כואב אך הכרחי

קצבאות הילדים - כלי בידי הפוליטיקאים | צילום: שאטרסטוק

ועדיין, טוב שקיצצו בקצבאות הילדים ויש לקוות שזו רק ההתחלה של עשיית סדר בקצבה שלאורך ההיסטוריה נוצלה על ידי פוליטיקאים מכל קצוות הקשת כדי למצוא חן בעיני המגזר על חשבון המשק.

המבקרים אומרים כי קיצוץ הקצבאות יגדיל את העוני, אבל מה שגורם לכך שמשפחה תהיה ענייה הוא דווקא השכר מעבודה. הבעיה האמיתית היא הורים שלא עובדים, עובדים מעט או עובדים קשה ומשתכרים מעט.

טענה אחרת היא שהקיצוץ בקצבאות יקשה על הורים ממעמד הביניים לגמור את החודש. זה נכון, אבל השאלה היא אם תקציב קצבאות הילדים - בסך 7 מיליארד שקל - יכול לעזור להורים ולעניים אפילו יותר. אפשר למשל להוריד 2.5%–3% במע"מ, להחיל יום חינוך ארוך, מפעל הזנה או מימון ספרי לימוד בבית הספר, להרחיב את היצע מעונות היום ועוד.

הנקודה הכואבת באמת היא שהקיצוץ מיועד לממן בעיקר את הגירעונות של הממשלה ולא יום חינוך ארוך שההורים צריכים. מצד שני, במציאות הפוליטית לא ודאי כי ניתן היה לקצץ בהמשך. לכן הציבור צריך ללחוץ על לפיד ושות' להראות שאת הכסף שלקח מהילדים בקצבה הוא עוזר להורים להחזיר בעבודה.