אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ביקורת אלבום: "Bangerz" של מיילי סיירוס

ביקורת אלבום: "Bangerz" של מיילי סיירוס

מה שמבדיל את האלבום של סיירוס ממאות אחרים הוא תחושת האמביציה המטורפת שמאחוריו. היא מתאבדת על כל שיר ונותנת הכל. הבעיה היא שאחרי כמה זמן זה מתחיל להישמע כמו יבבה מעצבנת

13.10.2013, 09:24 | גיא בניוביץ'

העלמה לבית סיירוס היא כבר מזמן תופעה. היא הצליחה לגרור לזרקורי האינטרנט אמניות כמו שינייד אוקונור, אנני לנוקס ואמנדה פאלמר כדי להגיב לשאלה עתיקת היומין: האם ריקודי ה"טוורקינג" והופעותיה בעירום (כמעט) מלא מזיקים לתדמית של נשים בעולם האמנות והמוזיקה. אחרי שמגרדים את כל היח"צ החינמי שקיבלה בנדיבות בחודש האחרון, יש גם אלבום חדש לדבר עליו. ואולי זו היתה המטרה מלכתחילה, יאמרו הציניקנים.

האלבום של מיילי סיירוס האלבום של מיילי סיירוס האלבום של מיילי סיירוס

 

קהל היעד: חובבי פופ צעקני ומסחרי.

דבר המבקר: זה כבר אלבומה הרביעי של בת ה־20 הנמרצת, שסטתה מהבית חובב הקאנטרי של אבא בילי־ריי למחוזות הפופ וההיפ־הופ. כל שיפוט שינסה לשים את המוזיקה של סיירוס במוקד באופן ביקורתי יישמע אוטומטית מתנשא או קשיש. זה לא בטהובן או דילן, אלא מוצר צריכה בסיסי של תרבות הפופ, שנועד למתבגרים ולמתבגרים ברוחם. זו גם מכונה מסחרית שיכולה לייצר 100 מיליון צפיות לקליפ ביוטיוב בתוך כמה ימים. אבל זה גם האלבום שמקפיץ את סיירוס, עד עכשיו ההיא מ"האנה מונטנה", למעמד־העל של ריהאנה, ביונסה ויתר יצרניות הפופ עם הסאונד ההיפ־הופי המעודכן.

לא מדובר באלבום רע בהכרח. 7,000 המפיקים שעבדו כאן (סתם, למעשה רק 11) באו לתת עבודה ולייצר כוכבת־על חדשה לעולם הפופ. והם עושים את זה, מהבלדה המנצחת "Wrecking Ball" - כן, זאת עם הווידיאו הסנסציוני - דרך להיטי ריקודים ופיוז'ן של סגנונות. במהלך מבריק סיירוס מארחת כאן את בריטני ספירס בשיר "SMS"­. "אני אשה מורדת, אתם לא רואים?", שרה סיירוס ב־"4X4", שילוב מקפיץ של הילבילי והיפ־הופ, עם הראפר נלי. לא בטוח שהיא מורדת - אבל מה שמבדיל את האלבום של סיירוס ממאות אחרים הוא תחושת האמביציה המטורפת שמאחוריו. היא מתאבדת על כל שיר ונותנת הכל. הבעיה היא שאחרי כמה זמן, בהאזנה ברצף, זה מתחיל להישמע כמו יבבה מעצבנת, כי פשוט אין לה את היכולת הווקאלית שיש לטובות ממנה בז'אנר. נראה אחרי כמה שירים תישברו (הפצה: NMC, 50 דק').

שורה תחתונה: עם כל ההייפ, אלבום לא רע בכלל, אבל רק למרחקים קצרים.

תגיות