משרד הבריאות: חשש כבד כי הקופות לא יעמדו בתשלומים לבתי החולים

המצב הכספי של קופות החולים ממשיך להידרדר עד כדי חשש כי הקופות לא יוכלו להמשיך ולשלם לבתי החולים ולעובדים. על פי הדו"ח הכספי של ארבע קופות החולים לשנת 2012. ארבע הקופות רשמו גירעון של 7.4 מיליארד שקל בסך הנכסים פחות סך ההתחייבויות שלהם, כלומר שיש להן הרבה יותר התחייבויות לטווח הקצר כמו תשלומים לבתי החולים, למכונים שמבצעים עבורן בדיקות למבוטחיהן ולעובדים - סעיף שנקרא בשפה החשבונאית "הון חוזר" - מאשר נכסים. כבר היום מדווחים בתי החולים הממשלתיים על עיכוב בתשלומים מצד הקופות, תופעה שעלולה להחריף ולהתעצם בשנה הבאה ולהוביל לסחרחורת פיננסית במערכת הבריאות.

מי שרשמה את הגירעון הגדול ביותר בהון החוזר היא הכללית, עם 3.6 מיליארד שקל, למכבי גירעון בסך של כ-1.6 מיליארד שקל, למאוחדת גירעון בסך של כ-1.4 מיליארד ששקל וללאומית גירעון בסך 900 מיליון שקל. בכל הקופות המגמה היא גידול מתמשך בהיקף הגירעון בהון החוזר, שהסתכם בשנה שעברה ב-6.4 מיליארד שקל.

כל קופות החולים סיימו את שנת 2012 בגירעון של 861 מיליון שקל, לעומת גירעון של 1.26 מיליארד שקל בשנה שעברה. עם זאת, הסיבה לקיטון בגירעון היא קוסמטיקה חשבונאית, שכן כספי תמיכות ומענקים מיוחדים המיועדים גם לשנת 2011 נרשמו בספרי החשבונות של השנה הקודמת בלבד.

בנטרול התמיכות והפסדים חד פעמיים, הסתכם גירעון קופות החולים בשנת 2012 לכ-1.97 מיליארד שקל, לעומת 1.36 מיליארד שקל בשנת 2011. הכללית רשמה גירעון של 1.18 מיליארד שקל ללא תמיכות, מכבי עם גירעון של 375 מיליון שקל, מאוחדת עם 164 מיליון שקל ולאומית עם גירעון של 158 מיליון שקל.

הגירעון מגדיל את התשלומים מכיס המבוטחים

המשמעות של הגירעונות היא שלקופות אין כסף לממן פיתוח שירותים נוספים לטובת המבוטחים, לשפץ מרפאות או לשכור רופאים נוספים כדי לצמצם תורים. אך לא רק, הגירעונות הללו מעודדים את הקופות להגדיל את ההכנסות שלהן מהכיס של המבוטח עצמו מעבר למה שהחוק מרשה.

הדו"חות הכספיים של הקופות מראים כי בשנת 2012 המבוטחים של קופות החולים הוסיפו מכיסם עוד 3.15 מיליארד שקל על מנת לממן את שירותי הבריאות. הסכום הזה מגיע בנוסף לתשלום של כ-12 מיליארד שקל של כספי דמי הבריאות הנגבים מהשכר ובנוסף לכ-13 מיליארד שקל המגיעים לארבעת הקופות באמצעות תקציב המדינה, כלומר תשלומי המסים של האזרחים, ובנוסף להוצאות החודשיות על הפרמיה עבור ביטוחי בריאות ובנוסף על תשלומי ההשתתפות העצמית כאשר רוצים לממש את ביטוח הבריאות.

המקור של אותם 2.4 מיליארד שקל הוא בהשתתפויות עצמיות של מבוטחים בסל שכוללות אגרה עבור ביקור רופא, השתתפות עצמית ברכישת תרופות וציוד רפואי שניתן כחלק מסל הבריאות, השתתפות עצמית על תרופות וציוד שאינם בסל הבריאות ועוד.

