4 סיבות למה המשק צומח אבל השכר שלנו דורך במקום

בסוף השבוע האחרון פרסם "מוסף כלכליסט" כתבה נרחבת, שניסתה להבין את הסיבות לתופעה, שניכרת בכל העולם, לא רק בישראל. יש בה ניתוחים מעמיקים של טובי המומחים, אבל לטובת מי שלא הספיק להעמיק, הנה שמונה דברים שכדאי לדעת על השכר הקפוא ועל הסיכוי לשינוי.

תלוש שכר. חלקם של העובדים בהכנסה קטן, הנתח שהולך לבעלי ההון גדל | צילום: גלעד קוולרצ'יק

1. מה זה אומר, שכר קפוא?

המשוואה פשוטה. ההכנסה הלאומית, כלומר כל מה שהכלכלה המקומית מייצרת, מתחלקת בין העובדים ובעלי ההון: העובדים מקבלים שכר, בעלי ההון נהנים מהרווחים. כאשר חלקם של העובדים בהכנסה קטן, הנתח שהולך לבעלי ההון גדל. וזה מה שקורה בעולם ובישראל כבר כמה עשורים.  

הכתבה המלאה למה הכל צומח חוץ מהמשכורת שלנו כל הסיבות לכך שכולנו, מאנשי הייטק עד עובדי ניקיון, נמשיך לדרוך במקום בלי ליהנות מהצמיחה שאנחנו מייצרים אורי פסובסקי ומיקי פלד, 76 תגובותלכתבה המלאה

המשק הישראלי צמח בקצב יפה כל השנים האלה, והתפוקה של העובדים הישראלים עלתה בהן. התוצר לעובד במגזר העסקי, למשל, גדל בין 1999 ל-2011 ביותר מ-20%. במילים אחרות, אנחנו עובדים קשה וטוב, אבל לא מתוגמלים בהתאם: השכר הממוצע דרך במקום בתקופה זו, ולא רק במגזר העסקי. באותן 12 שנים השכר בישראל עלה ריאלית רק ב־0.39% בכל שנה.

אם אנחנו מייצרים יותר אבל השכר שלנו לא גדל, מה קורה? פירות הצמיחה הולכים למעסיקים. ואלה המספרים: בשנות התשעים חלקם של השכירים בישראל מההכנסה הלאומית היה כ-75%. ב-2012 הוא עמד על כ-63%. המגמה ברורה.

2. למה זה מסוכן?

הנחת היסוד של מעמד הביניים היתה שלימודים, השקעה, חריצות ותפוקה יבואו לידי ביטוי בשורה התחתונה שבתלוש המשכורת. כשזה לא קורה, המאזן החברתי משתבש. לא רק ברמת התחושה האישית. ארגון המדינות המתפתחות ה־OECD כבר קבע שהדשדוש בשכר העובדים, שנרשם כמעט בכל מדינות הארגון, "עשוי לסכן את הלכידות החברתית".

יש כאן גם בעיה כלכלית. כשהשכר קפוא, משקי הבית לוקחים הלוואות ואשראי כדי לשפר את החיים, או סתם להחזיק מעמד. מאז 2005 החוב הממוצע של משק בית בישראל זינק ב-45%. בארצות הברית כבר ראינו איך מינוף כזה יכול להוביל כלכלה שלמה למשבר.

3. למה זה מפתיע?

זה לא היה אמור לקרות. על פי המודלים, מסביר פרופ' יוסי זעירא מהאוניברסיטה העברית, חלקם של העובדים בהכנסה אמור להישאר יציב, ואם המשק צומח השכר הריאלי אמור לצמוח בהתאם. וכך זאת אמנם קרה שנים. ואולם בשנים האחרונות השכר לא צומח בקצב המצופה, החלק של השכירים נשחק והנתח של המעסיקים גדל. החריגה הזאת מהמודלים, מסביר זעירא, יכולה להעיד על "כשל מהותי בשוק העבודה".

