אז מה עדיף להיות, מתכנת או מעצב ממשק?

"תמיד יש את המעבר הזה של קוד בין מתכנתים למעצבים, מעבר שיוצר פינג פונג בין שתי הקבוצות. המתכנתים לא תמיד מסתכלים נכון על הבעיות, אבל כשהם עובדים עם מעצבי הממשק פתאום נפתח להם הראש, ואז הם מבינים איך הקוד צריך להראות. כתוצאה מכך, הקוד נכתב טוב יותר והחברה רצה מהר יותר". את הדברים האלו אמר רועי קרתי, שותף בחברת ההשקעות אינישיאל קפיטל. קרתי, בעזרת עמותת תפוח, מתכוון להשיק בסוף החודש מיזם לימודי להכשרת מתכנים בתחום עיצוב ממשק המשתמש.

קרתי מנסה להשלים את הפער שיצרו האוניברסיטאות ובתי הספר לעיצוב. כמשקיע, חסרים לו מתכתנים שיודעים לעצב. ואם מוסדות ההשכלה לא יעשו משהו בנדון, מישהו צריך לעשות את זה בשבילן. הוא הקים בעבר, יחד עם קרן רודיום של דניאל רקנאטי, את קוד-בלו: בית ספר מקצועי לתכנות, עם קורס מתמחה ל-PHP שאליו נרשמו כ-200 מתכנתים בתל אביב.

בהמשך, קרתי חבר לעמותת תפוח שהקים אביו של דניאל, לאון רקנאטי, במטה להביא לצמצום הפערים החברתיים בעזרת טכנולוגיה. הקרן סייעה להרחבת הקורס גם לישובי הפריפרייה כגון באר שבע, טירת הכרמל ורמלה.

ההכשרה תינתן בסטודיו 6b, בשלב הראשון למתכנתים מנוסים בלבד, בעלי שנתיים נסיון לפחות ובעלות של אלפיים שקליים - עם סבסוד משמעותי. לדברי ערן רביב, מנהל התוכן של עמותת תפוח, המחזור הראשון אמנם יוגבל לעשרים מתכנתים בתל אביב, אך הוא יכפיל את גודלו לקראת השנה הבאה ואז גם יגיע לאזורי הפריפריה כמו רמלה ובאר שבע.

הצורך במעצבים

בישראל מועסקים מעל ל- 200 אלף מתכנתים. רובם בעלי כישורים רבים, אבל רק מיעוט יודע לעצב או לבנות ממשק משתמש ראוי. הם יודעים איך לכתוב קוד, אבל לפעמים זה לא מספיק. את קרתי, הניגוד הזה זה מרתק. הוא מושקע בסטארטאפים כמו סולוטו, שיין ו- Wibbitz, ומודה כי בכל אחת מהחברות הפער שקיים בין מתכנתים למעצבי ממשק משתמש הוא אתגר גדול.

מימין: רועי קרתי, דניאל ספיר וערן רביב | צילום: עמית שעל

עבור משקיעים ומנכ"לים רבים בתעשייה, החלום הוא עובד שהוא גם אשף קוד וגם מעצב טוב. אחד שמבין את אינטואיטיביות השימוש במוצר ומייצר אחד כזה שהשימוש בו הוא מובן מאליו. האוניברסיטאות שמכשירות מהנדסי תוכנה, אינם מכשירים אותם בתחום העיצוב. ורק לעיתים נדירות בתי הספר לעיצוב מפיקים מעצבים בעלי כישורים טכנולוגיים איכותיים.

קרתי רוצה לראות סוג אחר של חברות. "למתכנתים שמבינים בעיצוב יש יכולת להביא למשקיעים שמחפשים מוצר בשל יותר. זה פרקטי יותר מאשר לבוא ולבקש 300 אלף דולר רק כי אין להם כסף למעצב. הימים שבהם יזמים באים למשקיעים ללא כשרונות עיצוב נגמרו. כל מתכנת שיגיע לסטארט-אפ ויש לו בארגז הכלים יכולות עיצוב ממשק, תהיה לו עדיפות מוחלטת".

שכר מעצבי הממשק מקפץ

נדיר למצוא עובדים שמסוגלים לעצב ולתכנת, דבר שמעלה בימים אלה את שכר מעצבי ממשק המשתמש. שכרו של מעצב רגיל מתחיל מ- 6,000 שקלים בחודש, אבל שכרם הממוצע של מעצבי ממשק כפול מזה, והמנוסים מגיעים כבר לרמת שכר של 20,000 שקל ויותר. הם בעלי השכר הגבוה ביותר מבין מקצועות העיצוב השונים. מהנדסי תוכנה שהם גם מעצבי ממשק משתמש יכולים להרוויח הרבה יותר מכך.

"עיצוב וחווית משתמש הפכו להיות הסוד.. מי שמפתח אותו, עושה הרבה כסף", אומר ל"כלכליסט" דניאל ספיר, מנכ"ל סטודיו 6b. "אתה יכול להיות מתכנת טוב מבלי להיות מעצב ממשק משתמש, אבל מי שיודע לעשות את שניהם יש לו יתרון משמעותי. הסטטיסטיקה היא פשוטה: על כל מעצב ממשק משתמש טוב אחד, מסתובבים עוד עשרות אלפי מתכנתים". עבור ספיר, הבנה ונסיון בממשק משתמש הוא ההבדל בין אפליקציית סלולר או טאבלט כושלת, לבין כזו שיכולה לצאת לאקזיט.

אילו טעויות מאפיינות מתכנתים בעיצוב לא נכון של אפליקציות?

"נכון להיום, רוב הפיתוחים לא מצטיינים בתחום הזה. אתן לך דוגמא הפוכה של עיצוב מוצלח: הממשק ש לגט טקסי הוא דוגמא לעיצוב מוצלח שהושקעה בו מחשבה. כי כשאתה ממשק שהוא מובן מאליו, סימן שהוא מצוין".

אתם מתמקדים באוכלוסיית המתכנתים, אבל יש עוד אלפי מעצבים בחוץ. עד כמה קל להכשיר בוגר בית ספר לעיצוב למהנדסי ממשק משתמש?

"אפשר ללמד מעצבים להיות מעצבי ממשק משתמש, אבל להפוך אותם למתכנתים זו כבר משימה מורכבת. הגישור בין שני המקצועות אפשרי אבל הוא דורש רצון גדול ותכנות הוא תחום שדורש הבנה רבה במתמטיקה ולוגיקה, תחום שבדרך כלל לא מגיע יד ביד עם עיצוב. אבל כשישנו אדם שיכול לשלב בין שתי היכולות האלה הוא יהיה מאוד בולט ויהיה לו ערך עצום".