צילום: ראובן שוורץ
ביזיון אום אל-פחם: המערכת אשמה
תפקוד הבקרה התקציבית בנושא אום אל־פחם שוב מוכיח כי הכדורגל הישראלי מתעסק בשטויות בירוקרטיות במקום בדברים החשובים באמת
זה היה מנהג די שכיח, בעיקר בקרב קבוצות מהמגזר הערבי. כדי להשיג ערבויות ניגשו קבוצות לאזרחי העיר או הכפר וביקשו צ'קים בסכומים גבוהים, כשהן מבטיחות לא להשתמש בהם, מאחר שמדובר בערבות בלבד. ואולם, כשאותן קבוצות נתקלו בבעיות תשלום לשחקנים, הבקרה היתה אמורה להשתמש בערבויות הללו, אך אז הצ'קים חזרו או שהאזרחים שהפקידו אותם סירבו לאשר את השימוש בהם. "נתקלים במישהי זקנה שבחיים שלה לא ראתה כדורגל, ופתאום היא צריכה לשלם 30 אלף שקל לשחקנים", אומר מתמחה לשעבר בבקרה התקציבית, "זה אבסורד".
קראו עוד בכלכליסט
המנהג הזה היה לפני כמה שנים, והבעיה היתה שהרשות לבקרה תקציבית של ההתאחדות לכדורגל אישרה דברים כאלה. גם בקיץ האחרון אחת הקבוצות התנהלה בצורה דומה וקיבלה את אישור הבקרה, שעל פי אנשיה לא אחראית להתנהלות הקבוצות, אלא רק ליכולות שלהן לשלם לשחקנים, וזאת כדי להבטיח קיום של ליגות מקצועיות. גורם משפטי בכדורגל הישראלי אומר על כך: "מביאים את הכסף בכאילו. מתעסקים בזה במקום להקים מערכת רגולטורית שבאמת תערוך מעקב אחר תוכניות עסקיות, פיתוח תשתיות, גידול קהל אוהדים, בקרת איכות על מחלקת הנוער וכו'".
הקיץ הזה לא ממש עשה חסד עם הבקרה או בכלל עם ההתאחדות לכדורגל. בלי קשר ל"ביף" בין ההתאחדות לכדורגל לבין משרד הספורט והטוטו, נראה כי כל המערכת זקוקה לניעור עצבני. הסיפור על הבקרה התקציבית מדגים כי הכדורגל הישראלי עוסק תמיד בשטויות בירוקרטיות במקום להתעסק בדברים החשובים.
"לא מצדד בלוזון"
על הבקרה מפקד עופר אורליצקי ממשרד ליאון אורליצקי ושות' מ־2009. הוא החליף את יאיר רבינוביץ', שאחרי 18 שנה בתפקיד עזב את עולם הכדורגל. במסגרת ההליך לבחירת יו"ר הרשות לבקרת תקציבים פנתה ההתאחדות לכדורגל ל־12 משרדי רואי החשבון הגדולים בארץ, אבל רק תשעה משרדים הגישו הצעה, ורק המשרד שעובד בו רואה החשבון, שעבד בעברו עם מכבי פתח תקווה וכיום הוא בתפקיד מקצועי בקבוצה (סלע מנדל, בנו של נחמן מנדל, יו"ר אגודת מכבי פתח תקווה) קיבל את התפקיד.
