משרד השיכון: תוקם "קופת חסמים" לפתרון מצוקת הבנייה

תכנית נוספת לפתרון מצוקת הדיור: שר הבינוי והשיכון, אורי אריאל, סיכם עם שר האוצר, יאיר לפיד, כי ינהל "קופת חסמים" בגובה מיליארדי שקלים, שמטרתה לפתור חסמים המעכבים בנייה למגורים בהיקף של עשרות אלפי יחידות דיור. כך הודיע היום (א') משרד השיכון. לפי ההבנות שהושגו, ינהל משרד הבינוי והשיכון "קופת חסמים" שמטרתה תהיה לקדם שחרור החסמים, במקומות בהן חסמי תשתיות שונים מעכבים יציאה לדרך של כמות גדולה של יחידות דיור. "מתוך הבנה בצורך לתת מענה בפתרונות מיידים בשוק הדיור, ביקש אריאל לקדם באופן משמעותי פתרון שיביא לשחרור חסמים ופרויקטים רבים של בנייה בצורה מהירה, לרבות באזורי הביקוש, כדי להבטיח כי שיווקי הקרקעות ברחבי הארץ לא יישארו בחלקם על הנייר בלבד, אלא ייצאו לדרך כשיווקים אפקטיביים", נמסר.

במשרד השיכון טרם פירטו את הסכום המדויק שיהיה זמין בקופה, או מאיזה תקציב יגיעו הכספים. אריאל הציג ללפיד כמה תכניות בניין עיר (תב"ע) בהן קיימות דרישות למחלפים כתנאי לשיווק קרקעות למגורים, וכן מתקני טיהור שפכים.

"לא די רק בשיווק קרקעות לשם שיווק לצורך הגדלת היצע הדירות", מסר אריאל. "נדרש כי השיווקים יהיו אפקטיביים ויאפשרו לקבלנים לבנות עשרות אלפי יחידות דיור נוספות בכל רחבי הארץ ולהגדיל את התחלות ההיצע. זהו הכלי המשמעותי ביותר בידי הממשלה להורדת מחירי הדיור, ואני שמח כי גם משרד האוצר והעומד בראשו מסכימים לכך ויעזרו לנו במשימה החשובה של הורדת יוקר הדירות".

גורמים המקורבים למהלך אמרו היום (א') ל"כלכליסט" כי היקף החסמים מגיע לכ-6 מיליארד שקל, אך ייתכן שהקופה תסתכם בסופו של דבר בפחות מכך. בין התכניות ה"תקועות", ניתן למנות תכניות להקמת עשרת אלפים יחידות דיור במודיעין ועוד 5,000 ברמלה, לוד ובאר יעקב, שעלות שחרור החסמים בהן מסתכמת בכ-62 מיליון שקל; תכנית לבניית 16 אלף יחידות דיור בבית שמש, שם החסם התשתיתי (כביש 38) מסתכם בכ-800 מיליון שקל; ותכנית ללמעלה מ-2,000 יחידות דיור ביבנה, המצריכה תקציב של כ-230 מיליון שקל למחלף. הגורמים הסבירו שעצם הקצאת התקציב יאפשר לבנות את התשתית והדירות במקביל.

השרים צפויים להגיע לסיכום סופי בנושא בעוד כשבועיים, אך התכנית עצמה אינה מצריכה אישור מהממשלה או מקבינט הדיור. כך על פי גורמים.

אין עוררין על החשיבות הקריטית שבהקמת תשתיות ביוב, תחבורה וחינוך בשכונות מגורים. השאלה היא האם עצם איתור התקציב פותרת את הבעיה, ובאיזה קצב. היזם ארנון פרידמן, מנכ"ל אשדר, אחת מחברות הבנייה למגורים הגדולות בישראל, אמר ל"כלכליסט" כי בתכניות בניין עיר מאושרות בהן יש התניה לבצע תשתיות על מנת להעניק היתרי בנייה, מדובר על "מענה יחסית מהיר, של כשנה וחצי". אך תכניות מתאר שאינן מאושרות עדיין משום שהתשתיות לא בוצעו, ייקחו עוד שנים רבות. "בשנים האחרונות הרשויות המקומיות רוצות ביצוע בפועל של התשתיות, כבר בשלב אישור תכניות המתאר, הן לא מסתפקות בהבטחה לתקציב", אומר פרידמן. "אבל לא כל הוויכוחים הם על כסף. צריך להחליט על פתרונות תשתית כאלה או אחרים והויכוחים בין הגורמים השונים תוקעים תכניות".