אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בגרמניה אומרים לא למיילים מחוץ לשעות העבודה

דו"ח טכנולוגי

בגרמניה אומרים לא למיילים מחוץ לשעות העבודה

בגרמניה אסרו על המעבידים להטריד את העובדים אחרי שעות העבודה, אפל היא סייענית של הדיקטטורה הסינית, המאבק הבודד של מנהל Lavabit וה-NSA תוקפת את TOR ללא הצלחה

06.10.2013, 14:38 | יוסי גורביץ

פרבוטן

זכויות העובדים – כל הקטע הזה של יום עבודה של שמונה שעות, ביטוח רפואי, איסור על עבודת ילדים, פנסיה וכל שאר החבילה – הגיעה ברוב העולם המערבי רק אחרי מאבקים קשים, שלעתים היו אלימים מאד. בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, כוחות צבא ומשטרה הופעלו שוב ושוב נגד עובדים שניסו להתארגן.

הקנצלר אוטו וון ביסמארק, כפי שהופיע במשחק Civilization 5 הקנצלר אוטו וון ביסמארק, כפי שהופיע במשחק Civilization 5 הקנצלר אוטו וון ביסמארק, כפי שהופיע במשחק Civilization 5

בגרמניה, עם זאת, ההיסטוריה שונה מהותית. ביסמארק, שידע להעריך נכון עוצמה צבאית, קלט בשלב מוקדם שיש הרבה יותר עובדים מאשר מנהלים, ושעימות ישיר עשוי להתפוצץ לכדי מהפכה קומוניסטית. אז הוא פעל כדי לפרק את הפצצה, והעניק לעובדים הגרמנים מה שהיה בשעתו זכויות מופלגות. לא קרוב למה שהם רצו, כמובן, אבל מספיק טוב כדי למנוע פיצוץ. ביסמארק, שמרן קיצוני בהשקפתו, הפך בכך במידה ניכרת למייסד מדינת הרווחה המודרנית.

זכויות העובדים, שהבסיסית ביותר שבהן היא שאין עבודה ללא תשלום, כורסמו משמעותית בעשור האחרון עקב השיפור בתקשורת הדיגיטלית. עכשיו אפשר להציק לך גם אחרי שיצאת מהמשרד, בדרישה שתענה על איזה מייל. התוצאה היא גלישה של העבודה לשעות הפנאי, כאשר אין פיצוי על הזמן האבוד. 

בגרמניה החליטו לשים קץ לתופעה הזו. שרת העבודה, אורסולה פון דר ליין, העבירה תקנה שאוסרת על מעסיקים לדרוש מהעבודה עבודה אחרי שעות העבודה, אלא אם מדובר במקרה חירום. אפשר להניח שמדובר גם במקרה של תקנה חדשה לקראת תקופת בחירות, אבל ככה זה עובד.

לתשומת ליבם של שרים מסוימים, שמתארים את המצביעים המאוכזבים שלהם ככלבים בגשם, מוכרים אותם למרבה במחיר, ואחר כך מתפלאים שהם עושים את דרכם לגרמניה. בברלין, מסתבר, היאוש באמת יותר נוח. מישהו מעלה על דעתו את לפיד נוקט בצעד שהיה מצמצם את זכותם של מעסיקים לנצל ללא תשלום את העובדים שלהם?

אפל, תומכת עריצות

זה שאפל תומכת בניצול עובדים באסיה, אנחנו כבר יודעים. אבל שיתוף פעולה ישיר עם הדיקטטורה הגדולה בעולם, משטר הגולגלות של המפלגה הקומוניסטית הסינית, הוא בכל זאת משהו חדש. וזה מה שעשתה אפל השבוע.

טים קוק מבקר במפעל פוקסקון בסין. המדינה הקומוניסטית הפכה לשוק החשוב ביותר עבור אפל, צילום: בלומברג טים קוק מבקר במפעל פוקסקון בסין. המדינה הקומוניסטית הפכה לשוק החשוב ביותר עבור אפל | צילום: בלומברג טים קוק מבקר במפעל פוקסקון בסין. המדינה הקומוניסטית הפכה לשוק החשוב ביותר עבור אפל, צילום: בלומברג

כידוע, סין מפעילה מערך צנזורה עצום. המטרה שלה היא למנוע מתושבי הדיקטטורה מידע על פשעי המשטר, כשליו, או סתם חשיפה למידע בלתי מסונן. לאחרונה הידקה הרודנות את אחיזתה בתושביה, כשהיא מאיימת עליהם בהעמדה לדין אם יכתבו את האמת במדיה החברתית, או, כפי שהמשטר מעדיף לקרוא לכך, "יפיצו שמועות מזיקות."