4. למה זה קורה? בגלל הפיננסים

הזינוק בפעילות הפיננסית בעשורים האחרונים הטה את איזון הכוחות לטובת המעסיקים, שיכולים להשקיע את הכסף שלהם בשלל ערוצי הון, לא רק בהון האנושי. "בעבר תעשיין היה צריך לבחור אם להשקיע את רווחי החברה בעוד ציוד ועוד פס ייצור. היום מקובל יותר שהתעשיין שוקל להשקיע את הרווחים בבורסה, במניות או באג"ח, והוא יכול להשקיע גם בחו"ל. אם העובדים יעלו יותר מדי, הוא לא ישתמש בכסף העודף לגיוס עובדים אלא להשקעות חיצוניות", אומר פרופ' אנגלברט סטוקהאמר מאוניברסיטת קינגסטון, אנגליה. וככה זה נראה במספרים: ב־1948 רווחי החברות העסקיות מהשקעות פיננסיות היו רק 12% מסך הרווחים שלהן, ב־2001 הם כבר היו יותר מ־50%. מאז השיעור גדל.

5. למה זה קורה? בגלל המונופולים

כוחם של בעלי ההון מול העובדים גדל לא רק בגלל הפיננסים, אלא גם בגלל התחזקות המונופולין. בארי לין, עמית בכיר במכון המחקר New America Foundation, מסביר כי "ב־30 השנים האחרונות אנחנו עדים בארצות הברית לריכוז כוח שדומה למצב לפני 100 שנה, בתקופת אילי ההון, וזה משפיע על השכר. אם עובד מגיע לשוק העבודה ויש 100 מעסיקים שמתחרים על שירותיו, הוא יקבל מחיר הוגן עבור העבודה שלו. אם העובד הזה יוצא לשוק שנשלט בידי שתיים־שלוש חברות, המחיר שהוא יקבל עבור העבודה יהיה כזה שמוכתב עבורו".

6. למה זה קורה? כי אין ארגוני עובדים

והנה עוד גורם להתחזקות המעסיקים ששוחקת את השכר: העובדים מאורגנים פחות מבעבר, ולכן מתקשים יותר להתמקח על השכר. "כאשר איגודי העובדים חלשים כוח המיקוח של העובדים מול המעבידים נחלש משמעותית, ולכן גם חלקם בעוגת ההכנסות", אומרת חוקרת העבודה ד"ר טלי קריסטל מאוניברסיטת חיפה. המספרים שהיא מציגה ממחישים את עוצמת השינוי: משנות השישים ועד אמצע שנות השמונים כ־80% מהשכירים במשק היו מאוגדים, באמצע העשור הקודם היה מדובר בקצת יותר מ־30%.

7. למה זה קורה? מסיבות גלובליות ומקומיות

מעבר להסברים המרכזיים הללו לשחיקת החלק שהעובדים מקבלים מהצמיחה, יש הסברים נוספים: נדידת משרות ייצור למזרח, כלומר הגלובליזציה, שמביאה לשחיקת שכר הפועלים במערב; הטכנולוגיה, שמחלישה את התלות בעובדים; וירידת הריביות ברחבי העולם שפוגעת בשכר. כל ההסברים האלה תקפים לחלק מהמקרים, לא לכולם, ובכל מדינה תמהיל הסיבות מעט אחר.

בישראל מציין פרופ' זעירא כמה סיבות ייחודיות, כמה מגזרי עובדים שמתוגמלים באופן קבוע בשכר נמוך, וכך מושכים את המשכורות בכל המשק למטה: עובדי הקבלן, העובדים הזרים והחרדים והערבים, שלכולם תרומה משמעותית להאטה בשכר.

פרופ' יוסי זעירא. "כשל מהותי בשוק העבודה" | צילום: עומר מסינגר

8. האם יש מקום לאופטימיות?

בין המומחים שעמם שוחחנו, יש הטוענים שהקיפאון המעמיק של השכר יתהפך ברגע שהמשבר הכלכלי יסתיים. אבל כל ההסברים לתופעה – מזרימה חופשית של הון, דרך ההתקדמות הטכנולוגית ועד לעובדים מהודו וסין – הם בעצם התופעות המרכזיות של הכלכלה המודרנית. אז מה הסיכוי שזה ישתנה?

ובכל זאת, מזכיר פרופ' זעירא, כל התהליכים האלה משמעותם שינוי באיזון הכוחות בין העובדים למעסיקים, מאזן כוחות שלדבריו עוד יכול להשתנות ומצדיק את האופטימיות שלו, "כי הכל עוד פתוח".