הון אנושי: מרננים

בעוד בירושלים משתתפים כ־800 אלף איש בהלוויית המרן הרב עובדיה יוסף, במה שהפך לאירוע הגדול ביותר אי פעם במדינה ולמפגן עוצמה חסר תקדים, התקבצו בתיאטרון הקאמרי בתל אביב ביום שני בערב ישראלים השייכים לשבט אחר, ובהם גם חברי אגודת ידידי הקאמרי שבאו לצפות בהצגה "מקבת" באולם קטן ואינטימי.

את עו"ד אלי זהר שאלתי אם שמע על פיטוריה בשבוע שעבר של מובילת ועד הפעולה המתאגד בקאמרי, המלבישה ענת היימן, שניסתה לאגד את כ־300 עובדי התיאטרון בטענה כי שכרם אינו מגיע לשכר המינימום לשעת עבודה. "כן, שמעתי", אמר, "ואני חושב שאין טעם לנהל מאבקי עובדים והתארגנויות כשזה נוגע לתקציב תרבות שהוא כל כך זעום. גם כך אנחנו בקושי מצליחים לקושש כסף לתרבות ולתיאטראות בארץ". אמרתי לו שתיאטרון הקאמרי הוא אחד העשירים והמכניסים בארץ, והוא אמר: "נכון, מדובר כאן ביוצא מהכלל, אבל אני מדבר ברמת העיקרון".

אחר כך שאלתי את זהר מה יש לו לומר כפרקליטו של אהוד אולמרט על הדרמה שמתחוללת באולם המשפט, והוא אמר: "אני מעריץ את הכוח שלו לעמוד מול הפרקליטות. אני לא הייתי עומד בזה, אתה לא היית עומד בזה. אני לא מכיר איש בעולם שהיה לו הכוח לעמוד בלחצים שאולמרט עובר, שבנוסף התקשורת חוגגת על כל העניין ומעצימה אותו". זהר מייצג גם את נוחי דנקנר במאבק אי.די.בי, ובהקשר זה אמר: "יש בישראל מעין שמחה לאיד ורצון לחגוג את נפילתם של אנשים. כל העניין יצא מפרופורציות, כמו במשפט אולמרט".

אחר כך נתקלתי בפיני כהן וליאורה עופר, העומדת בראש חוג הידידים של התיאטרון, שעמדו ושוחחו על הלוויית מרן. "מדובר בשני עמים", אמרה עופר בנחרצות. "ראיתי את אריה דרעי בוכה כמו ילד ולא האמנתי. אני עדיין לא יכולה לסלוח למרן על כך שהוא אמר שחיילי צה"ל שנהרגו במלחמת לבנון השנייה מתו משום שהם לא שמרו מצוות". כהן אמר שיש לו פינה חמה בלב לרב בכל זאת. לגבי הפיטורים וההתאגדות בקאמרי אמרה ליאורה כי לא שמעה על הנושא ועליי לשאול את מנכ"ל התיאטרון נעם סמל - אז שאלתי. סמל אמר: "שטויות, מדובר בעובדת פרילנסרית שלא עבדה כראוי, וזאת אחרי שהוצעה לה משכורת קבועה".

בועז דותן, ממייסדי אמדוקס והיום מבעלי ריטליקס, הגיע לאירוע עם מקטורן לבן ואמר: "הלבן הוא לכבוד המרן. אני לא בהלוויה, אני בהצגה, אני מעולם לא אהבתי אותו".

גם רמי אונגר התבדח איתי על פטירתו של הרב ואמר: "אל תספר לחבר'ה הדתיים שאני פה, כי אם יגלו שהלכתי להצגה זה לא יעשה לי טוב".

ההצגה עצמה היתה אחת ההפקות הטובות ביותר של "מקבת" שראיתי, ובהתחשב באנשים שישבו בקהל לא יכולתי שלא לחשוב על האלגוריה שבין נפילתו של מקבת לנפילתם של כמה מראשי המשק לשעבר. בזמן ההצגה פנה לקהל השחקן אלון דהן, שמגלם את סייטון, והתמקד בבני הזוג עמי וליזיקה שגיא שישבו בשורה הראשונה, מה שגרם להתלחשויות בקהל ולצחוקים מאופקים.

כשהסתיימה ההצגה נערך קוקטייל בפואייה, שם פגשתי את יאיר רוטלוי, שאמר: "גם אחרי מות המרן הבורסה תמשיך לעלות וכולם ירוויחו". דני גילרמן הפתיע ואמר: "אני לא הלכתי ללוויה אבל אלך לשבעה". שאלתי אותו אם הוא קשור לרב ואז הוא אמר: "זאת היתה בדיחה, כולם מתבדחים על זה אז גם אני".

מה שהוביל אותי למסקנה שרוב בכירי המשק משתייכים ללא ספק לשבט האחר.