חבס פוסט-מורטם: גם להפסיד צריך לדעת

בשונה ממוטי זיסר, חבס לא התעקש לקבל פטור מתביעות. בניגוד לנוחי דנקנר, הוא לא נאחז בקרנות המזבח. הוא גם לא שם מקלות בגלגלים למי שרצה להזרים כסף ולתקן את מה שהוא קלקל. בשבוע שעבר הגיעה חברת הנדל"ן חבס לסוף דרכה, כשבית המשפט נעתר לבקשת הנושים למנות לה מפרק זמני. בניגוד למנהג הקלוקל והמגונה שהשתרש בשוק ההון, חבס לא רק שלא התנגדה לבקשת הפירוק, היא אף נתנה את הסכמתה למהלך הסותם, הלכה למעשה, את הגולל על החברה.  

ההתנהלות החריגה של חבס בנוגע לבקשת הפירוק היא רק דוגמה אחת ברצף של אירועים יוצאי דופן שהתרחשו בחודשים האחרונים במהלך הניסיון לגבש הסדר עם מחזיקי האג"ח של החברה. כבר באסיפת מחזיקי האג"ח הראשונה של חבס היה ברור שההסדר הזה יהיה שונה: הנוכחים באולם הופתעו לגלות שבעל השליטה ויו"ר החברה הרצל חבס הגיע גם הוא לאסיפה. הדעת נותנת שכך צריך להיות, אולם על פי רוב, בעלי השליטה מעדיפים להדיר את רגליהם מאסיפות הנושים ולהתחבא מאחורי גלימותיהם של עורכי דין מפולפלים.

בתחילת דבריו באותה אסיפה הבהיר חבס שהוא לא יזרים כסף לחברה במסגרת הסדר החוב שיגובש. "אם היתה לי אפשרות להעביר כספים לחברה - הייתי עושה זאת", אמר. ברגע שהיה ברור שחברת חבס לא יכולה לשרת את החוב ובעל השליטה חבס לא מכניס את היד לכיס, הפור נפל. הרצל חבס שם את המפתחות של החברה הנושאת את שמו על השולחן והלך הביתה.

לא קל, ואפילו קשה, להחמיא למי שהחברה שלו הגיעה לפירוק והותיר נושים מול שוקת שבורה. מנגד, ההתנהלות של הרצל חבס והנהלת חבס בשעתה הקשה של החברה בולטת לחיוב על רקע הסדרי החוב המייגעים, הפתלתלים והנוגסים בקופות המזומנים של שאר החברות הקורסות.

בשונה ממוטי זיסר, חבס לא התעקש לקבל פטור מתביעות. בניגוד לנוחי דנקנר, חבס לא נאחז בקרנות המזבח. הרצל חבס גם לא שם מקלות בגלגלים של אלו שרוצים ויכולים להזרים כסף כדי לתקן את מה שהוא קלקל. הרצל חבס נכשל בעסקים, אבל הצליח בפירוק החברה של עצמו.

גם להפסיד צריך לדעת. להרצל חבס לא מגיעות מחיאות כפיים, אבל הוא נהג כפי שמצופה מכל מי שנטל הלוואה מהציבור וכשל בפירעונה. לשון אחר: אם הרצל חבס מצטייר כצדיק, זה רק בגלל שהאחרים נוהגים במידת סדום.

מינוי מפרק מסמן את קץ דרכה של חברת חבס, אך לא את זאת של הרצל חבס. היעדר פטור מתביעות גוזר על חבס תקופה ארוכה שתתנהל בסימן מאמצים להדיפת תביעות - אלו שכבר הוגשו ואלו שעוד יוגשו נגדו ונגד שאר נושאי המשרה והדירקטורים בחברה. בראייה לאחור, ניתן לסמן שלוש שגיאות קריטיות שעשתה חבס בזמן כהונתו ושהביאו לקריסת החברה. אובדן האחזקה בחברה שהוקמה על ידי סבו, והפגיעה בתדמיתו המוצלחת והנוצצת, הם המחיר שהוא משלם על שלושתן.

הרצל חבס. יצא קירח מכאן מכאן | צילום: אוראל כהן

1. לא האמין בנדל"ן למגורים בישראל

אולי יותר מכל חברה אחרת, חברת חבס מזוהה עם מגדלי היוקרה בישראל. למרות זאת, בערוב ימיה לחבס לא היה ולו פרויקט נדל"ן למגורים אחד לרפואה בשלבי פיתוח - מקרה קלאסי של "הסנדלר הולך יחף".

