פיטנגו: "אין קרנות הון סיכון שמפסידות כסף"

"תשעים אחוז מההון שמגוייס כיום להייטק הישראלי מגיע מחוץ לישראל. ההשתתפות של הישראלים בהשקעה היא מינורית. נשמח לראות אותם משקיעים כאן יותר" את הדברים האלו אמר חמי פרס, שותף-מייסד בקרן ההון סיכון פיטנגו במסגרת תדריך לעיתונות שהקרן קיימה הבוקר (ד') לכבוד השלמת גיוס הקרן החדשה שלה, השישית במספר. היקף הקרן החדשה עומד על 270 מיליון דולר.

לדברי פרס, ושותפו להקמת הקרן, רמי קליש, רבים מהמשקיעים הקודמים חזרו, אך התמהיל השתנה וכעת הוא כולל משקיעים רבים יותר ממזרח אסיה, ובמיוחד מהודו, סין, טייוואן ודרום קוריאה.  עם זאת, ישנם ארבע משקיעים ישראליים: שניים מהם פרטיים ושניים מהם מוסדיים, אך שיעורם מכלל המשקיעים בקרן החדשה עדיין נמוך למדי. "מכל העולם באים להשקיע בישראל", מבטיח פרס.

פרס הכריז כי הקרן השישית תתחלק בין השקעה בחברות סטארט-אפ בשלב המוקדם, ובין חברות הייטק פרטיות בוגרות. השקעה בחברה בוגרת, לדבריו, יכולה לנוע בין 10-20 מיליון דולר, כאשר הקרן תשמור לעצמה את האפשרות להשקיע כספים נוספים בחברות ותקצה מימון נוסף לשם כך. משך חיי הקרן השישית גם הפעם יעמוד על 10 שנים, עם אפשרות הארכה של שנתיים.

משבר בהון סיכון? כולנו מרוויחים

פרס התייחס גם למשבר שעובר תחום ההון סיכון. "בשנים האלה העולם חווה משבר פיננסי עצום, וחלק מהמשקיעים ספג מכות קשות. חלק מהמשקיעים שינו את אסטרטגיית ההשקעות, חלק התמקדו בהשקעות שנחשבות לבטוחות יותר, וחלק יצאו מהשקעות בעולם הפרייבט אקוויטי."

אין קרנות הון סיכון שמפסידות כסף" אמר פרס. "אנחנו משקיעים שנים רבות בהייטק הישראלי, ב- 180 חברות עד כה, מתמודדים במשברים בחברות, ואי אפשר להגיד שאנחנו גוזרים מזה קופונים. אנחנו משקיעים בחברות כדי לבנות כאן ערך ולא רודפים אחרי האקזיט".  

הקרן הקודמת של פיטנגו, שגוייסה בשנת 2007, עמדה על 330 מיליון דולר ונחשבה בזמנו לקרן הגדולה בישראל. גם היום, עם 270 מיליון דולר, נחשבת פיטנגו לקרן הגדולה מבין הקרנות של בציר 2013, לפחות עד כה.

פיטנגו גם נחשבת לקרן ההון סיכון הגדולה בישראל, עם הון מנוהל של 1.6 מיליארד דולר. בפורטפוליו שלה ניתן למצוא את החברות Taboola, Sky Cure, JethroData, Ubimo, Revizer, Vertos ו- Magenta, חברת הסטארט-אפ החדשה של פרופ' אהוד שוומנטל, שייסד את ונטור תמורת 325 מיליון דולר. האקזיט בונטור היה אחד המוצלחים לשוומנטל ולפיטנגו, אם כי כשלוש שנים לאחר מכן נסגרה החברה ועובדיה בישראל פוטרו.

מאסיה יבוא הכסף

 

אהרון מנקובסקי, שותף בפיטנגו, ציין: "שוחחנו עם כמה משקיעים לפני תחילת הגיוס כדי להבין את מצבם. המאפיין הגדול של המשקיעים המערביים לאחר המשבר הוא שהיתה להם הקצאה עודפת להון פרטי והון סיכון, והם היו צריכים להקטין אותו".

לפיכך פיתחו בקרן שתי אסטרטגיות חדשות בעקבות המצב הכלכלי: גיוון משקיעים מהמזרח הרחוק, וסגירה ראשונית של הקרן גם על סכום נמוך יותר, 150 מיליון דולר, בכדי להתחיל לבצע השקעות. הסגירה שהתבצעה בשנה שעברה.

"האווירה חיובית היום כלפי שוק הטכונולגיה בישראל", אומר מנקובסקי. "היזמים מנוסים יותר לאחר שעבדו במרכזי פיתוח גדולים, הקרנות בוגרות יותר, הצמיחה בצריכה הטכנולוגית מהירה יותר, ואפשר לסמן היום הרבה יותר חברות סטארט-אפ שרושמות הכנסות של עשרות מיליוני דולרים מבעבר". פרס ציין כי התור להנפקות בשנת 2014 הולך ומתארך.

בכדי להגיע לחברות בשלב מוקדם יותר ולהתחרות בנישת המיקרו-קרנות, השיקה פיטנגו פעילות סיד תחת השותף רמי ברכה. הדבר הוביל עד כה לארבע השקעות בהיקף של 500-700 אלף דולר בחברות בשלב המוקדם ביותר. אחת מההשקעות שהתפרסמה לאחרונה היא בחברת הסטארט-אפ SalesPredict של היזמת קירה רדינסקי, הנחשבת ליזמת מבטיחה לפי MIT. "בפעילות זו אנחנו שמים פחות דגש על הנתח שלנו בחברה ובשווי שלה, מאשר בנסיון להריץ את החברה במשך תקופה ולראות איך המוצר שלה מתקבל", אומר ברכה.