אורליצקי טוען כי לא קיים יותר משתי פגישות עם לוזון מאז מונה לתפקיד ב־2009, ולפני המינוי לא הכיר אותו כלל. זה לא משנה את העובדה שהבקרה לעולם לא תנקוט עמדה הנוגדת את עמדת היו"ר. למשל, בנוגע לתמיכה הנדרשת מהטוטו, גוף שלוזון נלחם בו, אמר אורליצקי שהקבוצות יכולות להעמיד תקציבים יפים ללא עזרת הטוטו, ואילו הקבוצות עצמן טענו כי הן חייבות אותו. אורליצקי מסביר שהוא אינו מושפע מלוזון ושבלי הטוטו קבוצות באמת הצליחו להשיג ערבויות מגופים גדולים כגון קבוצת עזריאלי ובנקים שונים. "אני לא ממציא דברים", אומר אורליצקי. "קבוצות כמו עכו וסכנין התקשו תחילה לעמוד בתקציב המינימום שהוקטן, אבל אז כל מיני גורמים מכובדים מאוד העבירו כספים".
במקרה של מכבי אום אל־פחם פנה אבי לוזון לעופר אורליצקי בבקשה לסייע לקבוצה שממרכז מכבי, שלוזון מייצג, זאת אף שהיא עבריינית סדרתית בכל הנוגע לתקנון הבקרה התקציבית ושאיחרה את המועד שלה, לעומת שאר הקבוצות, שעמדו בזמנים. בבית המשפט המחוזי החזירו את ההחלטה על הורדתה לליגה א', משום שעל פי חוות הדעת של אורליצקי, הקבוצה יכולה לעמוד בתנאים ולא צריך להוריד קבוצה בגלל "איחור" בהגשת המסמכים לבקרה התקציבית. בפועל הוקצה זמן רב לאום אל־פחם לגייס את הכספים בצורה כזו או אחרת. כאן מתחיל פינג פונג משפטי. אורליצקי מגן על כל החלטה שלו ומעביר את האחריות לבתי הדין של ההתאחדות ולבית המשפט של המחוזי. "באום אל־פחם הטעו את בתי הדין כשאמרו להם שקיבלו הארכה מהבקרה", אמר. בנוגע לפגישה עם לוזון הוא מציין כי נפגש איתו אך טען בפניו שאינו יכול לסייע לקבוצה, ואילו בהתאחדות לכדורגל אומרים שהוא זה שהעניק את הארכה הראשונה, ואז, כדי לקנות זמן ולהשיג את הערבויות, אום אל־פחם פנתה לפן המשפטי. אום אל־פחם, מצדה, ציינה כי עמדה בתנאים הראשוניים ורק מפני שהבקרה התעלמה ממנה היתה צריכה לפנות לבתי המשפט. "אם אני הייתי קובע, הייתי מוריד את אום אל־פחם לליגה א'", אומר אורליצקי. הסיפור שוב צבע את הכדורגל שלנו בצבעים מאוד לא מחמיאים. אין כאן אשם אחד, אלא מערכת שלא עובדת כמו שצריך.
מי גבר?
גם בנושא של תשלום משכורות לשחקנים, על פי הבטחות של אבי לוזון, הבקרה משתפת פעולה. בעניין הפועל כפר סבא בשנה שעברה שילמה הבקרה משכורות לשחקנים אף שהוטל עיקול על נכסי הקבוצה, זאת לאחר שבראיונות הכריז לוזון כי הוא מבטיח שהשחקנים יקבלו כסף. הבקרה בעצם החזיקה את הקבוצה בחיים, עד שכבר לא הצליחה למנוע פירוק (ופעלה באותה הצורה עם אום אל־פחם, כך על פי תצהירי בית הדין). הנושים של כפר סבא נדהמו לגלות שכ־270 אלף שקל מהכסף שהם היו אמורים לקבל נעלמו לטובת תשלום משכורות. הבקרה טענה בדיונים כי זה כלל לא העסק שלה לדאוג לנושים האחרים ושהיא דואגת לשכר השחקנים. "אין חובות לכדורגל הישראלי", אומר אורליצקי, "הבקרה זכתה בפרסים מאופ"א על העבודה שלה".