בחבס נבהלו מרצף העליות במחירי הדירות למגורים, חששו מהיווצרות בועה והחליטו להוריד את הרגל מהגז דווקא בתחום שהתברר כמשתלם וכרווחי ביותר. לראיה, לא מעט חברות ששרפו סכומי עתק בהרפתקאות בערבות רומניה ובאזורים נידחים במזרח אירופה הצליחו להשתקם ולעמוד על הרגליים הודות לגאות בנדל"ן למגורים בישראל.

מכירת הקרקע בפארק צמרת לב.ס.ר בתל אביב בשלהי 2009 היא הדוגמה הבולטת ביותר לנסיגה של חבס משוק הנדל"ן למגורים בישראל. לנוכח המשך העליות במחירי הנדל"ן, חבס היתה יוצאת נשכרת לו היתה ממשיכה להחזיק בתפוח האדמה הלוהט בתל אביב, קל וחומר אם היתה יוזמת בנייה על הקרקע.

לכאורה, הניסיון להימלט מבועת הנדל"ן המקומית נובע משמרנות. בפועל, זניחת השוק המקומי היא ויתור על מנוע צמיחה שיכול היה לקזז את הנזקים הכבדים שהצטברו לחבס מעבר לים.

2. הימר על נדל"ן מניב בהולנד

את מיטב כספה ומרצה השקיעה חבס בקרן הריט ההולנדית NSI. ההשקעה, בהיקף של כ־171 מיליון יורו, בוצעה בעיתוי אומלל - תחילת 2007, ערב משבר האשראי העולמי.

ההימור על השוק ההולנדי התברר ככישלון חרוץ. נזקי המשבר העולמי הביאו לפגיעה בכלכלת הולנד, שהמשיכה להתכווץ גם בשנת 2012 בכ־0.5%. שוק הנדל"ן למסחר בהולנד הושפע ממגמת הירידה במכירות הקמעונאיות, וגם שוק המשרדים סבל משיעור גבוה של שטחים פנויים, כ־15.2%.

מניית NSI צנחה בתגובה להתפתחויות השליליות, ויחד איתה התכווץ שווי אחזקותיה של חבס בקרן, עד שבשלב מסוים שווי השוק של NSI היה נמוך בכ־100 מיליון יורו מהשווי במאזן של חבס. בחברה ניסו לסתום את הפרצה ולהימנע ממחיקות בעזרת הערכות שווי - בדיוק כמו בסיפור הנודע על הילד ההולנדי שתקע אצבע בסדק שנבקע בסכר. בתחילה זה עבד, אך גם היכולת לסתום פרצה באצבע מוגבלת בזמן. כשמניית NSI המשיכה לרדת, גורלה של חבס נחתם.

הסטת הפוקוס מישראל להולנד מנעה מחבס את העדנה בשוק המקומי, וכפתה על החברה את נזקי השוק ההולנדי. הרצל חבס יצא קירח מכאן ומכאן, וזה היה רק עניין של זמן עד שגם מחזיקי האג"ח שלו יצאו קירחים.

3. התאהב בפוזיציה

חברת חבס ידעה ימים יפים. עד לפני כמה שנים היא היתה יעד השקעה מועדף, שמשך אליו מחזרים נלהבים דוגמת עופר השקעות ובית ההשקעות פסגות, שהיו בעלי עניין בחברה. בדיוק כמו מגדלי היוקרה שבנתה, חבס עצמה נהנתה מתדמית מוצלחת וזוהרת.

הרצל חבס לא רק שלא השכיל לנצל את המומנטום במניה למימוש רווחים - הוא הגדיל את אחזקותיו בחברה, בעיקר בשנים 2007–2008. ככל הנראה מדובר ברכישות ממונפות, שמומנו בחלקן על ידי חוב בנקאי.

המיתולוגיה היוונית מספרת על נסיך יפה תואר בשם נרקיסוס, שהתאהב בבבואתו שנשקפה במי הנחל ולא יכול היה להינתק ממנה עד שגווע. באותה מידה ההתאהבות של הרצל חבס במניות חבס היתה הרסנית עבורו, אך גם עבור מחזיקי האג"ח. לו היה חבס מממש רווחים, או לכל הפחות נמנע מהגדלת שיעור האחזקה שלו בחברה, טווח האפשרויות שלו לסייע לחברה היה גדל.

לדאבון הלב, הסיוע המיוחל לא הגיע מהרצל חבס. מחזיקי האג"ח ציפו וקיוו שבעל השליטה "יכניס את היד לכיס" ו"יביא כסף מהבית" - אך לשווא. תקוותיהם נופצו כבר באסיפת מחזיקי האג"ח הראשונה, כשהרצל חבס הישיר לעברם מבט מבויש ואמר בעיניים מבריקות ובקול רועד: "אם תרצו - אין".