אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ירון זליכה לפיני רובין: "אתה קורא לי גנב? אתה מייצג גנבים, לא אני" צילום: אלכס קולומויסקי

ירון זליכה לפיני רובין: "אתה קורא לי גנב? אתה מייצג גנבים, לא אני"

חילוקי הדעות על הדיבידנד בבזק הפכו לעימות אישי בין זליכה, החתום על חוות דעת תקיפה נגד הדיבידנד, לבין עו"ד רובין שייצג את בזק

01.10.2013, 08:27 | משה גורלי

בשלב מסוים איבד פרופ' ירון זליכה את זחיחותו ואת חיוך הבוז שנסוך כמעט בקביעות על פניו, והתפרץ על עו"ד פיני רובין: "אתה כל הזמן מעליב אותי, קורא לי גנב. אתה מייצג גנבים. לא אני". זליכה, לשעבר החשב הכללי, נחקר אתמול בבית המשפט על חוות דעתו בתביעה הנגזרת נגד חלוקת הדיבידנדים בבזק. 

קראו עוד בכלכליסט

 את התביעה הגישו פרץ חמו ואילן ורדניקוב באמצעות עורכי הדין אופיר נאור, רנן גרשט וארז ללקין. מולם הציבה בזק את תותחיה: עו"ד רובין מטעם החברה, עו"ד ניר כהן מייצג את הדירקטורים, ועו"ד איל רוזובסקי את הדירקטורים של הבעלים הקודם חיים סבן. כולם טיווחו את זליכה שהשיב מלחמה שערה ואף העיר גם לשופט כבוב: "עם כל הכבוד, אני חושב שאדוני לא מבין את המודלים הכלכליים". על חוות דעת רואה החשבון של בזק אמר: "טענתו שגויה. זו לא סוגיה חשבונאית אלא תאגידית־כלכלית".

עו"ד פיני רובין, צילום: עמית שעל עו"ד פיני רובין | צילום: עמית שעל עו"ד פיני רובין, צילום: עמית שעל

התביעה בתמצית: דירקטוריון בזק בהשראת הבעלים שאול אלוביץ' גרם לחברה נזק כשאישר חלוקת דיבידנד של 7 מיליארד שקל. בקופת החברה לא היו די מזומנים לחלוקה, היא נטלה הלוואות בריבית של 2.13 מיליארד שקל. זליכה: "ההלוואות לא שירתו כל צורך כלכלי ועסקי של החברה. בהיקף ובמינון כזה, זה כמו להשתין מהמקפצה. אינני מכיר תקדים לכך. אני מבין שהמטרה היחידה לתשלום הדיבידנד היא האינטרס של בעל השליטה". הנזק, לפי זליכה, הוא עלות המימון, ריבית של יותר מ־2 מיליארד שקל. נזק אפשרי נוסף הוא שרשויות המס לא יכירו בהוצאות המימון. עו"ד ניר כהן: "לבזק הון

עצמי של 2 מיליארד שקל. זה מעט?". זליכה: "מעט מאוד בסיטואציה". כהן: "אתה אומר שפגעו בחברה, שהציבור צריך להדיר רגליו ממנה?". זליכה: "בשוק האמריקאי זה היה קורה. בשוק הישראלי קנו כל זבל". כהן: "אתה יודע שמניית בזק נמצאת כיום בשיא?". זליכה בסרקזם אופייני: "כמצופה מגוף שהוא מונופול לפני רפורמה".

השופט כבוב ביקש להבין: "אולי התקדים מוצדק? אולי בעלי המניות הרוויחו יותר מבעלי מניות בחברות אחרות, והחברה עצמה ממשיכה להרוויח?". זליכה: "את זה אמרו גם על נוחי שקיבל שבחים. אתה לא אמור לחסל את כל ההון שלך. אולי יהיו רפורמות, אולי תפסיק להיות מונופול". עו"ד איל רוזובסקי: "יש תחושה שאתה לא עד מומחה אלא שבאת לנצח קייס". כבוב הוסיף: "כמי שבא עם אג'נדה". זליכה: "את שכר הטרחה כבר קיבלתי. אין לי עניין בתוצאה". על השאלה כמה השיב: "ביקשתי 100 אלף שקל, אבל נתתי הנחה, לא זוכר כמה".

הבהרה

עו"ד רובין מבקש להבהיר שהוא עצמו לא השתמש במלה "גנב" כלפי זליכה. הדיון אכן היה טעון ורובין השתמש בביטויים אחרים כלפי זליכה כגון "תכשיט", או "בוער הכובע על הראש...", אך לא בביטוי "גנב".

תגיות

16 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

15.
כל חברות הענק שהיו פעם של המדינה ו/או של הסתדרות העובדים ו/או של הסוכנות...בסוף
הן "מופרטות" בנזיד עדשים, וכל הרווח עובר לידי "היזם", שהוא בעצם תחבולתן פיננסי. בקיצור האזרח הפשוט השקיע את מיטב כספו, והטייקון חומד את התוצר...בשם הטענה הפופוליסטית שהיזם הפרטי מוכשר יותר מהציבורי. לכאורה... ועל ראש מי בוער הכובע...זו בהחלט שאלה טובה.
חוגגים על חשבוננו...ובגדול!  |  05.10.13
14.
זליכה אולי בוטה, אך צודק. נטילת הלוואות לצורך חלוקת דיוידנדים היא שערוריה.
השיטה היא זו: ראשית, משתלטים על חברה בורסאית, לרוב באמצעות מינוף (אשראי בנקאי). את ההלוואה לא נוטל הבעלים ה"סופי" אלא חברה אחרת, בשליטתו. חברה זו מהווה חייץ בין הבנק לבין הבעלים (מטעמים מובנים, הוא, אישית, אינו הלווה). שנית, לאחר שקנו את החברה הבורסאית חולבים ממנה גם את רווחייה וגם מההון העצמי שלה, באמצעות דיוידנדים. חלק מהדיווידנדים נוגס בפעילות העסקית של החברה הבורסאית, חלקו משולם מתוך הלוואות [כמו במקרה של בזק]. הדווידנד מגיע לכיסו של בעל השליטה, לעיתים, לפני שהלה השקיע בה שקל אחד מהונו האישי. אם החברה הבורסאית חזקה מספיק (כמו מונופול בזק), היא שורדת. אם לא, היא מוצאת עצמה אצל "הספר", בהסדר נושים כזה או אחר.
אלכס, משפטן ותיק , מרכז  |  05.10.13
לכל התגובות