ואולם, למרות הפרסים השורה התחתונה היא שקבוצות "עוברות" בבקרה, אבל קורסות. הפועל רמת גן, הפועל כפר סבא, הפועל פתח תקווה וקבוצות אחרות עברו בבקרה, אך התפרקו, התקשו לסיים את העונה או לא שילמו לשחקניהן בזמן. קבוצות כגון בית"ר ירושלים גם כן התקשו לשלם לשחקניהן, ועל פי איגוד הכדורגלנים הישראלי, כמעט 20% משחקני הכדורגל בישראל לא מקבלים את משכורותיהם בזמן, אם בכלל. אורליצקי טוען כי זה לא נכון, וכל השחקנים מקבלים את הכסף שלהם אף ש"לפעמים הוא מגיע באיחור".
"מה שקרה בהפועל פתח תקווה מראה שהבקרה לא עושה את העבודה. הקבוצה לפתע פתאום גילתה חוב של 17 מיליון שקל", אומר עורך דין שעובד מול הבקרה. "כתוב בתקנון הבקרה שהתפקיד שלהם הוא לבקר, לפתח ולמנוע פירוק של הקבוצה. הרשות צריכה לדאוג שלא יהיה מצב של חדלון פירעון". "כל סיפור הוא מורכב וזו לא אשמת הבקרה", אומר אורליצקי. "בכפר סבא ובפתח תקווה היה קשר ישיר לבעיות של הבעלים".
"נחמד מדי"
אורליצקי נחשב לאיש מקצוע מצוין. הוא מומחה בביקורת חיצונית ופנימית של חברות ציבוריות ופרטיות מהגדולות במשק ומשמש כמבקר פנים וכיועץ למבקרי פנים בחברות הגדולות במשק. אבל האם הוא מתאים לכדורגל הישראלי? "נראה לי שהבעיה נעוצה במבנה האישיות של אורליצקי, שחושש מעימותים", אומר גורם שעבד מול הבקרה בשנה האחרונה. "השאלה אם לאדם נחמד כל כך, שמפחד להתעמת, ישנם הכישורים הנדרשים לעמוד בראש מערכת כזאת".
הביקורת החריפה יותר הגיעה משופט בית הדין העליון של ההתאחדות. אורי גורן ביקר את התנהלות הבקרה בכל הקשור לאום אל־פחם, משום שלא עמדה איתנה על מילוי ההוראות, עמידה בזמנים וציות לתקנון. השופט גורן: "בשולי הדברים אציין כי עמדתה הנוכחית של הרשות (לבקרת תקציבים בנושא אום אל־פחם — א"ד) ייתכן שעלולה לפגוע במעמדה. מוסד זה חייב להיות מוצק כסלע ועליו למנוע מדרון חלקלק בהחלטותיו והנחיותיו". אורליצקי אומר שגורן התנצל על הביקורת. עם זאת, גורן טוען כי לא חזר בו מדבריו בפני אף אחד.
אורליצקי מסכים שהשיטה הנוכחית בעייתית מאוד. "הייתי רוצה לקחת ערבויות לכמה שנים ולעבור על תוכניות עסקיות של קבוצות, אבל זה בלתי אפשרי, אני תלוי במזכירות ההתאחדות והיא אישרה לי לקחת ערבויות כאלה רק על חוזים גדולים במיוחד". אורליצקי עצמו מסיים את החוזה עם ההתאחדות בסוף עונת 2013/14 וכלל לא בטוח שהוא רוצה להמשיך בעבודה. "אני לא יודע אם אמשיך לעסוק בזה. זה לא שווה את הכסף שאני מקבל על עיסוק שבסופו של דבר רק פוגע במוניטין שלי".
הכדורגל הישראלי הוא מערכת חיים אכזרית, פוליטית, לא שקופה וצינית. הסיפור של מכבי אום אל־פחם הוכיח שוב שהמערכת כולה מתנהלת בתוך בוץ משפטי. אין תקנון חזק, אין תוכנית רישיונות, אין חזון, אין הנהגה. בקיצור, רקוב.
3 תגובות לכתיבת תגובה