מי יהיה הממונה על צמצום הריכוזיות?

אחת השאלות הגדולות שעולות מהפרק שיידון מחר בוועדת הריכוזיות היא מי יהיה הממונה על צמצום הריכוזיות. החוק מגדיר כי את הממונה על הריכוזיות תמנה הממשלה לפי הצעת שר האוצר, אך הוא צריך להיות עובד מדינה ותו לא.

ועדת הריכוזיות הציעה בעבר שהתפקיד ימולא בידי ועדה מייעצת בראשות מנכ"ל האוצר ובהשתתפות ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הממונה על הגבלים עסקיים ונציג היועץ המשפטי לממשלה. אלא שבמהלך גיבושה של הצעת החוק הוחלט לבסוף שהממונה יהיה רק עובד מדינה אחד.

לכאורה, המועמד הטבעי לתפקיד הוא הממונה על הגבלים עסקיים דיויד גילה או מי מטעמו, למשל הכלכלן הראשי של רשות ההגבלים העסקיים אסף אילת. גילה יגבש לפי החוק את רשימת הגופים הריכוזיים, המידע והמתודולוגיה בתחום התחרותיות כבר מרוכזים אצלו, הוא נושא בסמכויות חקירה ודרישה לקבלת מידע, וכמו כן הרשות היא גוף סטטוטורי שאינו כפוף ישירות לשר ולכן היא סובלת מהכי מעט לחצים פוליטיים.

צילום: אוראל כהן, עומר מסינגר

אלא שלמינוי כזה יש גם חסרונות. ראשית, התפקיד עשוי לשמש את הממונה כאמצעי לחץ נוסף על חברות שעניינים אחרים שלהן מצויים לפניו. כך למשל, אם חברה מחכה לאישור מיזוג או שנחקר חשד שהיא צד להסדר כובל, הממונה עשוי לערב שיקולים אלה בהחלטתו אם לייעץ לרגולטור הייעודי להקצות לה זכות. עניין נוסף הוא שהממונה והרשות פועלים להנעת תחרות ועשויים לייחס משקל נמוך יותר לשיקולים כלליים כמו המחיר שיתקבל במכרז או בהפרטה. הממונה על הריכוזיות אמור לאזן בין שני אינטרסים אלה, ולא בטוח שרשות ההגבלים היא הגוף הנכון לעשות זאת.

החלופה השנייה היא שהממונה על צמצום הריכוזיות יבוא משורת האוצר - המנכ"לית יעל אנדורן, החשכ"לית מיכל עבאדי־בויאנג'ו או הכלכלן הראשי מיכאל שראל. היתרון של האפשרות הזאת הוא, כמובן, שהאוצר נותן משקל ראוי לשיקולים כלכליים כמו הכנסות לקופת המדינה. נוסף על כך, באוצר מרוכז מידע כלכלי רב על חברות באמצעות רשות המסים המסונפת אליו, והוא יכול לשמש כמנגנון ממתן לעוצמת רשות ההגבלים.

אלא שגם חסרונות לא מעטים יש במצב כזה. האוצר ידוע בתפיסת עולמו שהכל צריך לראות דרך החור של הגרוש. הוא עשוי להעדיף שיקולים כלכליים קצרי טווח על פני שיקולי תחרותיות ארוכי טווח שאין לו מומחיות בהם. אך חשוב מכך - האוצר, בניגוד לרשות ההגבלים, עובד בצמוד לשר האחראי, מה שעלול לפתוח פתח ללחצים פוליטיים.

החלופה השלישית היא שהממונה על צמצום הריכוזיות יגיע ממשרד ראש הממשלה, וליתר דיוק מהמועצה הלאומית לכלכלה. זה יכול להיות למשל ראש המועצה יוג'ין קנדל או אחד מסגניו. למועצה יש מבט כלל־משקי שיכול לאזן בין שיקולי תחרותיות לשיקולים כלכליים. כלכלני המועצה גם עוסקים בנושאים רבים המשיקים לתשתיות חיוניות.

אלא שברמה הפרקטית של בניית מתודולוגיה ומאגר מידע למועצה הלאומית לכלכלה יש חיסרון גדול אל מול האוצר ורשות ההגבלים העסקיים. ואולי החשש הגדול מכולם הוא שהמועצה היא גוף מייעץ לראש הממשלה. אם לראש הממשלה יהיה מה להגיד בנושא, תהיו בטוחים שבמועצה יקשיבו לו.