מפתחים סינים, שמסיבות מובנות מעדיפים לשמור על אנונימיות, פיתחו אפליקציית אייפון בשם OpenDoor. היא איפשרה לגולשים הסינים לעקוף את חומת האש הגדולה. השבוע אפל הרגה את האפליקציה, ובכך נטלה מהגולשים הסינים את היכולת לקבל מידע נקי ודנה אותם למקורות המידע של הדיקטטורה.

אפל, בהיותה חברה שהמחויבות שלה לחופש מידע דומה לזו של סין, לא טרחה להגיב. למפתחים היא אמרה שהיא מסירה את האפליקציה משום שהיא "מכילה תוכן אסור בסין."  זו לא הפעם הראשונה שהיא משתפת פעולה עם הרודנות הסינית: בעבר היא הסירה אפליקציה של הארגון הדתי הנרדף של הפאלון גונג.

טוב לדעת על איזה קצה של הסקאלה בין רודפים ונרדפים עומדת החברה עם יחסי הציבור הטובים ביותר במערב. אם חסרו לכם סיבות להעדיף מוצרי חברות אחרות על פני אפל, הנה עוד סיבה לחרם. 

איך זה שאדם אחד מעז

הגיבור החדש של המדור הוא לאדאר לוויסון. אתם עשויים לזכור אותו כמנכ"ל של חברת המייל המאובטח Lavabit, שסגר לפני כחודשיים את החברה שלו כדי שלא להסגיר את לקוחותיו לממשלת ארה"ב.

לאדאר לוויסון, מנכ"ל Lavabit לאדאר לוויסון, מנכ"ל Lavabit לאדאר לוויסון, מנכ"ל Lavabit

לוויסון עדיין מוצא את עצמו תחת צו איסור פרסום ולא יכול לדבר על מה שקרה שם. אבל בסוף השבוע נאלצה הממשלה לחשוף חלק מהמסמכים, והם מספקים תמונה לא מעודדת, בלשון המעטה, של שיתוף הפעולה בין הממשלה ובין בתי המשפט.

מהמסמכים עולה שה-FBI היה על הזנב של סנודן כבר בסוף יוני. הוא הגיש ללוויסון צו, שדרש ממנו לחשוף את כל התנועה בחשבון מייל מסוים. זהותו של החשבון חסויה אבל פרטי האישום תואמים את אלה שיוגשו מאוחר יותר כלפי סנודן. אבל ה-FBI לא הסתפק בכך: הוא דרש לקבל מ-Lavabit את מפתחות ה-SSL שלה. בית המשפט קיבל את הדרישה.

כאן עשה לוויסון צעד נועז: הוא הגיש ל-FBI את המפתח – בהדפס פיזי של 2,560 אותיות מודפסות בפונט בגודל 4. בית המשפט מצא אותו אשם בבזיון ודרש שימסור לבולשת העתק דיגיטלי של המפתח, תוך שהוא קונס אותו ב-5,000 דולר. יומיים לאחר מכן, סגר לוויסון את Lavabit, מהלך שהתריע בפני כל לקוחותיה על העובדה שהממשלה הפדרלית יושבת על הזנב שלהם. שעות אחר כך, מסר ל-FBI את המפתח.

כל הכבוד.

החדשות הטובות: NSA לא הצליחה לפצח את TOR

החדשות הרעות: היא ממשיכה לנסות.

מסמכים חדשים שהדליף סנודן – מישהו כבר המליץ עליו כמועמד לפרס נובל לשלום? – NSA חושפים את העובדה שה-NSA ושותפותיה מנהלות מערכה עקבית, כושלת במידה ניכרת, כדי לפרוץ את ההגנות של TOR - כלי האנונימיזציה של הרשת.

