גברים בעבודה: קמיקזות על גלגלים

פעם, ממש מזמן, היה בגבעתיים קניון. לא, לא קניון שבנות 14 מגיעות אליו כדי לשפוך את הכסף של אבא ואמא בחנויות שופעות כלום, אלא קניון אמיתי. כזה שסביבו עצי אורן וכל כולו מדרונות כורכר תלולים בגובה של 15 מטר ובהם קני בזים לרוב. קניון גבעתיים המקורי הצטיין בשלל תוואי קרקע שקרצו לדורות של מתאבדי אופניים. אלילי ילדותנו נהרו למקום כדי להפגין את אומץ לבם בכיבוש הבור הענק, רכובים על אופני שנות השבעים חסרי המתלים. למותר לציין כי גם האופניים וגם מורדות הכורכר היו סלחניים כמו פולנייה ששכחו להזמין לארוחת חג משפחתית. תל השומר נמצא במרחק עשר דקות נסיעה, וטוב שכך, כי את מרבית הזמן בילו הרוכבים בריחוף בלתי נשלט שהסתיים בשערי חדר המיון.

מחקרנו המעמיק על אודות נטיות אובדניות מוביל אותנו הפעם למדבריות יוטה, אחת המדינות היפות בארה"ב, לתחרות הרד בול רמפייג' (Rampage) השנתית. יוטה משופעת בנופים עוצרי נשימה, קניונים ומצוקים שהם ממתקים של ממש לרוכבי הדאון היל הטובים בעולם שקצו בחייהם. ממש בסמוך לשער המערבי של הפארק הלאומי ציון (Zion National Park) נמצאת העיירה וירג'ין. למרגלותיה חרץ נהר וירג'ין חריצים מספיק עמוקים באדמת המדבר כדי ליצור תפאורה מרהיבה.

כשאנחנו אומרים תפאורה מרהיבה, הכוונה היא לא לצמחייה המדברית ולא לשלל צבעי החול, אלא למורדות בזוויות בלתי אפשריות ומצוקים של עשרות מטרים שעליהם יקפצו בחדווה עשרות רוכבים שהם הטופ של הטופ בדאון היל. כלומר, אין כאן ממש היל, אלא יותר קירות ב־90 מעלות ובולדרים מפלצתיים. התחרות תצא לדרך ב־11 באוקטובר ותימשך ארבעה ימים. מקומות הצפייה הטובים בווירג'ין הולכים ומתמלאים, אז שווה לצאת ממש עכשיו.

לטובת האפקט התעופתי טרחו אנשי רד בול והקימו מקפצות מאולתרות כדי לדאוג שהרוכבים יבלו כמה שיותר זמן באוויר רק כי זה מצטלם מצוין. מסלול הרמפייג' גולש לעומק של כמה מאות מטרים, ורובו מאלץ את הרוכבים לקפוץ מדרגות סלע של חמישה, עשרה ואף 20 מטרים. אם נביא בחשבון שמשקלו של גוף בנפילה חופשית מוכפל בתשע בכל שנייה של נפילה, אזי הפגישה עם הקרקע אינה בדיוק נחיתה רכה אלא יותר זעזוע אימתני העובר מיידית מהמתלים אל הרגליים, הידיים והגב.

התהפכויות מרהיבות ומרסקות עצמות הן עניין של כל כמה דקות ברמפייג'. אלו שיצליחו לשרוד את הנפילה הבלתי נמנעת יקומו, ינערו את האבק המדברי וימשיכו ללא פחד למדרגה הבאה. איך שרו פעם הדודאים? "הם רוכבים ושרים לרגלי ההרים".