אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אוהבים את העבודה שלכם? אתם במיעוט צילום: שאטרסטוק

אוהבים את העבודה שלכם? אתם במיעוט

סקר שנערך ב-142 מדינות בדק איזה שיעור מהעובדים חשים מעורבים במקום עבודתם. מה היו התוצאות בישראל?

12.10.2013, 22:09 | סוכנויות הידיעות

מכון הסקרים הגלובלי גאלופ (Gallup) פירסם בשבוע שחלף את תוצאותיו של סקר הבוחן את שביעות הרצון של עובדים ב-142 מדינות בעולם, כך מדווח ה"וול סטריט ז'ורנל". 

קראו עוד בכלכליסט

הסקר, המתייחס לשנים 2011-2012, בחן עד כמה העובדים חשים מעורבים במקום עבודתם. מהתוצאות עולה כי 13% בלבד מעובדי העולם חשים מעורבים במקום עבודתם. לעומת זאת, רוב עובדי העולם - כ-63% מהם - חשים בלתי מעורבים ואינם מזדהים עם המטרות והיעדים של הארגון בו הם מועסקים. כ-24% מעובדי העולם שהשתתפו בסקר, נמצאו בלתי מעורבים באופן פעיל. כלומר, כרבע מהנשאלים הם עובדים שאינם מרוצים מעבודתן, אינם יצרניים ואינם חוששים לשדר תחושות שליליות כלפי מקום העבודה שלהם בקרב עמיתיהם.

סקר שביעות רצון בעבודה. 63% מהעובדים בעולם אינם חשים מעורבים, צילום: שאטרסטוק סקר שביעות רצון בעבודה. 63% מהעובדים בעולם אינם חשים מעורבים | צילום: שאטרסטוק סקר שביעות רצון בעבודה. 63% מהעובדים בעולם אינם חשים מעורבים, צילום: שאטרסטוק

ישראל: 73% מהעובדים אינם מרוצים

על פי מכון הסקרים, שביעות הרצון של העובדים הישראלים ממקום עבודתם נמוכה במיוחד. שיעור העובדים החשים מעורבים בעבודתם עומד על כ-5% בלבד. לעומת זאת, שיעור העובדים החשים בלתי מעורבים – כלומר הלא מרוצים – הוא 73%. שיעור העובדים הבלתי מעורבים באופן פעיל בארץ עומד על 22%.

עורכי הסקר מציינים כי אי שביעות רצון בקרב עובדים עלולה להסב נזק של מיליארדי דולר בשל אובדן פריון עבודה הנובע בין השאר מהעדרויות תכופות ומתחלופת עובדים. בארה"ב מגיעה עלות זו לכ-500 מיליארד דולר בשנה.

על פי הסקר, המדינות שבהם נמצא המספר הגדול ביותר של עובדים החשים מעורבים במקום עבודתם הן פנמה וקוסטה ריקה עם שיעורים של 37% ו-33% בהתאמה.

המספר הקטן ביותר של עובדים מעורבים נמצא בסוריה – 0% - לא מפתיע בהתחשב במהומות המתמשכות במדינה.

המדינות שלהן המספר הגדול ביותר של עובדים בלתי מעורבים הן טוניסיה (54%) ואלג'יריה (53%).

תגיות

32 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

31.
בימים של קור כמו היום...
הכל נראה אבוד. אחרי ראיון עבודה למשרת מזכירה בחברה ערכית שבו הציעו לי 26 ש"ח לשעה בלי להניד עפעף, אני כבר לא יודעת מה אני שווה... אולי אני באמת שווה 26 ש"ח לשעה? אולי באמת שעת עבודה שלי שווה חצי מנה פלאפל? הייתי אופטימית. תמיד. סיימתי תיכון בהצטיינות ובצבא הייתי קצינה בקבע. טיילתי בעולם וגם סיימתי תואר ראשון בכלכלה. ואפילו תכף מסיימת שני. אבל הגיע השלב שבו הוכרחתי להוציא את הראש מהאדמה. והוכרחתי לראות ולחוות מה קורה בשוק העבודה. אולי הייתי צריכה ללמוד הנדסה? אולי אני צריכה להגר לארה"ב? או אולי פשוט לחזור למלצר. לפחות שם הרווחתי 80 לשעה בממוצע, האנשים מחייכים ואפילו נהניתי... אז אולי למלצר עד הפנסיה? יושבת ובוכה. זה מה שאני שווה, חצי מנה פלאפל לשעה... ובימים קרים כאלה, שהסערה משתוללת בחוץ, באמת שהכל נראה אבוד...
קרובה לייאוש , ארעי  |  07.01.15
לכל התגובות