אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חומות מתפוררות צילום אוראל כהן

חומות מתפוררות

הגופים המוסדיים החליפו את הבנקים בניגודי העניינים

07.10.2013, 08:43 | אתי אפללו

ועדת בן חורין לבחינת משבר הנזילות בבורסה ממליצה, 30 שנה אחרי פרשת ויסות מניות הבנקים, כי הבנקים יחזרו לסחור בניירות ערך בתיק ההשקעות העצמי - הנוסטרו. ועדת בן חורין כותבת בהמלצותיה: "כתוצאה מכמה שינויים מהותיים, רגולטוריים ומסחריים בשנים האחרונות, קטן באופן משמעותי נתח שוק הבנקים בשוק החיתום. על כן, מצטמצם החשש כי בנקים יוכלו לעשות שימוש במונופול בשוק ההפצה והייעוץ כדי לווסת את שערי מניות הבנקים או מניות חברות אשר לבנקים אחזקה מהותית בהן". אולם מסקנה זו, כמו רבות ממסקנות ועדת בן חורין, כבר הועלתה בעבר, ונידונה בעשור האחרון בבנק ישראל.

קראו עוד בכלכליסט

בנק ישראל חשש ממידע פנים

מעט לפני המשבר שקל המפקח על הבנקים דאז רוני חזקיהו להתיר לבנקים לחזור לסחור במניות בנוסטרו. בנק ישראל שבחן את הנושא העלה חשש עיקרי של שימוש במידע פנים — חשש שאליו ועדת בן חורין כלל לא התייחסה. טענת בנק ישראל היתה שהבנקים, נותני אשראי פרטי גדולים לחברות נסחרות, חשופים למידע פנים על חברות אלו, תוכניותיהן העסקיות, והידרדרות במצבן, מידע שהבנקים עשויים לנצל לרעה. חומות סיניות בין צד הנוסטרו לצד נותן האשראי לא סיפקו אז את בנק ישראל. כשהגיע המשבר, הנושא ירד מהפרק.

חשיפה למידע פנים הוא מהרעות החולות של שוק ההון הישראלי. באמצעות מידע הפנים, החברים והמקורבים יכולים לעשות כסף קל ומהיר על חשבון המשקיעים מקרב הציבור. בשוק קיימות דוגמאות רבות שבהן לאחר יום או יומיים של עליות בלתי מוסברות במניה, פרסמה החברה הודעה שמספרת למשקיעים הלא מקושרים על עסקה שצריכה להתבצע, מימון שהתקבל ושיפר את מצבה, או מיזוג קרב.

ציון קינן, צילום: אוראל כהן ציון קינן | צילום: אוראל כהן ציון קינן, צילום: אוראל כהן

המוסדיים נכנסים לאשראי הפרטי

בעבר החשש מפני חשיפה למידע פנים מהסוג הזה היה ייחודי לבנקים כנותני אשראי פרטי לחברות הנסחרות, אך אט אט המצב השתנה והיום כל המוסדיים הגדולים גם כן נותנים אשראי פרטי לחברות הנסחרות — בין אם בצורה של הנפקת אג"ח פרטיות, או באופן ישיר. אם בשנת 2010 היקף ההלוואות הפרטיות ממוסדיים עמד על 3.1 מיליארד שקל, ב־2012 הוא עמד על 8.8 מיליארד שקל, ובמחצית 2013 על 4.3 מיליארד שקל, כשקצב נטילת ההלוואות הפרטיות ממוסדיים והיקף ההלוואות רק הולך וגדל. כיום, כל המוסדיים הגדולים מעניקים אשראי פרטי לחברות ציבוריות גדולות.

הגופים המוסדיים, שלא מוגבלים במסחר במניות לנוסטרו, הופכים להיות בעלי מידע פנים על אודות מצב החברות, תוכניותיהן העסקיות והרעה במצבן. מכאן עולה השאלה: האם החשיפה למידע פנים, שכל כך הדאיגה את בנק ישראל בקשר לבנקים, לא ראוי שתדאיג גם את הממונה על שוק ההון בקשר לגופים המוסדיים, שמצד אחד נותנים אשרי פרטי ומצד שני סוחרים במניות החברות בנוסטרו?

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות