בקטגוריות הללו. סאנטי קאסורלה מארסנל ואדן האזרד מצ'לסי, למשל, עשו את זה פי 2 יותר ממנו.

בייל הגיע למצבים מהם ניתן ליצור הזדמנות כיבוש מספר דומה של פעמים ביחס לשחקן הכנף הממוצע  (10.9 לעומת ממוצע של 9.5) אך אחוזי ההצלחה שלו ביצירת ההזדמנויות, יחד עם איכות המצבים שהוא יצר, היו טובים מהממוצע ומיקמו אותו במקום ה-10 בין שחקני הכנף בפרמיירליג. בייל ניסה ליצור 6.2 מצבים במשחק לעומת ממוצע של 5.2 והצליח ליצור 1.7 מצבים במשחק לעומת ממוצע של 1.2. אלו אינם מספרים ספקטקולאריים. האזרד למשל, מדורג במקום הראשון בתחום יצירת המצבים. הוא ניסה ליצור מצב 8 פעמים במשחק וייצר 2.8 מצבים למשחק.

גם בדריבלים בייל אמנם היה אחד מחמשת הדרביליסטים הטובים בליגה (45% מהכדרורים שלו היו טובים לעומת ממוצע של 40%) אבל שוב, זה לא האקס פאקטור שבגללו ריאל שילמה את הסכום ששילמה עבורו. אז במה בייל הרבה יותר טוב מכל האחרים? אולי ביכולת שלו לאיים על השער. בייל היה שחקן הכנף שאיים הכי הרבה על שער היריבה ממשחק שוטף, כמעט פי משחקן הכנף הממוצע: 4.1 פעמים למשחק לעומת 2.3 למשחק.

באיכות האיומים הוא היה מספר 1 בליגה. 54% מהבעיטות שלו היו טובות ביחס לממוצע של 35%. לשם השוואה, תיאו וולקוט מארסנל איים על השער רק 2.9 למשחק עם 35%. נתון מעניין ביחס לבייל הוא שרק 15% מהבעיטות של בייל נחסמו על ידי יריבים, בעוד שהממוצע לשחקני כנף בקטגוריה הזו הוא 26%. גם 50% מהבעיטות שלו הלכו למסגרת בעוד שהממוצע הוא 35%.

בסיכום הכללי, ביצועיו של גארת' בייל היו גבוהים מהממוצע בכל הקטגוריות בהן מדדו את שחקני הכנף בפרמיירליג. כמעט בכל הקטגוריות הוא נכנס לטופ 10. לפי SportsMatrix "האקס פקטור של בייל ומה שהופך אותו לשחקן ששילמו עליו כל כך הרבה כסף היא העובדה שבתחום האיום על השער, בייל לא רק מוביל את הרשימה מבחינת שחקני הכנף, אלא נמצא בטופ גם אם מכניסים לחישוב את השחקנים שמבחינתם איומים על השער הם הפרמטר הכי חשוב, חלוצים".

למשל, רובין ואן פרסי איים על השער 3.7 פעמים במשחק שוטף (פחות מבייל) והבקיע 0.6 שערים למשחק – שגם זה פחות מבייל (0.8). 16% מהבעיטות של ואן פרסי הסתיימו בשער בעוד 19% של בייל הסתיימו בשער. זה אומר שכל בעיטה חמישית של בייל במשחק שוטף היא שער. אם יקבל את ההזדמנויות לבעוט כל כך הרבה בריאל מדריד, שעמוסה בשחקנים יוזמים כגון רונלדו, איסקו ודי מריה, אז אולי הוא יתחיל להשתלם. 

רמת השרון. למה?

"ניר" רמת השרון פיטרה את רפי כהן. ידיעה קטנה ולא באמת מעניינת מליגת העל הישראלית. היא הראשונה לעשות את זה העונה כפי שהיתה הראשונה לעשות זאת בעונה שעברה. למה הוא פוטר אחרי שלושה משחקים? לא ברור. כמו שלא ברור כל דבר שעושים בקבוצה הזאת, שמשתמשת בכסף ציבורי כדי להאדיר את שמו של יצחק רוכברגר, ראש העיר שהודח מתפקידו על ידי בג"ץ. במצבה הנוכחי לרמת השרון לא באמת מגיע קבוצה בליגת העל. קבוצה שמביאה פחות מ-400 אוהדים למשחק לא ראויה למעמד הזה ובטח שלא כשהיא חיה על כסף ציבורי. עם זאת, לרמת השרון באמת יש פוטנציאל להיות קבוצת ספורט מקצועית חזקה. במושבה חיים האנשים העשירים ביותר בישראל. יש שם קהילה שנואשת לאירועים קהילתיים/חברתיים. בעבר, בזכות השקעה חכמה במחלקת הכדורסל, העיר הציבה קבוצת כדורסל מצוינת ומקומית שגידלה כמה מהכישרונות הגדולים ביותר בישראל – כולל נדב הנפלד. אולי ראש העיר הבא ברמת השרון ידע לנצל את כל היתרונות הללו כדי שקבוצת הכדורגל של רמת השרון לא תביך את רמת השרון.

מהומה אל פאחם

אנחנו כבר במחזור הרביעי של הליגה הלאומית ורק מחר, אחרי הדיון השישי בהתאחדות לכדורגל, יקבע מי הקבוצה שתשחק בליגה הלאומית – הפועל כפר סבא או מכבי אום אל פאחם. בינתיים, שתי הקבוצות לא משחקות בליגות וזה יוצר כמה בעיות ספורטיביות ולוגיסטיות לא פשוטות בכלל. העניין הוא שהיה קיץ שלם לפתור את הבעיות הללו אבל אנחנו כבר כמעט אחרי החגים ורק מחר הן יפתרו – אולי.

למה התסבוכת? אולי בגלל שבאוגוסט בית הדין העליון של ההתאחדות לכדורגל החליט להוריד את מכבי אום אל פאחם בגלל אי עמידה בדרישות הרשות לבקרה התקציבית – בין השאר בגלל אי תשלום לשחקנים - אבל אז נכנס לתמונה אבי לוזון שהשיג עוד דחייה ואף הסביר אותה לתקשורת בכך ש"לא צריך להוריד קבוצה בגלל שהביאה ערבות בנקאית איחור של שבוע". הסיפור הסתבך כאשר אום אל פאחם הגיעה עד לבית המשפט האזרחי (ההתאחדות לא אמרה דבר על התערבות המדינה בהחלטותיה) וכל הנושא התגלגל עד עכשיו. למה אבי לוזון בכלל התחיל את כל הבלאגן הזה? אולי בגלל שאום אל פאחם היא ממרכז מכבי – המרכז של לוזון – ופוליטית הוא צריך אותה בליגות הבכירות. אולי בגלל שמחמיד איהאהב, מנכ"ל הקבוצה, אמר ש"אם אבי לוזון יעזוב את הכדורגל, זה הפסד למדינה". בכל מקרה, הסיפור מביך. לא שאיכפת לאנשי ההתאחדות לכדורגל, הם בשווייץ עכשיו – בפגישה עם ספ בלאטר.