הרעיון מאחורי ההשתתפות העצמית היא לא ליצור מצב של בזבוז מצד המבוטחים שיקחו תרופות או ציוד גם כאשר אין בו צורך ממשי. אולם לכך נקבע בחוק ביטוח בריאות ממלכתי סייג שקובע שההכנסות של הקופות ממבוטחים לא יעבור את רף ה-6.45% מסך כל סל הבריאות שהן מקבלות.

שיעור זה עמד בשנה שעברה על 9.1%. למעשה, בכל העשור האחרון הקופות מעולם לא עמדו בתנאי של צמצום שיעור ההכנסות שלהן מהמבוטחים, אם בגלל שסל הבריאות עצמו היה נמוך מדי או כי הפיתוי של גבייה ממבוטחים שבויים גדול מדי.

עם זאת, הדו"ח מראה כי ישנה מגמה של ירידה בשיעור ההכנסות ממבוטחים, שבשנים 2005-2006 עמד כבר על 12%. ההכנסות ממבוטחים על השתתפות עצמית בציוד ותרופות עלו בכללית בכ-0.4%, בלאומית בכ- 4.8% ובמכבי בכ- 5.3%. זאת לעומת ירידה של כ- 10.9% במאוחדת.

גרמן תפנה לאוצר

שרת הבריאות, יעל גרמן, אמרה אתמול כי תפנה למשרד האוצר על מנת שזה יעביר כספים שיאפשרו "לתקצב באופן ריאלי את קופות החולים". עם זאת, קשה להאמין שבעתיד הנראה לעין מהלך שכזה ישא פרי, עקב הקיצוצים בתקציב המדינה. גרמן מצידה כמעט ולא דנה במצב הקופות כחלק מהוועדה לבחינת מצב מערכת הבריאות שהיא עומדת בראשה, אלא במצבם הכספי של בתי החולים.

הכללית ומכבי מסרו שתיהן כי הדו"ח מצביע על מחסור של 2 מיליארד שקל בתיקצוב הקופות. בכללית נאמר עוד כי "מצב זה מחייב את המדינה לתוספת מקורות מידית ולריסון הגידול בהוצאות הקופות , במיוחד בכל מה שנוגע למחיר יום האשפוז".

מכבי הוסיפו כי "משנה לשנה גירעון הקופות רק גדל וללא פתרונות מהותיים מצד הממשלה הגירעון ילך ויגדל. זוהי ליבת מערכת הבריאות בישראל. גירעון כל כך עמוק פוגע בשרות למטופלים ובכל מרכיבי מערכת הבריאות כמו בתי החולים, חברות התרופות ועוד. המדינה חייבת לפתור מן השורש את בעיית התקצוב החסר של קופות החולים, תקציבים חד פעמיים הם כמו פלסטר קטן לפצע מדמם".

מלאומית נמסר כי " הדו"ח משקף את מצבה הקשה של מערכת הבריאות בכלל וקופות החולים בפרט. שחיקת המקורות הכספיים של הקופות בתוספת העלאה בלתי מרוסנת של מחירי יום האשפוז יובילו להעמקת הגירעונות בשנת 2013 ולהעמדת קופות החולים בפני מצב של קריסה.

לאומית שירותי בריאות תמשיך ותעניק שירות רפואי מקצועי ואיכותי ללקוחותיה".

מנכ"ל מאוחדת, זאב וורמברנד , אמר כי הוא מקווה ש"מאוחדת תהיה הקופה הראשונה לחתום על הסכם הייצוב לשנים 2016-2014 על מנת שגם לקוחות מאוחדת יוכלו ליהנות מהקצאות תקציביות". וורמברנד עקץ את משרד הבריאות ואמר כי "אני מקווה גם כי הדוחות על מצבן הכספי של הקופות יתפרסם להבא במועד מוקדם יותר על מנת לאפשר ניהול ראוי יותר של תקציב הבריאות ברמה הלאומית".