הכלכלה הירוקה כבר מזמן כאן - ובגדול

הצורך לספק את צרכי המזון, האנרגיה והמים של אוכלוסיית העולם הגדלה באופן חסר תקדים והצפויה להגיע ל-9 מיליארד בני אדם בשנת 2030, מבלי לחסל את משאבי כדור הארץ, הופך להיות מנוע צמיחה המרכזי כבר היום. הכלכלה הירוקה כבר מזמן כאן ובגדול. 

בדומה לאוכלוסיית העולם, בעיקר במדינות המתפתחות ובאפריקה, האוכלוסייה בישראל צפויה לגדול לכ-11 מיליון נפש בשנת 2030 בשל שיעור הגידול הטבעי והן בשל העלייה הצפויה בתוחלת החיים לגיל 86. המשמעות היא הגדלת הביקוש למשאבי טבע מוצרים ושירותים באופן דרמטי.

התנודתיות במחירי הסחורות והחשש מפני הסתמכות על משטרים לא דמקורטיים באספקה של מינרלים קריטיים, כל אלה מהווים אתגר לממשלות העולם ובכללן לממשלת ישראל - ולהזדמנות כלכלית כבירה למגזר העסקי. האתגר יהיה לא רק לספק את הביקושים הגדלים למזון, אנרגיה מים, טיפול בפסולת לכל אותם צרכנים, אלא לעשות זאת בהרבה פחות משאבים באופן יעיל יותר, נקי הרבה יותר וזול יותר. אלו אתגרים המצריכים מדיניות ברורה, טכנולוגיה חדשנית, תמריצים כלכליים נכונים ושיתוף פעולה בין המגזר הממשלתי לעסקי.

אתר פסולת בראשון לציון | צילום: שאול גולן

שיתופי פעולה רבים המטמיעים את המודל הכלכלי בפעילות הסביבתית מבוצעים בישראל כבר עכשיו בהצלחה רבה. עיריית מעלות תרשיחה מחליפה בימים אלה את תאורת הרחוב ברחבי העיר, לתאורה יעילה וחסכונית בטכנולוגיה מתקדמת, במודל של מימון מתוך החסכון הצפוי בסיוע מענק של המשרד להגנת הסביבה. החסכון הצפוי לקופת העיריה מוערך במיליוני שקלים, שיושקעו בחינוך, במקום בתשלום חשבון החשמל.

עשרות מתקנים לייצור חשמל ירוק מפסולת ביתית מוקמים ברחבי ישראל על בסיס תעריף שניתן לחשמל הנמכר לרשת. מתקנים אלה יקבלו פסולת ביתי מופרדת, אשר היום מוטמנת בדרום הארץ, ויהפכו אותה לחומר גלם לייצור אנרגיה. ערך חומרי הגלם הנזרקים היום בבורות אלה מוערך בכמיליארד ש"ח לשנה. מתקן לייצור אנרגיה (תחליף דלקים) מפסולת יבשה יוקם במרכז המיחזור בחירייה ביוזמת איגוד ערים דן. אלפי גגות בישראל כבר כוסו בפאנלים פוטו וולטאיים והם מספקים חשמל נקי, לאחר שנקבעו מכסות ותעריף.

חברות מתחום האגרו כימיה, כגון מכתשים אשר זיהתה את משבר המזון העולמי כמנוע צמיחה וגיבשה אסטרטגיה עסקית מבריקה, הנותנת מענה לחקלאי העולם המתפתח, תוך שימוש בידע אגרו כימי שנצבר בישראל. כל אלה דוגמאות לפעולות המייצרות רווח יזמי ותועלת סביבתית חברתית לציבור.

הציבור מרוויח ובגדול מפעילות חקיקה שקודמה במאמץ כביר על ידי המשרד להגנת הסביבה וארגוני הסביבה ועל פי רוב כנגד אינטרסים כלכליים של קבוצות לחץ. כגון חוק אויר נקי, חוק האריזות , תקנות המים וחוקים נוספים אשר גרמו לפריחה של יזמויות עסקיות, מתחום האנרגיה, המים והפסולת. קבוצות לחץ אלו, המתנגדות לחקיקה זאת, הן שגורמות לכך שפעמים רבות המדינה אכן אינה ממקסמת את רווחת אזרחיה.

המדינה לאורך שנים לא שמרה על משאביה ונכסיה וחילקה אותן במחיר נמוך לגופים עסקיים, כפי שנחשף בשורת כתבות מקיפות בעיתון כלכליסט אשר עסקו במשאבי הטבע, עוולה אשר שר האוצר הנוכחי פועל לתיקונה עם הקמת וועדת ששינסקי 2.

במאמרו בנושא הכלכלה הירוקה, מלין יורם גבאי על פעילות לובי ירוק שכביכול הכשילה מהלכים חברתיים חשובים. כדוגמא הוא מונה שורה של מהלכים, בעיקר מתחום המיסוי, שלא קודמו על ידי המשרד להגנת הסביבה או ארגון סביבתי כלשהו. כגון מיזם הרכב החשמלי שקודם באגרסיביות ובחסות ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט, וזכה להטבות מס מפליגות ללא דיון ציבורי. גם המסים הגבוהים על רכב ודלק, הנזכרים שם, נועדו מאז הטלתם להעשיר את קופת המדינה ולא עמד בבסיסם מעולם שיקול סביבתי כלשהו.

דווקא רפורמת המיסוי הירוק, שיתוף פעולה בין המשרד להגנת הסביבה ורשות המסים מהקדנציה הקודמת, המעניקה זיכוי מס למכוניות נקיות וחסכוניות, גרמה לשינוי מבורך בהכנסת רכבים נקיים וזולים יותר לשוק, בד בבד עם קביעה לראשונה של מדד ברור ושקוף לציבור של רמת הזיהום הנפלט.

חדשנות סביבתית וטכנולוגית אינה מגיעה בוואקום. היא דורשת אסטרטגיה לאומית ורגולציה מתאימה ומתואמת בין משרדי השונים יחד עם המגזר העסקי וארגוני הסביבה מלווה בתמריצים תואמים, יחד עם פעולות של הסברה וחינוך הציבור.

אסטרטגיה כזאת גובשה בתהליך רחב היקף שהובל על ידי המשרד להגנת הסביבה ומשרד הכלכלה בשיתוף המגזר העסקי וארגוני סביבה וחברה. התכנית הלאומית לצמיחה ירוקה כוללת את הצעדים הנדרשים על מנת לתת מענה לאתגר הסביבתי ולהפכו למנוע צמיחה כלכלי ויש לקדמה גם בממשלה הנוכחית.