ה-NSA נכשלה עד כה, אבל היא הצליחה לזהות חלק קטן מהמשתמשים על ידי מציאת פרצות בדפדפנים, שיזהו את המשתמשים באמצעות מידע אחר. TOR כל כך תסכלה את המציצנים הממשלתיים, שהם העניקו למצגת את השם "טור מסריחה."  

ראש המודיעין הלאומי של ארה"ב, ג'יימס קלאפר, שכבר נתפס משקר לקונגרס, טען בתגובה שהם מנסים לפרוץ את TOR משום שאויבי ארצות הברית משתמשים בכלי הזה. יכול מאוד להיות. אבל הרבה מאד אנשים שאינם אויבים שלה משתמשים בו גם הם, וקלאפר והליצנים שלו לא הראו עד כה סימנים לכך שאכפת להם מי יודע מה מהפרטיות שלהם.

קצרצרים

1. קשים חייו של סטיב באלמר: ימים ספורים לאחר שנפרד בדמעות מהחברה שעל פי חזונו אמור היה להוביל עד 2017, חבר המנהלים של החברה קנס אותו על הכשלון היחסי של חלונות 8 וסרפס - שני המוצרים שעליהם תלה באלמר את יהבו בשנתיים האחרונות. באלמר קיבל "רק" 76% מבונוס הביצוע שלו; לשם השוואה, בשנה הקודמת, הוא קיבל 91%. אל תבכו יותר מדי: הוא עדיין מיליארדר.

סטיב באלמר, מנכ"ל מיקרוסופט לשעבר, צילום: רויטרס סטיב באלמר, מנכ"ל מיקרוסופט לשעבר | צילום: רויטרס סטיב באלמר, מנכ"ל מיקרוסופט לשעבר, צילום: רויטרס

2. 13 לוזרים עומדים כעת לדין בארה"ב בחשד שהשתתפו במתקפת האקינג מאורגנת על האתרים של ארגון זכויות היוצרים ה-MPAA, כמו גם שורה של חברות עם עמדה אנטי-פיראטית. ה-13, שיש לקוות שאם יימצאו אשמים ירצו עונשי מאסר ארוכים, היו חלק בקהילת אנונימוס. התקפת DDoS, נזכיר, היא סוג של סתימת פיות וככזו היא האקט האנטי-דמוקרטי ביותר שבאפשר. נקווה שחבר המושבעים יזכור גם את הנקודה הזו.

3. בהסכמה נדירה בין שתי המפלגות הגדולות בצרפת, העביר בית הנבחרים חוק האוסר על חברות המוכרות ספרים מוזלים גם לשלוח אותם ללא דמי משלוח. החוק, שהסנאט טרם אישר, מכוון בעליל נגד אמזון. מעניין לציין שבצרפת, הגנה על סופרים ועל ספרים היא משהו שגם הימין השמרני תומך בו. אמזון מחתה רשמית על החוק, בטענה שהוא פוגע בכוח הקניה של הקוראים הצרפתים. ה-BBC העיר שיתכן שיש כאן תגמול ממשלתי כנגד אמזון, לאחר שזו נתפסה בתרגיל העלמת מס כשהיא מנתבת את הכנסותיה באירופה דרך לוקסמבורג. למחוקקים בכל העולם, חוץ מישראל, מתחיל להמאס מהתרגילים האלה.

4. כאילו שלא היו למערכות הריגול האנגלו-סקסיות מספיק צרות, ה-GCHQ – אחותה הגדולה, הממזרית והחשאית של ה-NSA – מוצאת את עצמה מול תביעה מצד שורה של ארגוני זכויות אדם באיחוד האירופי. התביעה הוגשה לבית הדין האירופי לזכויות אדם, ובחכמה היא מתמקדת רק ב-GCHQ, שבהיותה שירות בריטי כפופה לבית הדין הזה. היא טוענת שהריגול המסיבי של הארגון פוגע בזכותם החוקתית של תושבי האיחוד האירופי ליהנות מהזכות לפרטיות, ושמשום שהריגול הזה הוא מסיבי ואיננו מובחן, הוא לא מידתי. יהיה מעניין לראות את ה-GCHQ, ששונאת את אור הזרקורים, מתמודדת עם המהלך הזה.
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות